בלאל אחמד נ. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית

פסק-דין בתיק בג"ץ 10184/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10184/17 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופטת ע' ברון העותרים: 1. בלאל אחמד 2. עיסא אסמעיל אחמד חאמד 3. נידאל יונס מוחמד אבו עראם 4. מוחמד איוב חמד אבו צבחה 5. יאסר עלי עבד אלמונעם אבו סבחה 6. ג'מיל חליל מוסא חושיה 7. מוסא אברהים מוחמד יונס 8. נג'אתי עלי עבד אלרחמאן נגאגרה 9. ענאן מוחמד ראגב חושיה 10. אברהים עלי עווד עווד 11. מוחמד אחמד מסלח חמאמדה 12. מחמוד חליל חמד אעביד נ ג ד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 2. המועצה העליונה לתכנון ובניה ביו"ש 3. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה 4. היחידה המרכזית לפיקוח על הבניה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד סאיד קאסם, עו"ד ויאם שביטה בשם המשיבים: עו"ד פנחס גורט פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. בפנינו עתירה המכוונת נגד צווי הריסה המיועדים לבתיהם של העותרים הממוקמים במספר כפרים בנפת חברון. כפי שיוסבר, אנו סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף במתכונתה הנוכחית מן הטעם שהגשתה באופן המאחד את עניינם של עותרים שונים, ביחס לבניינים במיקומים שונים, אינו מתאים, ומבלי לנקוט כל עמדה לגוף הדברים. העותרים יהיו רשאים כמובן לחזור ולנקוט הליכים מתאימים, ועל מנת למנוע פגיעה בזכויותיהם ניתן בעניין זה הוראות מתאימות, הכול כמפורט להלן. 2. העתירה הוגשה לפני כשנה, ביום 20.12.2017, ועל-פי האמור בה היא ממוקדת בנקיטת הליכי אכיפה נגד בתי התושבים בכפרים הממוקמים באזור מגוריהם של העותרים. לטענת העותרים, כל אחד מהם הגיש בקשה להיתר בנייה ביחס לביתו, אך בקשתו נדחתה. 3. בעקבות הגשת העתירות הוצא צו ארעי המונע את הריסת הבתים האמורים, והתבקשה תגובתם של המשיבים. בהמשך, הוצא צו ביניים בהתאם למבוקש, בהסכמת המשיבים, תוך הבהרה שמדובר בהקפאת המצב הקיים בלבד. המשיבים קיבלו מספר דחיות להגשת תגובתם, בהסכמת העותרים. 4. בסופו של דבר הוגשה התגובה המקדמית מטעם המשיבים רק ביום 15.11.2018. בתגובה זו נטען כי המבנים מושא העתירה נבחנים ומופרדים זה מזה, כי הם מצויים בכפרים שונים, כי האכיפה בעניינם נדונה בנפרד לאורך כל הדרך, ובהתאם לכך גם ההחלטות שהתקבלו בנוגע לכך הן נפרדות. על כן, כך נטען, לא היה מקום לכרוך את עניינם באכסניה אחת. כן צוין על-ידי המשיבים כי שלושה מבין שנים עשר העותרים הגישו בינתיים עתירות פרטניות בעניינם באמצעות אותם באי-כוח המייצגים בעתירה דנן (בג"ץ 6272/18 שהוגש על ידי העותר 4; בג"ץ 6276/18 שהוגש על ידי העותר 5 יחד עם אדם נוסף; ובג"ץ 6275/18 שהוגש על ידי העותר 8 בצירוף אדם אחר). אשר על כן טוענים המשיבים כי יש מקום לדחות את העתירה על הסף ולהפנות את העותרים, ככל שיחפצו לעשות כן, להגשת עתירות נפרדות. 5. ביום 14.12.2018 הגישו העותרים את תשובתם לתגובה המקדמית. לטענתם, העתירה הוגשה במשותף לנוכח ריבוי הנושאים המשותפים לענייניהם. הם אף מציינים כי מבחינה מעשית הם גרים באותו אזור ממש (גם אם מוכרת בו הבחנה בין מספר כפרים קטנים) וכי אנשים נוספים המתגוררים בסמוך להם שותפים למצוקתם, כך שעניינם בא לשקף את בעיית הכלל. 6. לאחר ששקלנו את הדברים אנו סבורים שדין העתירה במתכונתה הנוכחית להידחות על הסף, וזאת, כפי שצוין בפתח הדברים, מבלי לדון בטענות שהועלו בה לגופן. 7. אכן, יש מקרים שבהם מתאים לדון בעניינם של מספר אנשים, ואף של קבוצה, במסגרת עתירה אחת. זאת, כאשר מדובר בעתירה שאכן מעוררת את אותן שאלות. אולם, במקרה שבפנינו פני הדברים הם מורכבים יותר. ענייניהם של העותרים טופלו בנפרד אל מול הרשויות המנהליות, ובכל אחד ואחד מהם ניתנה החלטה פרטנית. עניינם המשותף של העותרים, והטענות העקרוניות לכאורה המועלות בעתירה לא הועלו בפני הרשויות, אף לא בשלב מיצוי ההליכים. חרף זאת, בעתירה מגולמות בד בבד הן טענות הנסבות על היבטים פרטניים מובהקים (דוגמת הוכחת בעלות), והן טענות המשותפות לכלל העותרים (למשל, בכל הנוגע למיקום בשטח אש או להיעדרו של תכנון רחב וכולל לאזור מגוריהם של העותרים). מבחינה מעשית לא ניתן אפוא בשלב הנוכחי – של עתירה לבית המשפט – לדון יחד הן בטענות הקולקטיביות (שבעניינן כאמור לא נעשה מיצוי הליכים שמתמקד בהיבטים הכלליים מול המשיבים), והן באלה הקונקרטיות – המחייבות היזקקות לבירורים פרטניים, באופן שצפוי להקשות על ניהול ההליך. בנסיבות אלה דומה שיש הצדקה לדחיית העתירה במתכונתה הנוכחית על הסף (ראו: בג"ץ 2608/06 המועצה המקומית מטה אשר נ' שר הפנים (15.05.2006); בג"ץ 10299/09 רשאידה נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה, פסקה 5 והאסמכתאות שם (13.9.2012); בג"ץ 9019/17 מוסא נ' שר הביטחון, עמוד 2 21.11.2017). 8. עם זאת, הדרך פתוחה בפני העותרים להגשת עתירות חדשות, ומבלי שאנו נוקטים כל עמדה לגוף הדברים. אם ברצון העותרים להעלות את טענותיהם הפרטניות עליהם לעשות כן במסגרת עתירות נפרדות, המגלמות את המסכת העובדתית הרלוונטית לכל אחת מהן. רק כך יוכל עניינם להתברר באופן ראוי. בהקשר זה יוער כי הגשת העתירות הפרטניות בעניינם של שלושה מן המעורבים אך מחדדת את העובדה שזוהי דרך המלך במקרה דנן. אין צריך לומר כי בעניינם של שלושה עותרים אלה ההצדקה לדחייה על הסף מתעצמת (והדברים אמורים גם לאחר שנתנו דעתנו לטענה כי העתירות שהגישו אינן חופפות במדויק את הנטען בעתירה זו). בצד זאת, אם יבקשו העותרים להתמקד בטענות המשותפות לכמה מהם יוכלו לנסות ולעשות כן, אך רק אם יידרשו לכך לאחר שימצו את ענייניהם באופן שיעסוק בכך מול המשיבים. למותר לציין כי אין בהכרעתנו כדי להשליך על שלוש העתירות הפרטניות שהוגשו ונזכרו לעיל בפסקה 4. 9. בשולי הדברים ראינו לנכון להעיר דבר מה בנוגע לתגובה המקדמית שהוגשה. כפי שצוין קודם לכן, ממועד הגשת העתירה ועד למתן התגובה האמורה, חלפה שנה שבמהלכה הגישו המשיבים בקשות לדחיית מועד הגשתה לפרקי זמן ממושכים, כולן בהסכמת העותרים. אין חולק כי העומסים המוטלים על המשיבים ועל באי-כוחם הם כבדים ביותר, וכי תיקים מעין אלה אינם סובלים מדחיפות מיוחדת ביחס לאחרים. עם זאת, כאשר התגובה המוגשת בסופו של יום היא קצרה וממוקדת כולה בטענות סף (שאכן מביאות בסופו של יום לדחייתה של העתירה), יש לתהות אם לא ניתן היה להגישה מוקדם הרבה יותר, ולאפשר בפרק הזמן הזה לעותרים להגיש את העתירות המתאימות. בנסיבות העניין, היה בכך אף כדי לתרום למניעת הגשתן של העתירות המקבילות על-ידי שלושה מן העותרים. הסכמתם של המשיבים למתן צו ביניים אמנם צמצמה את הפגיעה בעותרים, אך דומה שניתן היה לבחון את הפן הדיוני של הדברים כבר בשלב מוקדם יותר. 10. סוף דבר: העתירה נדחית על הסף, כאמור מבלי לנקוט כל עמדה לגוף הדברים. אנו מורים כי צו הביניים ייוותר על כנו לתקופה של 90 ימים נוספים על מנת לתת לעותרים שהות לנקוט הליכים מתאימים, אם יחליטו לעשות כן. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ב בטבת התשע"ט (‏30.12.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ 17101840_A06.doc עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il