באבי עלמו נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 10205/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10205/08 ע"פ 10289/08 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט נ' הנדל המערער בע"פ 10205/08: המערער בע"פ 10289/08: באבי עלמו וובה סימיאצו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 26.11.08, בת.פ.ח. 1096/07, שניתן על ידי השופטים: ש' דותן, ד' גנות, ש' שוחט תאריך הישיבה: כ"ב בכסלו התש"ע (09.12.09) בשם המערער בע"פ 10205/08 בשם המערער בע"פ 10289/08 עו"ד כהן אבי עו"ד עדי שגב בשם המשיבה: בשם שירות המבחן למבוגרים עו"ד עדי שגב גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' א' לוי: בתאריך 11.8.07, בשעות הלילה, שהו המערערים בגן ציבורי ועמם קטינה ילידת שנת 1992 (להלן: המתלוננת). לאחר חצות ביקשה המתלוננת ללכת לביתה, אולם המערערים אחזו בה מתוך כוונה לבצע בה מעשים מגונים. באבי עלמו, המערער בע"פ 10205/08 (להלן:באבי), דחף אותה לשיחים, הפשיל את מכנסיה ותחתוניה וניסה לנשקה תוך שהוא חוסם עם כף ידו את פיה ואפה. המתלוננת התנגדה למעשיו, ובשלב מסוים הצליחה ללבוש את מכנסיה ואף להימלט, אולם באבי שב ואחז בה. בשלב זה הצטרף לאירוע סימיאצו וובה, המערער בע"פ 10289/08. גם הוא דחף את המתלוננת לשיחים, נשכב עליה וניסה להפשיטה ממכנסיה. עובר אורח (להלן: דוד) שנקלע לזירה, שמע את צעקות המתלוננת ונחלץ לעזרתה. אולם גם בשלב זה לא מיהר באבי להרפות מטרפו, ואף איים לפגוע בדוד. לבסוף, הסתלקו המערערים מהזירה. המערערים הודו בעובדות שהובאו להלן, ובעקבות כך הרשיעם בית המשפט המחוזי בעבירה של מעשה מגונה בנסיבות מחמירות. באבי הורשע גם בעבירת איומים. לאחר שלבית המשפט הוגשו תסקירים של שרות המבחן והצדדים טענו לעונש, נדון באבי לשלוש וחצי שנות מאסר, והוא חויב לשלם למתלוננת פיצוי בסך 10.000 ש"ח. סימיאצו נדון לשלוש שנות מאסר, וסכום הפיצוי בו חויב היה 8,000 ש"ח. לשני המערערים נגזרה גם שנה מאסר על-תנאי. המערערים, הסבורים כי בית המשפט המחוזי החמיר עמם מעבר למתחייב, הביאו בפנינו את השגותיהם נגד העונש. נטען, כי מדובר באנשים צעירים, ללא עבר פלילי, שכבר במשטרה הודו במעשים שיוחסו להם, נטלו אחריות והביעו חרטה. כמו כן, נטען כי המערערים גדלו במשפחות קשות יום, שחטאו בעקבות שתייה של משקה אלכוהולי אליו לא היו מורגלים; במהלך מעצרם חוו חוויות קשות ומשפילות; לאחר ששוחררו היו נתונים במעצר בית מלא. באבי הוסיף והפנה למכתב שכתב למתלוננת ובו הכה על חטאו והביע צער על שפגע בה. כל אשר נטען והונח בפנינו היה גם לנגד עיניו של בית המשפט המחוזי בבואו לגזור את עונשם של המערערים. אולם לנגד עיניו היה גם הפן אחר של הפרשה – זה שעוסק במתלוננת ובאירוע הקשה שהמערערים כפו עליה. אכן, נראה כי כל המעורבים לגמו משקאות אלכוהלים, ואפשר שבמצב זה התרופפו מנגנוני השליטה העצמית. אולם, מיד כאשר ניגש באבי לבצע במתלוננת את זממו, היא הבהירה לו במילים ובהתנגדות פיסית כי היא אינה רוצה בקרבתו. אך באבי לא נרתע מכך, והחליט לבצע את זממו גם תוך שימוש בכוח. משסר באבי מהמתלוננת, ניגש אליה סימיאצו, ואז שב אותו תרחיש על עצמו, כאשר מערער זה שוכב עליה ומנסה להפשיטה חרף התנגדותה וצעקותיה. למרבה המזל נחלצה המתלוננת מידיהם של תוקפיה ללא פגיעות פיסיות, אולם ניסיון החיים מלמד כי לצלקות הנפשיות שנגרמו לקורבן של עבירות מין, נדרש זמן רב עד שהן מגלידות, אם בכלל. בנסיבות אלו, ולאחר עיון בהנמקתו המפורטת של בית המשפט המחוזי, לא מצאנו כי הוכחה בפנינו עילה לשנות מן העונש, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעורים. ניתן היום, כ"ב בכסלו התש"ע (09.12.09). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08102050_O05.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il