אושרי ועקנין נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1017/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1017/10 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט י' עמית המערער: אושרי ועקנין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת, מיום 30.11.09, ב-ת"פ 129/09, שניתן על ידי כבוד השופט ת' כתילי תאריך הישיבה: י"ב בחשון התשע"א (20.10.10) בשם המערער: עו"ד פאהום עבד אלמגיד בשם המשיבה: עו"ד עדי שגב פסק-דין השופט א' א' לוי: המערער והמתלונן הם שכנים ומתגוררים במגדל העמק. בתאריך 25.6.09, בשעת לילה מאוחרת, ישב המתלונן עם אחיו דני ואחרים מתחת לביתם, ונראה כי הרעש שהקימו הפריע למערער. הוא ירד מדירתו ודרש מהם בטון מאיים להפסיק את הרעש, וכתוצאה מכך פרץ ויכוח במהלכו נכנס המערער לדירתו ושב כשהוא נושא עמו אלה מברזל, פטיש וחפץ חד. בשלב זה התפתחה תגרה במהלכה הכה המערער את המתלונן עם האלה, ובהמשך דקר אותו בחפץ חד בחזה. המערער ניסה לפגוע גם בדני, אולם זה נס על נפשו. נטען, כי המתלונן ניסה להסתלק מהמקום עם רכבו, אולם איבד את הכרתו, ובבית חולים אליו הובהל נתגלה פצע דקירה בחזהו ופגיעה בריאתו השמאלית. בגין עובדות אלו בהן הודה המערער, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של חבלה בנסיבות מחמירות וניסיון לתקיפה, ובהמשך דן אותו ל-30 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 5,000 ש"ח, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ש"ח. המערער מבקש כי נקל בעונשו ואלה טעמיו: תחילת הפרשה ברעש שהקימו המתלונן וחבריו בשעת לילה מאוחרת באזור מגורים; הוא עצמו נפצע במהלך הקטטה; אף שלחובתו הרשעות קודמות, הרשעתו האחרונה בעבירת אלימות היא משנת 2005; לא ניתן בגזר הדין משקל הולם לנסיבותיו האישיות – אדם צעיר, נשוי ואב לילד; לא הוכח שלמתלונן נגרם נזק ממשי; לבסוף, נטען כי בגזר דינו חרג בית המשפט המחוזי מרמת הענישה הנוהגת. לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מן העונש. אנו מוכנים להניח כי המתלונן וחבריו יצרו מטרד שהפריע את מנוחת המערער. אולם הדרך להגיב על מטרד מסוג זה אינה בנקיטתה של אלימות שלוחת רסן מן הסוג שתוארה בפרשה זו, אלא על ידי פניה לרשויות החוק. המערער לא נהג כך ובחר לעשות דין לעצמו תוך שהוא משתמש בכלי משחית – אלה מברזל ומה שהוגדר כ"חפץ חד", שפגיעתם עלולה להיות קשה ואף קטלנית. בנסיבות אלו איננו סבורים כי העונש לוקה בחומרה כלשהי, ומקל וחומר נוכח הסכם הטיעון שהוצג לבית המשפט ובגדרו עתרה המשיבה ל-55 חודשי מאסר. אי-לכך, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏י"ב בחשון התשע"א (20.10.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10010170_O03.docהג מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il