פלוני נ. פלוני

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 1020/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 30.1.2021 בתלה"מ 66660-07-20 אשר ניתן על ידי כבוד השופטת א' אילוטוביץ' סגל בשם המערערת: עו"ד נבות תל-צור; עו"ד אלרן דולב פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב (השופטת א' אילוטוביץ' סגל) מיום 30.1.2021 בתלה"מ 66660-07-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. המערערת והמשיב נישאו זו לזה בשנת 1981. בשנת 1997 חתמו הצדדים על הסכם מתנה, לפיו המשיב העניק למערערת את חלקו בשני נכסי מקרקעין שהיו בבעלותם המשותפת (להלן: הסכם המתנה). בהסכם צוין כי תקפו יפקע אם הצדדים יחדלו לחיות יחד חיי משפחה עקב סכסוך אישי, או אם הצדדים יתגרשו. בשנת 2018 הגישה המערערת תביעה ליישוב סכסוך נגד המשיב (י"ס 13452-02-18), בה טענה כי המשיב עזב את ביתם המשותף ומנהל רומן עם אשה אחרת, וביקשה סעד זמני שימנע דיספוזיציה במחצית מניות חברה הרשומות על שם המשיב (להלן: החברה), אך שייכים לה, לטענתה. ביום 10.5.2018 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי בעקבות הליך גישור החליטו לשוב לחיים משותפים, וכן שהגיעו להסדר פשרה ביניהם (להלן: הסכם הממון), שעיקרו הקצאת מחצית ממניות המשיב בחברה למערערת. עוד צוין בהסכם הממון כי "למעט האמור בהסכם זה מוצהר על ידי הצדדים כי אין ולא יהיו לאף אחד מהם תביעה או דרישה כספית או אחרת מכל מין וסוג שהוא האחד כלפי מישנהו [...]". ביום 22.5.2018 אושר הסכם הממון בפני בית המשפט קמא וניתן לו תוקף של פסק דין לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן: חוק יחסי ממון). למרבה הצער, היחסים בין הצדדים עלו על שרטון פעם נוספת וכיום מתנהלים ביניהם ארבעה הליכים לפני בית המשפט קמא (ההליך נושא הערעור דנן שעניינו תביעת המערערת לשמירת זכויות, למתן חשבונות ולסעדים נוספים לפי סעיף 11 לחוק יחסי ממון; תלה"מ 58452-12-20; תלה"מ 68894-07-20; תה"ס 68925-07-20). בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה האם הסכם הממון ביטל את תנאי הסכם המתנה, או שהסכם הממון הסדיר רק את הקצאת המניות בחברה, ותנאי הסכם המתנה עומדים בתקפם. ביום 29.12.2020 התקיים קדם משפט בהליך, שבו לא נכחה המערערת, ובמהלכו הסכימו באי-כוח הצדדים לדון מחוץ לפרוטוקול. בתום הדיון ניתנה החלטה בה צוין שבין הצדדים ישנה "מחלוקת תהומית" בנוגע לפרשנותם של שני ההסכמים. בית המשפט פירט את הסעיפים הספציפיים המצויים במחלוקת בין הצדדים, וקבע, בין היתר, כי הצדדים יגישו רשימה משותפת של פלוגתות בנוגע לכל ההליכים המתקיימים ביניהם. ביום 7.1.2021 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב. לטענתה, מתרשומת שערכו עבורה באי-כוחה במהלך הדיון עולה כי בית המשפט קמא ציין מחוץ לפרוטוקול שהסכם הממון שאושר על-ידו זכור לו, ושלפי זכרונו הסכם הממון עסק רק בהקצאת המניות בחברה. לטענת המערערת בית המשפט קמא הוסיף וציין כי לכן נותר לברר רק שאלה אחת המצויה במחלוקת בין הצדדים, אשר אינה קשורה לפרשנות ההסכמים ביניהם. לפי המערערת, מכאן עולה שבית המשפט קמא גיבש את דעתו בפלוגתות בין הצדדים, ונוצר חשש ממשי למשוא פנים. עוד לפי המערערת, "מתן 'עדות אישית'" מטעם מבית המשפט קמא, מקים על דרך ההיקש גם עילת פסלות לפי סעיף 77א(א)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שלפיו שופט לא ישב בדין אם צד להליך, בא-כוחו או עד מרכזי במשפט הוא בן משפחה של השופט. ביום 17.1.2021 הגיב המשיב לבקשת הפסילה וטען שדינה להידחות, בין היתר, משום שלטענתו המערערת הוציאה את דבריו של המותב מהקשרם, ולשיטתו "הציטוטים שהוצגו על ידי [המערערת] בעניין זה אינם משקפים את לשון בית המשפט הנכבד". ביום 30.1.2021, לאחר שהמערערת השיבה לתגובת המשיב, דחה בית המשפט קמא את הבקשה. בית המשפט קמא ציין שניתנה הסכמה לדיון מחוץ לפרוטוקול "ולכך יש משמעות", וכי במסגרת חילופי הדברים הללו הוא "הציף" את הסוגיות המצויות במחלוקת בין הצדדים ואת הקשיים הניצבים בפני הצדדים. בית המשפט קמא הבהיר כי "בשים לב לטבעו של ההליך ולכך שאחד ההסכמים מושא ההליך אושר בעבר [בפניו], במהלך הדיון נדרש בית המשפט לברר שאלות עובדתיות שמחובתו של בית המשפט ומתפקידו לבררן". לגופם של דברים, הדגיש בית המשפט קמא כי דעתו לא ננעלה כלל, וציין שהדבר משתקף בהחלטתו שבה הורה לצדדים להגיש רשימת פלוגתות בנוגע לכל ההליכים ביניהם. עוד ציין בית המשפט קמא "כי באי כוחה של [המערערת] אשר נכחו בהליך – הביעו הסכמתם לכלל ההסכמות ועל כן – הטענה אותה מעלית המבקשת בבקשתה זו היא חדשה". מכאן הערעור שלפניי. לטענת המערערת המותב אמר במהלך הדיון "אני זוכרת את ההסכם. זה היה הסכם העברת מניות [...] הם אישרו את ההסכם מולי. אני זוכרת ששאלתי בפירוש האם זה רק העברת מניות ואני זוכרת ש[המערערת] ענתה לי כן, זה רק העברת מניות". לשיטתה, בכך הפך את עצמו בית המשפט קמא לעד מהותי בהליך, המוסר עדות מפורטת מכלי ראשון בעניין המצוי "במחלוקת תהומית" בין הצדדים. לפי המערערת עניינה נבדל מע"א 8872/20 סקטור 55 סחר וקמעונאות בע"מ נ' עו"ד אינסל ואח' (1.2.2021) (להלן: עניין סקטור 55), שבו נדחה ערעור פסלות בנוגע למותב שהתייחס לזכרונו מ"גלגול קודם" של הליך שהובא לפניו. זאת, מאחר שלפי המערערת בעניין סקטור 55 הבהיר בית המשפט כי מדובר בשאלה משפטית ושאין לו זיכרון בנוגע לשאלה העובדתית, ואילו בענייננו, כך המערערת, בית המשפט העיד על מצב הדברים העובדתי בין הצדדים. עוד לטענת המערערת לא מדובר בפעם הראשונה שבית המשפט קמא התייחס לזכרונו ממעמד אישור הסכם הממון. לטענתה, בית המשפט קמא אמר דברים דומים בקדם משפט שהתנהל לפניו ביום 29.6.2020 בהליך אחר בין הצדדים (י"ס 20651-09-19), אף שם בשיח מחוץ לפרוטוקול. המערערת מפנה לכך שהמשיב התייחס לדברי המותב הנטענים באחד מכתבי בי-הדין שהגיש, ובית המשפט קמא הורה לו למחוק את הדברים לבקשתה. לפיכך, לטענת המערערת בית המשפט קמא "מושתק" מלקבוע שחזרה על הדברים הללו אינה מקימה חשש ממשי למשוא פנים, בשעה שהוא עצמו סבר שהם אינם ראויים והורה למחוק אותם מכתבי הטענות של המשיב. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. כבר נפסק שהעובדה שבית המשפט דן בהליכים קודמים בין הצדדים אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילתו מלדון בהליכים נוספים בין אותם הצדדים (ראו: 6702/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (5.11.2020)). יתר על כן, כפי שנקבע בעניין סקטור 55 "העובדה שלמותב קיים זיכרון עובדתי כלשהו בעל רלוונטיות לנסיבות ההליך הנדון, אף היא אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו" (פסקה 7; ההדגשה הוספה). בענייננו, המערערת מבקשת להסתמך על דברים שנאמרו, לטענתה, בשיח שהוסכם שיתקיים מחוץ לפרוטוקול. בית המשפט קמא הבהיר בהחלטתו בבקשת הפסילה כי הערותיו ושאלותיו בדיון מחוץ לפרוטוקול נאמרו בהקשר של הצגת הסוגיות המצויות במחלוקת בין הצדדים והקשיים הניצבים בפניהם. אמנם, מוטב היה אילו בית המשפט קמא היה מבהיר בהחלטתו מהם הדברים שנאמרו על-ידו ומהו הקשרם המדויק (השוו: ע"א 8916/20 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (21.2.2021)), אך איני סבורה שהתרשומת שערכו באי-כוחה של המערערת לאחר שהסכימו לנהל שיח מחוץ לפרוטוקול, יכולה לסייע לה לעמוד בנטל הכבד להוכחת נעילת דעתו של המותב (השוו: ע"א 1695/19 זיבנברג נ' לוי ואח', פסקה 4 (28.4.2019)). בית המשפט קמא הדגיש כי "בכוונת בית המשפט לברר את ההליך עד תומו" – וחזקה עליו שכך יעשה. אוסיף כי המערערת העלתה בערעורה לראשונה טענה לפיה בית המשפט קמא אמר את הדברים המיוחסים לו גם בדיון שהתקיים ביום 29.6.2020. ככלל, אין מקום להעלות בערעור טענות חדשות שלגביהן לא היתה למותב שפסילתו התבקשה הזדמנות להתייחס (השוו: ע"א 3088/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (20.6.2019)). כמו כן, העלאת הטענה בשלב זה לוקה בשיהוי כבד, שכן טענת פסלות יש להעלות "מיד לאחר שנודעה [לבעל הדין] עילת הפסלות", כהוראת תקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שהיו בתוקף במועד הדיון (הוראה דומה מצויה בתקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). בנסיבות האמורות, באתי לכלל מסקנה כי לא קמה הצדקה לפסילת המותב, אף לא מחמת מראית פני הצדק. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב באדר התשפ"א (‏24.2.2021). ה נ ש י א ה 21010200_V01.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1