פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 10204/03
טרם נותח

זיאד אבו זיאד נ. מדינת ישראל - השר לבטחון פנים

תאריך פרסום 09/12/2003 (לפני 8183 ימים)
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 10204/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 10204/03
טרם נותח

זיאד אבו זיאד נ. מדינת ישראל - השר לבטחון פנים

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 10204/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10204/03 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. זיאד אבו זיאד 2. מחמד אחמד ח'ליל רדאידה 3. פאיז דאוד בצה 4. עבדאללה מוחמד עבד נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - השר לבטחון פנים 2. מדינת ישראל - משרד הבטחון 3. המנהל האזרחי איו"ש 4. זכריא שהאבי 5. מוחמד סיאד 6. מנזר בית פאג'ה 7. עטא חלימה עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"ד בכסלו תשס"ד (9.12.03) בשם העותרים: עו"ד וליד זחאלקה בשם המשיבים 3-1: עו"ד חני אופק בשם המשיבים 4 ו-6: עו"ד עיסאם סארג'י פסק-דין השופט מ' חשין: העותרים, תושבי הכפר עזריה, מחזיקים בקרקעות בכפר עזריה ובסמוך לו, ועל-גבי הקרקעות המוחזקות בידיהם עומד להיות מוקם מכשול התפר ("גדר ההפרדה"). להקמתו של מכשול התפר ציווה מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון צו בדבר תפיסת מקרקעין וצו זה מבקשים העותרים כי נורה על ביטולו. לטענת העותרים ראוי היה כי מכשול התפר יוקם בתוואי אחר, שלא על הקרקעות שהם מחזיקים בהם, ולעניין זה אף הצביעו על תוואי אלטרנטיבי. המשיב סבור כי התוואי המוצע על-ידו הוא התוואי האופטימלי, ואולם נכון היה לשקול את בקשת העותרים ובלבד שהתוואי המוצע על-ידם יזכה להסכמת בעלי הזכויות במקרקעין שאותו תוואי אמור לעבור בהם. העותרים ניסו אמנם לקבל את הסכמת אותם בעלי זכויות אך כשלו במאמציהם. בנסיבות אלו עומד המשיב על דעתו כי מכשול התפר יוקם בתוואי שקבע. לאמיתם של דברים, חילוקי הדעות האמיתיים הם בין העותרים לבין אותם בעלי זכויות אחרים בתוואי החלופי המוצע בידי העותרים. באי-כוח העותרים, אשר טענו לעותרים כל אשר ניתן היה לטעון להם, טענו לפנינו, בין השאר, כי שומה עליו על המשיב לשקול את הפגיעה בעותרים כנגד הפגיעה בבעלי הזכויות האחרים (אשר צורפו כמשיבים לעתירה), ולהתוות את תוואי מכשול התפר על אותם מקרקעין שהנזק למחזיקים בהם יהיה המועט יותר. על-כך השיבתנו באת-כוח המשיב כי שיקול זה נשקל, אמנם, וכי בשיקול כולל לא נמצא כי הפגיעה בעותרים רבה מן הפגיעה במשיבים. משידענו כך, כך הוסיפה וטענה, ראוי שיכריע השיקול ההנדסי, דהיינו: כי התוואי המוצע בידי המשיב תוואי ראוי הוא מן התוואי החלופי וכי מטעם זה אין להיעתר לעותרים. קראנו את המסמכים שהונחו לפנינו והוספנו ושמענו טיעונים על-פה מפי באי-כוח בעלי-הדין. אחרי כל אלה לא נמצא לנו כי נפל פגם בשיקול דעתו של המשיב המצדיק כי נתערב בהחלטתו בכל דרך שהיא, בין לעניין שקילות הפגיעה מכאן ומכאן בין מכל בחינה אחרת. בנסיבות אלו לא נותר לנו אלא לדחות את העתירה. העתירה נדחית. היום, י"ד בכסלו תשס"ד (9.12.2003). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03102040_G05.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il