ע"א 10222-17
טרם נותח

דוד שחר בע"מ נ. מדינת ישראל- משרד הבינוי והשיכון

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
5 1 בבית המשפט העליון ע"א 10222/17 לפני: כבוד הרשם רון גולדשטיין המערערת: דוד שחר בע"מ נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל- משרד הבינוי והשיכון בקשה למחיקת הערעור על הסף; תשובת המערערת; תגובת המשיבה לתשובת המערערת פסק-דין 1. לפניי בקשת המשיבה (להלן: המדינה) למחיקת ההליך שבכותרת מן הטעם שהוגש כערעור בזכות ולא כבקשת רשות ערעור. הבקשה הועברה לטיפולי בעת האחרונה. 2. הרקע העובדתי הצריך לענייננו הינו כדלקמן: המערערת, חברה העוסקת ביזמות ובקבלנות בתחום הבנייה, התחייבה לבצע עבודות בנייה שונות במסגרת הסכם שכרתה עם המדינה. לימים נתגלע סכסוך בין הצדדים ועל רקע זה הגישה המערערת תביעה כספית כנגד המדינה. המדינה מצידה הגישה כנגד המערערת תביעה שכנגד. הערעור שבכותרת הוגש ביום 31.12.2017 והוא מופנה כנגד פסק דין חלקי שניתן בהליך על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 16.11.2017 (כבוד השופט ש' פרידלנדר). בפסק הדין החלקי הכריע בית המשפט המחוזי במחלוקות שונות בין הצדדים מבלי לדון "בפרטים מקצועיים של מדידות וחישובים" (ראו פיסקה 7 לפסק הדין החלקי). לעניין זה הבהיר בית המשפט המחוזי בפיסקה 10 לפסק הדין החלקי כי: "... ניתן בזה, בשלב זה, פסק דין חלקי אשר יקבע מתווה משפטי להכרעה העובדתית והכספית. לאחר מכן תינתן לצדדים הזדמנות לטעון בשאלת מינויו של מומחה מטעם בית המשפט. בהקשר זה, הצדדים יוזמנו להציע דרכים דיוניות חלופיות ליישום הקביעות המשפטיות בפסק דין חלקי זה. לאחר שמיעת הצדדים אורה בדבר המשך ההליך וסיומו" [ההדגשה שלי – ר' ג']. בסיום פסק הדין החלקי הוסיף בית המשפט והדגיש כי "...לא אוכל לפסוק עתה בכל המחלוקות בין הצדדים. נדרש ליבון העניינים שבמומחיות הכרוכים בניתוח כתבי הכמויות, התכניות, המפרטים, יומן העבודה, המדידות וכיוצא בהם... אציע לצדדים, אפוא, לשקול מינוי מומחה מטעם בית המשפט, ורצוי שמיהותו תהיה מוסכמת עליהם. כדי שיוכלו לשקול כראוי את הצעתי, אפרט להלן את המתווה המוצע לעבודתו..." (פיסקאות 36-35 לפסק הדין החלקי; ההדגשה שלי – ר' ג'). 3. לאחר מתן פסק הדין החלקי התקיים ביום 20.12.2017 דיון תזכורת בפני בית המשפט המחוזי. בא-כוח המערערת לא התייצב לדיון. בהחלטה שניתנה בתום הדיון קבע בית המשפט המחוזי כי הדיון יידחה ליום 7.1.2018. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי "לעניין ערבות הביצוע או כל שאלה אחרת הנוגעת לפסק הדין החלקי, אבהיר כי כשמו כן הוא – מדובר בפסק דין חלקי ולא בפסק דין סופי, ולפיכך, לעניין ערעור, המועד לערער על הקביעות בו ו/או בפסק הדין המשלים יתחיל לרוץ עם מתן פסק הדין המשלים, שיהווה, ביחד עם פסק הדין החלקי, פסק דין סופי לעניין ערעור" (להלן: ההחלטה מיום 20.12.2017). 4. המערערת לא השלימה עם פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי והגישה כאמור ביום 31.12.2017 את ההליך דנן. בינתיים התקיים ביום 7.1.2018 דיון תזכורת נוסף – הפעם במעמד באי-כוח שני הצדדים – שבסופו קבע בית המשפט המחוזי כי משהוגש הערעור נראה לכאורה כי נכון יותר יהיה לבחון תחילה את "התשתית של פסק הדין החלקי בטרם ייבנו עליו קומות נוספות של עבודת המומחה" ולפיכך בשלב זה קבע בית המשפט כי הוא יימנע ממינוי מומחה ומקידום המשך ההליך וימתין לתוצאת הערעור על פסק הדין החלקי או לכל הנחייה אחרת של ערכאת הערעור. 5. ביום 6.2.2018 הגישה המדינה את הבקשה שבכותרת למחיקת הערעור. המדינה טוענת כי למערערת לא נתונה זכות ערעור על פסק הדין החלקי. זאת, משום שפסק הדין החלקי הינו בגדר הכרעת ביניים לקראת ההכרעה הסופית בהליך. על כן לטענת המדינה יש לסווג את פסק הדין החלקי כ"החלטה אחרת" אשר עליה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך שלושים ימים מעת שניתנה. המערערת טוענת מצידה כי דין הבקשה להידחות ובפיה שתי טענות מרכזיות. ראשית, לטענת המערערת בא-כוח המדינה הביע במהלך הדיון שהתקיים ביום 7.1.2018 עמדה הפוכה מזו שהציגה המדינה בבקשה למחיקת הערעור, משנטען על ידו כי אין מנוס מהשהיית ניהול ההליך המתברר בבית המשפט המחוזי עד לבירור תוצאות הערעור. שנית, המערערת טוענת כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. זאת, בין היתר, מן הטעם שעסקינן ב"פסק דין חלקי" ועל פי הדין דרך ההשגה על פסק דין חלקי היא בהגשת ערעור בזכות. המדינה הגיבה לתשובת המערערת ביום 5.2.2019, בהתאם להחלטתי מיום 8.1.2019. 6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הדין הוא עם המדינה וכי יש לסווג את פסק הדין החלקי כ"החלטה אחרת", ומשכך לא נתונה למערערת זכות ערעור. 7. ככלל, אופן ההשגה על החלטה שיפוטית נגזר מסיווגה של ההחלטה כ"פסק דין" או כ"החלטה אחרת" (ראו חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי, 100-99 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: בן-נון וחבקין)). במקרה שבו מדובר בהחלטה שיפוטית שהוכתרה כ"פסק דין חלקי", בדומה לנסיבות המקרה דנן, נדרש בית המשפט לבחון האם עסקינן בהחלטה שיפוטית המסיימת את הדיון לגבי חלק מבעלי הדין או לגבי חלק מן הסעדים שהתבקשו בתובענה (ראו תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; בן-נון וחבקין, עמ' 107). ככל שהתשובה לשאלה זו הינה בחיוב הרי שדיני הערעור אשר חלים על פסק הדין החלקי הם הדינים החלים על פסק-דין לכל דבר ועניין. ככל שהתשובה הינה בשלילה, לפנינו מבחינה מהותית "החלטה אחרת" שדרך ההשגה עליה היא בהגשת בקשת רשות ערעור. ובמילים אחרות, המפתח להבחנה בין "פסק דין חלקי" לבין "החלטה אחרת" הוא מבחן הסעד: אם בית המשפט פוסק לבעל דין את מלואו של סעד אחד, העומד בפני עצמו מבין מספר סעדים, הרי שמדובר בפסק-דין חלקי אף אם לא הסתיים הדיון בתובענה כולה, ואם לאו הרי שמדובר ב"החלטה אחרת" שאינה אלא שלב ביניים בדרך להכרעה בהליך כולו (ראו, ע"א 6058/93 מנדלבליט נ' מנדלבליט פ"ד נא(4) 354, 363 (1997); ע"א 7424/96 בנק המזרחי בע"מ נ' חברת אליהו גרציאני (1988) בע"מ, פ"ד נד(2) 145, 155-154 (2000); ע"א 8813/05 עמותת במות נ' מדינת ישראל, פיסקה 4 (17.8.2006)). בהקשר זה חשוב להוסיף ולהדגיש כי המבחן הקובע לצורך סיווג ההחלטה השיפוטית לעניין דרך ההשגה מתמקד במהות ההחלטה ובתוכנה ולא בכותרת שניתנה לה (בן-נון וחבקין, 108; וראו גם, בע"מ 1345/17 פלוני נ' פלונית, פיסקה כ' (4.4.2017) והאסמכתאות שם). 8. לאחר בחינת מכלול נסיבות העניין וטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי לעניין דרך ההשגה מדובר במקרה דנן ב"החלטה אחרת" (ודומה כי זו הייתה גם עמדתו של בית המשפט המחוזי כעולה מהחלטתו מיום 20.12.2017). כפי שצוין בראשית הדברים, הסעדים המבוקשים במסגרת התביעה שהגישה המערערת ובמסגרת התביעה שכנגד שהגישה המדינה הם סעדים כספיים. בית המשפט המחוזי לא הורה בפסק הדין החלקי על מתן סעד כספי כלשהו ולא הכריע באופן סופי בעניינם של מי מבעלי הדין (ראו והשוו, ע"א 897/79 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רם עבודות עפר בע"מ, פ"ד לה(1) 352, 356-355 (1980)). עניינו של פסק הדין החלקי הוא, כאמור, בהכרעה בפלוגתות שונות ובקביעת מתווה דיוני לעניין אופן ניהול המשכו של ההליך המשפטי כהליך אדברסרי שבו יוכרעו "פרטים מקצועיים של מדידות וחישובים" (פיסקה 7 לפסק הדין החלקי) ו"עניינים שבמומחיות הכרוכים בניתוח כתבי הכמויות, התכניות, המפרטים, יומן העבודה, המדידות וכיוצא בהם" (פיסקה 35 לפסק הדין החלקי). נוכח דברים אלה, אך ברי הוא כי ההליך בבית המשפט המחוזי טרם הסתיים ופסק הדין החלקי אינו מהווה בנסיבות המקרה דנן אלא שלב ביניים לקראת הכרעה סופית בהליך כולו על כלל הסעדים שנתבקשו בו (ראו והשוו רע"א 236/17 מטלר נ' רזון, פיסקה 10 (15.10.2017) והאסמכתאות שם) והמלאכה שנותרה אינה מלאכה "אריתמטית-טכנית" גרידא (ראו והשוו, ע"א 6960/99 ח.ג. מוסא לעבודות פיתוח ובניין נ' מי ערד להנדסה לפתוח ובנין בע"מ (1.5.2000)). 9. המערערת טוענת כי אין מקום לקבל את הבקשה למחיקת הערעור שכן בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 7.1.2018 הביע בא-כוח המדינה עמדה שאינה עולה בקנה אחד עם טענות המדינה בבקשה למחיקת הערעור. יוער, כי בצדק טען בא-כוח המערערת כי המדינה נמנעה משום מה מלהפנות בבקשת המחיקה לפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 7.1.2018, אף שהפנתה לפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 20.12.2017, והדבר אכן מעורר תמיהה. מכל מקום, בחנתי את טענות המערערת בהקשר זה לגופן ולא מצאתי כי יש בהן כדי לשנות מן המסקנה כי דרך ההשגה על פסק הדין החלקי הייתה בהגשת בקשת רשות ערעור. עיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 7.1.2018 בבית המשפט המחוזי מלמד כי בשלב מסוים התבקש בא-כוח המדינה על ידי בית המשפט להביע עמדתו באשר לדרך המשך ניהול ההליך לנוכח הגשת הערעור לבית משפט זה ובתגובה השיב בא-כוח המדינה כי "נוכח הגשת הערעור אין מנוס מהשהיית המשך ההליך כאן עד לבירור תוצאות הערעור", והוסיף כי המדינה שוקלת להגיש מצידה "ערעור שכנגד על פסק הדין החלקי". מקובלת עליי עמדת המדינה כי ניתן לפרש דברים אלה (גם אם בדוחק) כמו גם את יתר חלופי הדברים בדיון כהסכמה לדחיית המשך קידומו של ההליך בבית המשפט המחוזי עד להכרעה בערעור דנן, משהוגש, ומבלי להתייחס לדרך ההשגה הנכונה. מכל מקום אפילו ניתן היה לפרש את דברי בא-כוח המדינה כהסכמה להגשת ערעור בזכות, הרי שכבר נפסק לעניין זה כי בכל הנוגע לסיווגו של ההליך כערעור בזכות או כבקשת רשות ערעור - הסכמת הצדדים אינה מכרעת ואין בה כדי לאפשר הגשת הליך דיוני שאינו מתיישב עם הדין הנוהג (ראו והשוו, ע"פ 9009/18 "בשביל הכבוד" בע"מ נ' מדינת ישראל, פיסקה 13 (4.2.2019)). 10. סיכומו של דבר הוא שהמערערת לא הייתה זכאית להגיש ערעור בזכות על פסק הדין החלקי. אשר על כן, אין מנוס ממחיקת הערעור. הערעור נמחק אפוא ובנסיבות העניין ולנוכח האמור בפיסקה 9 לעיל, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב באדר א התשע"ט (‏17.2.2019). רון גולדשטיין, שופט ר ש ם _________________________ 17102220_S03.docx כש מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1