פסק-דין בתיק בג"ץ 10167/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10167/16 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים 2. בית הדין האזורי בנתניה 3. פלונית עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: עו"ד רונן אושרי פסק-דין השופטת א' חיות: עתירה זו מופנית נגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים (המשיב 1 – ולהלן: בית הדין הגדול) מיום 14.9.2016 אשר הורה על החלפת ההרכב המטפל בעניינו של העותר בבית הדין הרבני האזורי בנתניה (להלן: בית הדין האזורי). כמו כן מלין העותר על כך שטרם ניתן פסק דין בערעור שהגיש לבית הדין הגדול על החלטת בית הדין האזורי לחייבו בתשלום מזונות למשיבה 3 ולא עוכבו הליכי הוצאה לפועל שנפתחו נגדו. 1. העותר והמשיבה 3 מנהלים מזה זמן מה הליכי גירושין בפני בית הדין האזורי. ביום 4.3.2016 הורה בית הדין האזורי לעותר לשלם למשיבה 2 מזונות בסך 2,000 ש"ח לחודש ולהעביר לה תשלום חד פעמי בסך 2,595 ש"ח לשם הסרת עיקולים שהוטלו על חשבון הבנק שלה בגין אי תשלום דו"חות חניה. ערעור שהגיש העותר על החלטה זו עודנו תלוי ועומד בפני בית הדין הגדול וטרם ניתנה בו הכרעה. ביום 16.5.2016 דחה בית הדין האזורי את בקשת העותר לפסילת ההרכב שדן בעניינו וגם על החלטה זו הגיש העותר ערעור לבית הדין הגדול. ביום 14.9.2016 ניתן פסק דין בערעור בו נקבע כי אין ממש בטענות שהעלה העותר נגד הרכב בית הדין האזורי. עם זאת "על מנת להסיר לזות שפתיים" ומתוך רצון לקדם את ההליכים המתנהלים בין העותר והמשיבה 3 הורה בית הדין הגדול כי הטיפול בעניינם יועבר להרכב אחר בבית הדין האזורי. ביום 21.12.2016 דחה ההרכב שאליו הועבר הטיפול בעניינם של העותר והמשיבה 3 את בקשת העותר לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו בעקבות החלטתו של ההרכב הקודם בעניין תשלום המזונות ודו"חות החניה. 2. בעתירה טוען העותר כי בית הדין האזורי חייב אותו במזונות ונתן פסק דין סופי בעניינו מבלי שקיים דיוני הוכחות בנושא. עוד טוען העותר כי בית הדין האזורי לא היה רשאי להורות לו לשלם דו"חות חניה שהוצאו למשיבה 3 מאחר שלא קנה סמכות בעניין זה. כמו כן סבור העותר כי בית הדין הגדול דחה את בקשתו לפסילת ההרכב הראשון שטיפל בעניינו בבית הדין האזורי והתעלם מטענות שהעלה בנוגע להתנהלותו של הרכב זה. לבסוף מלין העותר על החלטתו של ההרכב החדש בבית הדין האזורי שלא לעכב את הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו ומבקש צו ביניים המורה על עיכובם של הליכים אלו. 3. דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על בתי הדין הרבניים והוא מתערב בהחלטותיהם רק במקרים חריגים ונדירים שבהם חרגו מסמכותם או פגעו בעקרונות הצדק הטבעי (ראו: בג"ץ 7610/15 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי תל אביב (‏11.11.2015)). המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים. העותר טרם מיצה את זכותו לערער על החלטות בית הדין האזורי בנוגע לחיובו בתשלום מזונות ודו"חות חניה וכן בנוגע לבקשתו לעכב את הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו, ולפיכך אין מקום להידרש לטענות שהוא מעלה באשר להחלטות אלו. כמו כן, משהעניק בית הדין הגדול לעותר את מבוקשו והורה להעביר את הטיפול בעניינו להרכב אחר בבית הדין האזורי, אין מקום לטענות הנוספות שהוא מעלה בהקשר זה. אשר על כן, העתירה נדחית ועמה נדחית גם הבקשה לצו ביניים. אין צו להוצאות. ניתן היום, ג' בטבת התשע"ז (1.1.2017). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16101670_V01.doc הי מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il