עו"ד אריק אמיר נ. אביעד טרבלסי

פסק-דין בתיק ע"א 10179/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 10179/17 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: עו"ד אריק אמיר נ ג ד המשיבים: 1. אביעד טרבלסי 2. ח.א כלבו לחקלאי ולגינה (2000) בע"מ ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר-סבא מיום 18.12.2017 בת"א 16752-08-16 שניתנה על ידי כבוד השופט א' נבו בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא מיום 18.12.2017 (השופט א' נבו) אשר דחה את בקשת המערער לפסול אותו מלדון בת"א 16752-08-16. 1. המערער שימש כבא-כוחה של המשיבה 2 (להלן: החברה) בהליך הוצאה לפועל אותו פתחה נגד המשיב 1 (להלן: המשיב). בשנת 2011 נחתם הסכם פשרה בין החברה למשיב ואמו המסדיר את תשלום החוב. למרות שהסכם הפשרה קוים והמשיב סילק את חובו, תיק ההוצאה לפועל לא נסגר ובחלוף 3 שנים מן המועד שבו היה אמור להיסגר החל המערער להטיל עיקולים על כספים השייכים למשיב. בעקבות כך תבע המשיב את המערער והחברה בעילה של לשון הרע. המערער מצדו הגיש נגד המשיב תביעה שכנגד בטענה כי הוציא את דיבתו רעה כאשר העלה טענות שונות לגבי ההתנהלות בהליך ההוצאה לפועל. החברה הגישה אף היא נגד המשיב ואמו תביעה שכנגד בגין יתרת חוב לכאורה והוסיפה והגישה (יחד עם המערער) הודעה לצד שלישי נגד אמו של המשיב. 2. ביום 1.1.2017 החליט בית משפט השלום בכפר סבא לדחות על הסף את התביעות שכנגד שהגישו המערער והחברה וכן את הודעת הצד השלישי. בית המשפט קבע כי תביעת החברה היא תביעת סרק שכל מטרתה ליצור משקל נגד לתביעת המשיב ולהלך אימים עליו ועל אמו. מטעמים דומים נדחתה הודעת הצד השלישי. בית המשפט הוסיף ודחה על הסף את התביעה שכנגד שהגיש המערער בקובעו כי גם אם יש באמירות אותן מבקש המערער לייחס למשיב משום פרסום לשון הרע, הרי שעומדות למשיב טענות הגנה מכוח לשון הרע שכן "מדובר בהבעת דעה לגיטימית בנוגע לפעולות שבוצעו על ידי [המערער] ומנקודת מבטו הסובייקטיבית של [המשיב] – אלו דברי אמת". בית המשפט הוסיף וקבע כי אין צורך בשמיעת ראיות נוספות או עדויות נוספות כדי לקבוע שבנסיבות אלה לא מתקיימים התנאים בהם ניתן לחייב את המשיב בתביעת לשון הרע ואין כל סיכוי שתביעת המערער תתקבל. 3. על פסק דין זה הגישו המערער והחברה ערעור לבית המשפט המחוזי אשר דחה את מרבית הערעור אך קבע כי בכל הנוגע לתביעת המערער "הגם שמסקנותיו של בית המשפט קמא – הגיונן בצידן, הרי שהוא נחפז בהסקתן ושומה היה עליו לאפשר למערער להוכיח תביעתו גם אם סיכוייה נחזים להראות קלושים" (ע"א 6804-06-17, 29.11.2017). בית המשפט המחוזי הוסיף כי קביעותיו באשר לסברותיו ואמונותיו הסובייקטיביות של המשיב דרושות ראיה ומנגד יש ליתן למערער את האפשרות לנסות להפריך קביעה זו, בין היתר, באמצעות הבאת ראיות באשר לנסיבות אמירת הדברים והקשרם. ההליך הוחזר, אפוא, לבית משפט השלום על מנת שידון בתביעה לגופה. 4. לאחר חידוש ההליך בבית המשפט המחוזי, הגיש המערער בקשה לפסול את השופט, משום שלדעתו פסק הדין הדוחה את תביעתו על הסף מלמד על דעה מוקדמת ביחס אליו אישית וביחס לעניין עצמו. בית המשפט דחה את הבקשה ביום 18.12.2017 בקובעו כי הבקשה הוגשה כמעט 8 חודשים לאחר שניתן פסק הדין המגבש לדעת המערער את עילת הפסלות ומכל מקום אין בפסק הדין הדוחה על הסף את תביעת המערער קביעות המלמדות על דעה מוקדמת שאינה מאפשרת "הכרעה משוחררת" לאחר שמיעת ראיות שטרם הובאו בפניו. בית המשפט הדגיש כי בפסק דינו החלקי אין הכרעה לגופן של טענות המערער אלא קביעה ביחס לנקודת השקפתו הסובייקטיבית של המשיב וכי "לא גובשה כל דעה מוקדמת ביחס למי מהצדדים ואין חשש ממשי למשוא פנים המצדיק קבלת בקשת הפסילה". 5. מכאן הערעור דנן שבו טוען המערער, בתמצית, כי פסק דינו החלקי של בית משפט השלום מלמד כי הוא "קבע קביעות חפוזות וגיבש עמדות בטרם עת בצורה נחרצת". על כן, כך נטען, יש לפסול אותו מלדון בהליך. בד בבד עם הגשת הערעור עתר המערער לדחיית הדיון הקבוע בהליך ליום 9.1.2018. בקשה זו נדחתה באותו יום ונקבע כי ההליך יידון עם הפקדת העירבון. 6. דין הערעור להידחות. על פי ההלכה הפסוקה "הבעת עמדה או דעה בהליך קודם אינה מקימה, כשלעצמה, חשש ממשי למשוא פנים, אפילו מדובר באותו תיק ממש ... ככלל, אף אין מניעה כי בית משפט ידון מחדש בעניין שהוחזר לו על ידי ערכאת הערעור - בהעדר הנחייה מפורשת אחרת" (ע"א 4457/17 ‏‏סבן נ' שי שלמה רכב בע"מ, פסקה 5 (19.6.2017) וההפניות שם (להלן: עניין סבן); עע"מ 8727/17 ‏קפלן את לוי בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ, פסקה 4 (19.11.2017)). עוד נפסק כי עצם הדיון המחודש בתביעה בהתאם להנחיית ערכאת הערעור, אין בו כדי להביא לפסילת המותב (עניין סבן, שם; יגאל מרזל דיני פסלות שופט 272 (2006)). קביעותיו של בית משפט השלום בפסק דינו החלקי אינן מלמדות על כך שדעתו ננעלה או על חשש למשוא פנים כלפי המערער. על כן אין הצדקה להעביר את הדיון בהליך למותב אחר ובית המשפט המחוזי אף לא מצא לנכון להורות כך. הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"א בטבת התשע"ח (‏8.1.2018). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17101790_V02.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il