פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 10204/03

זיאד אבו זיאד נ. מדינת ישראל - השר לבטחון פנים

העותרים ביקשו לבטל צו תפיסת מקרקעין לצורך הקמת גדר ההפרדה בטענה כי יש להעביר את התוואי למקום אחר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 09/12/2003 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 10204/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה גדר ההפרדה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לבטל צו תפיסת מקרקעין לצורך הקמת גדר ההפרדה בטענה כי יש להעביר את התוואי למקום אחר.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 10204/03

זיאד אבו זיאד נ. מדינת ישראל - השר לבטחון פנים

העותרים ביקשו לבטל צו תפיסת מקרקעין לצורך הקמת גדר ההפרדה בטענה כי יש להעביר את התוואי למקום אחר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, תושבי הכפר עזריה, עתרו נגד החלטת מפקד כוחות צה"ל לתפוס מקרקעין לצורך הקמת גדר ההפרדה בתוואי מסוים. העותרים טענו כי יש להעביר את הגדר לתוואי חלופי כדי לצמצם את הפגיעה בהם. המדינה טענה כי התוואי שנבחר הוא האופטימלי, וכי התוואי החלופי שהציעו העותרים אינו מוסכם על בעלי הקרקעות באותו אזור. בית המשפט העליון קבע כי לא נפל פגם בשיקול דעתה של הרשות, שכן היא שקלה את הפגיעה בעותרים מול הפגיעה בבעלי זכויות אחרים והגיעה למסקנה כי התוואי המקורי הוא הראוי ביותר מבחינה הנדסית. לפיכך, העתירה נדחתה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים מ' חשין, א' פרוקצ'יה, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • זיאד אבו זיאד
  • מחמד אחמד ח'ליל רדאידה
  • פאיז דאוד בצה
  • עבדאללה מוחמד עבד

נתבעים

  • מדינת ישראל - השר לבטחון פנים
  • מדינת ישראל - משרד הבטחון
  • המנהל האזרחי איו"ש
  • זכריא שהאבי
  • מוחמד סיאד
  • מנזר בית פאג'ה
  • עטא חלימה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הקמת הגדר על קרקעות העותרים פוגעת בהם.
  • יש להקים את הגדר בתוואי אלטרנטיבי שהוצע על ידם.
  • על המשיב לשקול את הפגיעה בעותרים מול הפגיעה בבעלי זכויות אחרים בתוואי החלופי.
טיעוני ההגנה
  • התוואי שנקבע הוא התוואי האופטימלי.
  • התוואי החלופי שהוצע על ידי העותרים אינו מוסכם על בעלי הזכויות באותם מקרקעין.
  • השיקולים ההנדסיים והפגיעה היחסית נשקלו כראוי על ידי הרשות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התוואי שנבחר הוא המידתי והראוי ביותר בנסיבות העניין.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • טיעוני המשיב בדבר בחינת השיקולים ההנדסיים והפגיעה היחסית.

תגיות נושא

  • גדר ההפרדה
  • תפיסת מקרקעין
  • ביקורת שיפוטית

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 10204/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10204/03 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן העותרים: 1. זיאד אבו זיאד 2. מחמד אחמד ח'ליל רדאידה 3. פאיז דאוד בצה 4. עבדאללה מוחמד עבד נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - השר לבטחון פנים 2. מדינת ישראל - משרד הבטחון 3. המנהל האזרחי איו"ש 4. זכריא שהאבי 5. מוחמד סיאד 6. מנזר בית פאג'ה 7. עטא חלימה עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"ד בכסלו תשס"ד (9.12.03) בשם העותרים: עו"ד וליד זחאלקה בשם המשיבים 3-1: עו"ד חני אופק בשם המשיבים 4 ו-6: עו"ד עיסאם סארג'י פסק-דין השופט מ' חשין: העותרים, תושבי הכפר עזריה, מחזיקים בקרקעות בכפר עזריה ובסמוך לו, ועל-גבי הקרקעות המוחזקות בידיהם עומד להיות מוקם מכשול התפר ("גדר ההפרדה"). להקמתו של מכשול התפר ציווה מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה ושומרון צו בדבר תפיסת מקרקעין וצו זה מבקשים העותרים כי נורה על ביטולו. לטענת העותרים ראוי היה כי מכשול התפר יוקם בתוואי אחר, שלא על הקרקעות שהם מחזיקים בהם, ולעניין זה אף הצביעו על תוואי אלטרנטיבי. המשיב סבור כי התוואי המוצע על-ידו הוא התוואי האופטימלי, ואולם נכון היה לשקול את בקשת העותרים ובלבד שהתוואי המוצע על-ידם יזכה להסכמת בעלי הזכויות במקרקעין שאותו תוואי אמור לעבור בהם. העותרים ניסו אמנם לקבל את הסכמת אותם בעלי זכויות אך כשלו במאמציהם. בנסיבות אלו עומד המשיב על דעתו כי מכשול התפר יוקם בתוואי שקבע. לאמיתם של דברים, חילוקי הדעות האמיתיים הם בין העותרים לבין אותם בעלי זכויות אחרים בתוואי החלופי המוצע בידי העותרים. באי-כוח העותרים, אשר טענו לעותרים כל אשר ניתן היה לטעון להם, טענו לפנינו, בין השאר, כי שומה עליו על המשיב לשקול את הפגיעה בעותרים כנגד הפגיעה בבעלי הזכויות האחרים (אשר צורפו כמשיבים לעתירה), ולהתוות את תוואי מכשול התפר על אותם מקרקעין שהנזק למחזיקים בהם יהיה המועט יותר. על-כך השיבתנו באת-כוח המשיב כי שיקול זה נשקל, אמנם, וכי בשיקול כולל לא נמצא כי הפגיעה בעותרים רבה מן הפגיעה במשיבים. משידענו כך, כך הוסיפה וטענה, ראוי שיכריע השיקול ההנדסי, דהיינו: כי התוואי המוצע בידי המשיב תוואי ראוי הוא מן התוואי החלופי וכי מטעם זה אין להיעתר לעותרים. קראנו את המסמכים שהונחו לפנינו והוספנו ושמענו טיעונים על-פה מפי באי-כוח בעלי-הדין. אחרי כל אלה לא נמצא לנו כי נפל פגם בשיקול דעתו של המשיב המצדיק כי נתערב בהחלטתו בכל דרך שהיא, בין לעניין שקילות הפגיעה מכאן ומכאן בין מכל בחינה אחרת. בנסיבות אלו לא נותר לנו אלא לדחות את העתירה. העתירה נדחית. היום, י"ד בכסלו תשס"ד (9.12.2003). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03102040_G05.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il