מועדון הכדורגל א.ג. ביתר ירושלים (2001) בע"מ נ. משטרת ישראל

בבית המשפט העליון בג"ץ 10148/06 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות העותרת: מועדון הכדורגל א.ג. ביתר ירושלים (2001) בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. משטרת ישראל - מחוז ירושלים 2. השר לביטחון פנים 3. ההתאחדות לכדורגל בישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד מורן מאירי בשם המשיבים 1-2: עו"ד יובל רויטמן בשם המשיבה 3: עו"ד משה אביבי פסק-דין השופטת א' חיות: עתירה זו שהוגשה על ידי מועדון הכדורגל א.ג. בית"ר ירושלים (2001) בע"מ (להלן: העותרת) עניינה בהחלטת המשיבה 1 מיום 4.12.2006 בדבר סידורי הבטחון במשחק הכדורגל שהתקיים ביום א' 10.12.2006, באיצטדיון ע"ש טדי קולק בירושלים בין קבוצת בית"ר ירושלים לקבוצת מכבי תל-אביב (להלן: המשחק). העתירה הוגשה ביום ה', 7.12.2006 בשעות אחר הצהריים המאוחרות ועם הגשתה הורנו על קבלת תגובה מאת המשיבים עד למחרת היום, 8.12.2006, בשעה 11:00. לאחר שעיינו בתגובות שנתקבלו התברר כי אחת הטענות המרכזיות שעלו בעתירה באה על פתרונה והדיון בה התייתר. אשר ליתר הטענות הנוגעות לסידורי הבטחון במשחק סברנו כי דינן להידחות על הסף מן הטעמים שיפורטו להלן, ואילו באשר לסעד הצופה פני עתיד שנתבקש במסגרת העתירה והנוגע לקביעת הנחיות פנימיות בדבר כללי הסדר והבטחון במגרשי הכדורגל, סברנו כי שמורה לעותרת הזכות להגיש עתירה מתאימה אשר תתברר בנפרד. בשל דחיפות העניין, ניתן על ידנו ביום 10.12.2006 החלק האופרטיבי של פסק-הדין תוך שקבענו כי הנימוקים יינתנו בשלב מאוחר יותר. להלן נימוקינו: 1. בעתירתה מעלה העותרת טענות של חריגה מסמכות וחוסר סבירות קיצוני כנגד ארבע החלטות שנתקבלו על ידי המשיבה 1 בישיבתה מיום 4.12.2006 לעניין סידורי הבטחון במשחק, והן: א) החלטה להורות לעותרת להקצות 2,800 כרטיסי כניסה לטובת אוהדי קבוצת מכבי תל-אביב. ב) ההחלטה על הקצאת 409 שוטרים בשכר ו-230 סדרנים המאושרים על ידי המשיבה 1. ג) ההחלטה על איכלוס היציע הצפוני באצטדיון (גוש מס' 5), בו מאוכלסים בדרך כלל אוהדי העותרת, על ידי אוהדי קבוצת מכבי תל-אביב. ד) ההחלטה על סגירת קופות האצטדיון ביום המשחק באופן מוחלט במידה ויימכרו כל הכרטיסים למשחק במכירה מוקדמת. ערר שהגישה העותרת ביום 6.12.2006 על החלטות אלו, נדחה ביום 7.12.2006 (לאחר הגשת העתירה). 2. טרם שנפנה לדון באופן פרטני בכל אחת מן ההחלטות עליהן משיגה העותרת בעתירתה ראוי לציין כי שיקול הדעת המסור למשיבה 1 בעניינים כגון דא, כמי שמופקדת על ענייני בטחון הפנים, הוא שיקול דעת רחב ובית משפט זה אינו נוהג להתערב בשיקולים אלה אלא במקרים יוצאי דופן המצדיקים זאת בהם יש בידי העותר להצביע על סטיה מאמות המידה המנהליות הנדרשות לעניין התנהלותה של רשות שלטונית (ראו בג"צ 4044/93 סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים, משטרת ישראל, פ"ד מט(5) 617, 622 (1996)). במקרה דנן הדגישו המשיבים 1-2 בפנינו כי ההחלטות נשוא העתירה התקבלו על רקע העובדה שמרבית המשחקים שהתקיימו בשנים האחרונות בין העותרת לבין קבוצת מכבי תל-אביב, התאפיינו בהפרות סדר ובעימותים, וכן על רקע מידע מודיעיני קונקרטי שנתקבל אצל המשיבה 1 ולפיו קיימת כוונה בקרב אוהדים משני המחנות לגרום להפרות סדר ולעימותים גם במהלך המשחק דנן. המדיניות השיפוטית בדבר אי התערבות המנחה אותנו בדרך כלל בעניינים כאלה והשיקולים הבטחוניים הרלבנטיים שעמדו ביסוד ההחלטות במקרה הקונקרטי, הטילו, אפוא, על כתפי העותרת נטל שאיננו קל להצביע על טעמים כבדי משקל המצדיקים התערבות בשיקוליה של המשיבה 1 במקרה דנן. נטל זה לא הורם על ידי העותרת כפי שהוברר בפסק-הדין ללא נימוקים אשר ניתן על ידנו ביום 10.12.2006, למעט בכל הנוגע להחלטה בעניין כמות הכרטיסים שיש להקצות לאוהדי קבוצת מכבי תל-אביב. בעניין זה ציינה המשיבה 3 בתגובתה כי ההחלטה על הקצאת 2,800 כרטיסי כניסה לטובת אוהדי הקבוצה האורחת נוגדת את תקנון האליפות שהותקן על ידה מכוח סעיף 10 לחוק הספורט, תשמ"ח-1988. עמדה זו נתקבלה על דעת המשיבה 1, אשר הודיעה במסגרת תגובתה שלה לעתירה כי לאחר שיקול דעת נוסף הוחלט על ידה להסיר את דרישתה להקצות 2,800 כרטיסים לאוהדי הקבוצה האורחת ואישרה כי בעניין זה יחולו על העותרת כללי ההתאחדות המחייבים אותה. העתירה ככל שהיא מתייחסת לסוגיה זו באה אם כן על סיפוקה. 3. ביתר הטענות הנוגעות להחלטות המשיבה 1 מיום 4.12.2006, לא מצאנו ממש. אשר לאכלוס היציע הצפוני באצטדיון על ידי אוהדי הקבוצה האורחת. האפשרות כי במסגרת סידורי הבטחון תידרוש המשיבה 1 לאכלס כך את היציע הצפוני, היתה חלק מסיכום עקרוני שהושג בין העותרת למשיבה 1 בדיון שהתקיים עוד ביום 21.6.2006, דהיינו כשישה חודשים לפני הגשת העתירה (ראו סיכום הדיון מש/2). באותו דיון השתתפו מפקד מרחב מוריה, קצין אגף מבצעים וכן קב"ט העותרת ומנהלה וסיכום הדיון הועבר לעותרת. למרות זאת, לא הוזכר הדבר במסגרת העתירה וקיומו של סיכום זה וכן עובדות נוספות הנוגעות לאותו סיכום פורטו לראשונה רק בתגובת המשיבים 1-2. כך הצביעו המשיבים על העובדה שסיכום הדיון מש/2 בכל הנוגע לאכלוס היציע על ידי אוהדי הקבוצה האורחת כאמור, קיבל ביטוי בכרטיסי המנוי שמכרה העותרת לאוהדיה באותו יציע, בהם צויין: "במשחקים בהם תורה המשטרה יועבר המינוי לגוש 13 יציע מזרחי". כמו כן, הצביעו המשיבים 1-2 בתגובתם על העובדה שאכלוס היציע הצפוני על ידי אוהדי הקבוצה האורחת יושם על ידי העותרת בפועל בהתאם לסיכום ועל פי דרישת המשיבה 1 במשחק קודם שהתקיים באצטדיון טדי בין קבוצת בית"ר ירושלים לקבוצת מכבי חיפה. מצער הדבר כי עובדות מהותיות אלה לא מצאו את מקומן בעתירה משום שהתמונה המתקבלת בלעדיהן היא בהכרח חלקית ובלתי מדוייקת. הנה כי כן, העותרת ידעה כי בהתאם לסיכום שהושג עימה עוד ביוני 2006, קיימת אפשרות שהמשיבה 1 תעלה לגבי המשחק דנן את הדרישה לאכלס את היציע הצפוני באוהדי קבוצת מכבי תל-אביב, כפי שנדרשה לעשות בעבר לפחות במשחק אחד קודם. לפיכך, ככל שהעתירה מכוונת לרמה העקרונית של ההחלטה בדבר אכלוס היציע הצפוני באוהדי הקבוצה האורחת, היא לוקה בשיהוי ניכר. ואילו ככל שהיא מכוונת להחלטה ברמת המשחק הקונקרטי, אין מקום להתערב בשיקולים הבטחוניים שהציגה המשיבה 1 בהקשר זה המבוססים על מידע מודיעיני קונקרטי ועל נסיון בעייתי בעבר לגבי הפרות סדר ועימותים בין האוהדים במשחקים בין שתי הקבוצות. 4. השגה נוספת אותה העלתה העותרת בעתירתה מופנית כנגד החלטת המשיבה 1 המחייבת להקצות למשחק 409 שוטרים בשכר ו-230 סדרנים שאושרו על ידה. בעניין זה ציינה העותרת כי החלטת המשיבה 1 התקבלה בהעדר סמכות והינה בלתי סבירה, בין היתר נוכח הדרישה כי כל השוטרים שיוקצו לאבטחת המשחק יהיו בשכר. טענה זו התבררה כבלתי נכונה ברמה העובדתית ובתגובת המשיבים 1-2 הודגש כי הוקצו להבטחת המשחק 128 שוטרים בתפקיד, בנוסף לשוטרים בשכר שהקצאתם נדרשה. אשר למקור הסמכות שעליו מבוססת החלטה זו ציינו המשיבים 1- 2 כי זה נמצא להם בסעיף 102א(א) לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות), תשס"ו-2006 (להלן: חוק המשטרה), וכן בנהלים שקבעה המשיבה 1 לעניין זה (נוהל "אבטחת הסדר הציבורי במגרשי כדורגל" (נוהל 2.220.136) ונוהל "העסקת שוטרים בשכר" (נוהל 2.220.134)). המשיבים 1-2 הוסיפו וציינו כי מספר השוטרים נקבע על יסוד שיקולים מבצעיים בשים לב למכלול נסיבות העניין, וכי במשחק שכבר הוזכר לעיל ושנערך קודם לכן באצטדיון טדי בין קבוצת מכבי חיפה לקבוצת בית"ר ירושלים נדרשה העותרת לשאת במימון העסקתם של 437 שוטרים - מספר גבוה מזה שנדרש על ידה לצורך אבטחת המשחק דנן - מתוך אותם שיקולים עצמם. גם לעניין הדרישה להקצות שוטרים בשכר ולעניין מספר השוטרים שנדרשו, לא מצאנו מקום להתערב. לעניין הסמכות כבר נפסק בעבר כי מכוח סעיף 36(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 (שהוחלף בסעיף 102א(א) לחוק המשטרה), רשאית המשיבה 1 במקרים מתאימים להטיל על יוזם אירוע פרטי העלול לגרום הפרעה לשלום הציבור, לשאת בהוצאות הכרוכות במניעתה של אותה הפרעה-בכוח, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר באירוע חוזר ונשנה כמו משחקי כדורגל (ראו בג"ץ 5009/97 חברת מולטימדיה בע"מ נ' משטרת ישראל, פ"ד נב(3) 679, 694-692, 711 (1998)). עוד נפסק כי "[מ]שימות השיטור במגרשי הכדורגל אינן, על-פי החוק, מתפקידיה המובהקים של המשטרה, והדאגה למילויין של משימות אלו מוטלת על קבוצות הכדורגל ועל מארגני המשחקים" (ראו בג"צ 402/89 ההתאחדות לכדורגל בישראל נ' שר החינוך, פ"ד מג(2) 179, 183 (1989)). במקרה הנדון, וכפי שכבר צויין, שוכנענו כי שיקולי בטחון הצדיקו הקצאת שוטרים בשכר לאבטחת הסדר הציבורי במשחק וכמו כן שוכנענו כי המשיבה 1 הפעילה את שיקול הדעת הרחב הנתון לה בעניין זה באופן סביר וראוי שאינו מצדיק התערבות. אשר לדרישת המשיבה 1 לשכור סדרנים שיאושרו על ידה. נושא זה מוסדר בתקנות הבטיחות במקומות ציבוריים (סדרנים באסיפות), תשמ"ט-1988, ובתקנה 11 לתקנות אלו שכותרתה "סדרן בטיחות באירוע ספורט" הוקנתה לקצין משטרה סמכות לקבוע את מספרם ופריסתם של סדרנים באירועי ספורט. העותרת לא טענה כי החלטת המשיבה 1 בעניין הסדרנים חורגת מן הקבוע באותן תקנות ובנסיבות אלו, נחה דעתנו כי אף בעניין זה אין מקום להתערבותנו. 5. בעניין ההחלטה לסגור את קופות האצטדיון ביום המשחק היה וכל הכרטיסים למשחק יימכרו במכירה מוקדמת, טוענים המשיבים 1-2 כי המדובר בהוראה מקובלת שנועדה לגרום לקהל הצופים ליטול את הכרטיסים קודם הגעתם למגרש וזאת על מנת ליצור ביום המשחק "מרחב בידוד" סביב האצטדיון אליו יוכלו להיכנס רק בעלי כרטיסים. ההוראה, כך מבהירים המשיבים, מבוססת על נסיון העבר ממנו נלמד כי לחץ על הקופות עלול להוות סכנה לסדר הציבורי. עוד מציינים המשיבים 1-2 כי הובהר לעותרת שאם לא תמכור את כל כרטיסיה עד למועד המשחק תתאפשר פתיחת הקופות לצורך כך, אם כי הדבר יחייב הוספת שוטרים בשכר. עמדת המשיבים 1-2 בעניין זה נראית בעיננו סבירה ומאוזנת, ולא מצאנו כי יש מקום להתערב בה. 6. עניין אחרון אותו העלתה העותרת בעתירתה הוא קביעת הנחיות פנימיות בדבר כללי הסדר והבטחון במגרשי הכדורגל. לטענת העותרת דין החלטות המשיבה 1 להתבטל נוכח העובדה שלא נקבעו על ידה הנחיות ידועות וברורות באשר לסוגיות נשוא העתירה והיא מדגישה כי הנחיות כאמור נדרשות על מנת להבטיח דין שווה לכל קבוצות הכדורגל. המשיבים 1-2 טענו מנגד כי המשיבה 1 פועלת בעניין זה על פי נוהל "אבטחת הסדר הציבורי במגרשי כדורגל" ונוהל "העסקת שוטרים בשכר" המסדירים את הסוגיות נשוא העתירה. לא מצאנו לנכון לחוות דעה בסוגיה עקרונית זו משום שהעותרת כרכה אותה בעתירה קונקרטית שהתייחסה רובה ככולה להחלטות קונקרטיות והצריכה הכרעה מיידית. בעניין זה שמורה על כן זכותה של העותרת לשוב ולעתור בנפרד אם תמצא לנכון לעשות כן. 7. מטעמים אלה ובכפוף לאמור בפסקאות 2 סיפא ו-6 סיפא לעיל הורינו כאמור על דחיית העתירה בלא צו להוצאות. ניתן היום כב' כסלו תשס"ז (13.12.2006). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06101480_V03.doc אח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il