קופי טיים בע"מ נ. אחוה המכללה האקדמית לחינוך

החלטה בתיק עע"ם 1012/12 בבית המשפט העליון עע"ם 1012/12 לפני: כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערערת: קופי טיים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אחוה המכללה האקדמית לחינוך 2. המכללה האקדמית אחווה 3. אלי תרדיון ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (כב' השופטת ר' ברקאי) בעת"מ 13173-08-11 מיום 1.1.2012 תאריך הישיבה: כ"ח בתמוז התשע"ב (18.7.12) בשם המערערת: עו"ד רות ברק; עו"ד אמוץ ויס בשם המשיבות 2-1: עו"ד שלומית ארליך; עו"ד אילן ואנה בשם המשיב 3: עו"ד נחמיה גורל; עו"ד שחר דאי פסק-דין השופט ע' פוגלמן: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופטת ר' ברקאי) בגדרו נדחתה עתירת המערערת נגד זכייתו של המשיב 3 (להלן: המשיב) במכרז שפרסמו המשיבות 2-1 (להלן: מכללת אחווה או המכללה) להספקת שירותי ממכר מזון. רקע והליכים 1. בחודש מאי 2011 פרסמה מכללת אחווה מכרז פומבי 9/2011 להצבת מזנונים ניידים לממכר מזון ומשקאות בקמפוס האקדמי "אחווה" והפעלתם (להלן: המכרז). בין תנאי הסף במכרז נקבע כי על המציע להיות "בעל ניסיון מוכח של ארבע שנים לפחות במתן שירותי הפעלת עגלות קפה" (סעיף 2.1 לתנאי המכרז). בתנאי המכרז נקבע בנוסף אופן השקלול של הצעות שיעמדו בתנאי הסף ויוערכו על-ידי ועדת המכרזים: 85% מהניקוד יינתנו על סמך המחירון המוצע, ו-15% מהניקוד יינתנו על בסיס פרופיל החברה, מוניטין המציע והמלצות. על מנת שניתן יהיה לבחון את עמידת המציע בתנאי הסף, כמו גם הערכת הצעתו על ידי ועדת המכרזים, נקבע במכרז כי על המציעים לצרף להצעתם המלצות המעידות על "ניסיון של ארבע שנים לפחות בהפעלת מזנונים ניידים לממכר מזון ומשקה " (סעיף 6.7 לתנאי המכרז). 2. טרם הגשת ההצעות למכרז, ערכה המכללה סיור למציעים פוטנציאלים בשטח הקמפוס. במהלך הסיור עלו כמה שאלות הבהרה, ובהן שאלות העוסקות בניסיון הנדרש כתנאי סף להתמודדות במכרז. על שאלות אלו ניתן מענה במכתב מטעם היועצת המשפטית של המכללה (להלן: מכתב ההבהרה), שם נקבע כי "הפעלת קפיטריה ו/או מזנון" או "הפעלה של לפחות שתי עגלות קפה" נחשבים גם הם כניסיון לצורך עמידה בתנאי הסף של סעיף 2.1 למכרז. כן צוין כי מכתב ההבהרה מהווה חלק בלתי נפרד ממסמכי המכרז. 3. למכרז הוגשו 6 הצעות. לאחר שנפתחו מעטפות המציעים, פנתה היועצת המשפטית של המכללה אל המשיב לבקש הבהרות ולקבל המלצות נוספות. בית המשפט קמא קבע כממצא עובדתי כי המשיב שלח למכללה שלוש המלצות שנכללו בהצעתו המקורית וכן שתי המלצות נוספות שלא נכללו במעטפה שהוגשה (פסקה 22 לפסק הדין של בית המשפט קמא). לאחר מכן התכנסה ועדת המכרזים של המכללה (להלן: הוועדה), בחנה וניקדה את ההצעות השונות. המערערת – שהייתה מפעילת השירות בקמפוס בשש השנים שקדמו למכרז – קיבלה ציון סופי של 93.1 נקודות, ואילו המשיב קיבל ציון משוקלל של 95 נקודות. ביום 19.6.2011 הכריזה הוועדה על המשיב כזוכה במכרז. לבקשתה, התאפשר למערערת לעיין במסמכי המכרז ובמסמכי הצעת המשיב. בעקבות זאת פנתה המערערת אל המכללה בבקשה ל"הקפיא" את תוצאות המכרז מטעמים שונים עליהם עמדה, וביניהם הטענה כי המשיב איננו עומד בתנאי הסף. לאחר שהגיש המשיב את תגובתו לטענות המערערת, דנה ועדת המכרזים פעם נוספת בתוצאות המכרז והחליטה לדחות את טענות המערערת ולהשאיר את זכיית המשיב על כנה. בהמשך, החל המשיב לספק את השירותים נושא המכרז. 4. המערערת עתרה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, וביקשה כי בית המשפט יורה על ביטול החלטתה של ועדת המכרזים ויקבע כי היא הזוכה במכרז. בית המשפט (כב' השופטת ר' ברקאי) דחה את העתירה. נקבע כי המשיב עמד בתנאי הסף להגשת המכרז – שעניינו דרישת ניסיון בהפעלת קפיטריה או מזנון או עגלות קפה. עוד נקבע כי הצעתו של המשיב כללה כבר במקור שלוש המלצות, ביניהן אחת שדי בה לשם עמידה בתנאי המכרז (המלצת בית הספר "פרר"), וכי שתי ההמלצות הנוספות שהתקבלו לאחר סגירת המכרז התקבלו כדין במסגרת סמכותה של הוועדה, המצוינת במפורש בתנאי המכרז, לבקש הבהרות מהמציעים. בית המשפט לא מצא כל פגם בהתנהלותה של ועדת המכרזים וקבע כי הוועדה פעלה בהתאם לסמכויותיה, תוך הפעלת שיקול דעתה באופן ראוי ונקי ממשוא פנים. בית המשפט אף לא ראה להתערב בניקוד שהעניקה הוועדה למציעים, בקבעו כי הדבר נתון לשיקול דעתה של הוועדה וכי המערערת לא הניחה תשתית עובדתית המקימה עילה להתערבות בית המשפט. עוד דחה בית המשפט את טענות המערערת שלפיהן המשיב הטעה את ועדת המכרזים בציינו כי הוא חברה בערבון מוגבל (בעוד שלמעשה הוא עוסק מורשה בלבד). בנוסף נדחו הטענות כי תקופת עבודתו של המשיב בבית הספר "פרר" קצרה יותר מהאמור במכתב ההמלצה מבית הספר, וכי מכתב ההמלצה ממוסך "המכרז" הוא למעשה מכתב המלצה מאביו של המשיב. משדחה בית המשפט את העתירה לגופה לא מצא להידרש לטענות הסף שהעלו המשיבים בדבר שיהוי, פגם בתוקף הערבות שהגישה המערערת במכרז ואי צירופם של שאר המציעים כמשיבים לעתירה. טענות המערערת 5. המערערת חוזרת על הטענות שעמדו בבסיס עתירתה. לטענתה המשיב לא עמד בתנאי הסף העוסק (הקבוע בסעיף 2.1 למכרז ובמכתב ההבהרה), שלפיו נדרש כי המציע יהיה בעל ניסיון מוכח של ארבע שנים לפחות במתן שירותי הפעלת עגלות קפה, מזנונים או קפיטריות. לשיטת המערערת, ניסיונו של המשיב במתן שירות כאמרו לא עלה על שלוש שנים ותשעה חודשים במועד הגשת ההצעות. עוד נטען כי הניסיון הנדרש הוא בהפעלת מספר עגלות קפה, מזנונים או קפיטריות (בלשון רבים), בעוד שניסיונו של המשיב מתייחס להפעלת מזנון אחד בלבד. כמו כן טוענת המערערת נגד התנהלותה של ועדת המכרזים – בין היתר נטען כי הוועדה לא הקפידה על תיעוד ורישום בהליכי המכרז, ובפרט ביחס להליך פתיחת מעטפות המציעים ותיעוד תכולתן. לשיטתה, גם הרישום הקיים אינו משקף את המציאות ואת המועדים האמיתיים שבהם התקבלו מסמכים. לגופם של דברים נטען כי למשיב ניתנה הזדמנות ל"מקצה שיפורים" להגיש המלצות שחסרו לו לשם עמידה בתנאי הסף, לאחר סגירת המכרז ופתיחת המעטפות. כל זאת, ללא ידיעת כל חברי הוועדה ותוך הפרת תנאי המכרז ופגיעה בשוויון בין המציעים. כמו כן נטען כי הניקוד במכרז התבסס בחלקו על ההמלצות שהתקבלו שלא כדין ואף ניתן לאחר ששאר מרכיבי הציון כבר היו ידועים. בתוך כך שבה ומלינה המערערת על הניקוד במכרז שלטענתה ניתן בצורה שרירותית ולא מנומקת. לבסוף דוחה המערערת את טענת הסף שהעלו המשיבים בבית המשפט המחוזי ביחס לאי הצגת ערבות מתאימה מצידה, לשיטתה, הצגת ערבות לא הייתה תנאי סף לעמידה במכרז, ונדרשה רק לאחר ההכרזה על ההצעה הזוכה. טענות המשיבים 6. המשיבים סומכים את ידיהם על פסק-דינו של בית המשפט קמא, וטוענים כי הערעור מבוסס רובו ככולו על קביעות עובדתיות של בית המשפט לעניינים מינהליים, ולכן אינו מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. בתוך כך חוזרים המשיבים על קביעותיו של בית המשפט בדבר עמידתו של המשיב בתנאי הסף, צירופן של שלוש מתוך חמש מהמלצות המשיב להצעתו המקורית, וקבלתן כדין של שתי ההמלצות הנוספות. כן דוחים המשיבים את טענותיה של המערערת להטעיית הוועדה. המשיבים מוסיפים כי גם אם נתגלו פגמים או ליקויים באופן עריכת המכרז, הרי שאין מדובר בפגמים מהותיים היורדים לשורש העניין או פוגעים בעקרונות המכרז הציבורי. עוד טוענים המשיבים כי קביעת הניקוד מסורה לשיקול דעתה הרחב של הוועדה, ואין הצדקה להתערבות בית המשפט בנדון. ממילא – כך טוענים המשיבים – מדובר במעשה עשוי, שכן המשיב כבר החל להפעיל את השירות בקמפוס. כן הפנו המשיבים לטענות הסף שהעלו בבית המשפט קמא, שבגדרן ביקשו לדחות את עתירת המערערת על הסף מחמת שיהוי – לטענתם העתירה הוגשה שלושה שבועות לאחר הודעת הזכייה, ולאחר שהמשיב כבר החל לפעול בקמפוס, וכן לא נתבקש כל צו ביניים במסגרת העתירה. לחלופין טוענים המשיבים כי היה מקום לדחות את עתירת המערערת על הסף משום שנמנעה מצירוף יתר המציעים לעתירתה – בניגוד להוראות הדין, או מפאת העובדה שפקע תוקף כתב הערבות שצירפה המערערת להצעתה. דיון והכרעה התערבות בממצאי עובדה 7. המערערת משיגה בערעורה על קביעות הערכאה הדיונית, במישורים שונים. בין היתר, נטען כאמור כי המשיב הטעה את וועדת המכרזים באשר לאופן התאגדותו ולמקור ההמלצה מהמוסך "המרכז"; כי המשיב לא הפעיל מזנון לפרק זמן של ארבע שנים (וממילא לא עמד בתנאי הסף); כי מכתבי ההמלצה לא צורפו להצעתו המקורית ועוד. כידוע, התערבות בממצאי עובדה של הערכאה הדיונית תיעשה רק במקרים חריגים, כגון במקרים שנפל בהכרעתה פגם היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים אינם מעוגנים על פניהם בחומר הראיות או אינם עומדים במבחני ההיגיון והשכל הישר (ע"א 1786/10 חנוכייב נ' בית ספר אורים, פסקה 8 (לא פורסם, 27.2.2012); ע"א 8123/10 בדראן נ' המרכז הרפואי שערי צדק, פסקה 7 (לא פורסם, 6.5.2012)). נוכח אמות המידה האמורות, לא מצאתי כי בעניינו יש עילה להתערב בממצאי העובדה שקבעה הערכאה הדיונית, ואלו יהוו תשתית לדיון. עמידת המשיב בתנאי הסף 8. בית המשפט קמא קבע – כאמור – כי לשם עמידה בתנאי הסף הקבוע בסעיף 2.1 למכרז, נדרש המציע להציג ניסיון בהפעלת מזנון אחד או קפיטריה אחת או שתי עגלות קפה. בכך, נדחתה פרשנות המערערת, שלפיה אין די בהפעלת מזנון אחד, ונדרשת הפעלת מספר מזנונים לשם עמידת בתנאי הסף. המערערת חולקת על פרשנות זו. נבחן אפוא את התשתית הצריכה להכרעה. סעיף 2.1 למכרז קובע כי רשאי להגיש הצעה "בעל ניסיון מוכח של ארבע שנים במתן שירותי הפעלת עגלות קפה". במכתב ההבהרה נאמר מפורשות כי הפעלת "קפיטריה ו/או מזנון" (ביחיד) נחשבים גם הם כניסיון לצורך סעיף 2.1. אמנם, בתשובה לשאלה 3 נכתב כי נדרשת הפעלה של "לפחות שתי עגלות קפה", אך אמירה זו התייחסה לניסיון בהפעלת עגלות קפה ולא בהפעלת מזנון או קפיטריה. לפיכך, פרשנות זו של בית המשפט קמא בדין יסודה ואין עילה להתערב בה. בית המשפט קמא קבע בנוסף כי מכתב ההמלצה מבית הספר "פרר" היה חלק מההצעה המקורית וכי יש לקבל את אמיתות תוכנו כעובדה. במכתב זה כשלעצמו – המציין כי למשיב ניסיון של 5 שנים בהפעלת מזנון – די כדי לקבוע כי המשיב אכן עמד בתנאי הסף הנדרש להגשת הצעתו למכרז. כך, על יסוד ממצאי העובדה של בית המשפט קמא, שבהם לא מצאתי להתערב, ניתן לקבוע אפוא כי למשיב היה את הניסיון הנדרש לשם עמידה בתנאי הסף של המכרז, ולכן דין טענות המערערת בהקשר זה – להידחות. מכתבי ההמלצה 9. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בדבר תוכנה של הצעת המשיב, ובפרט – מכתבי ההמלצה שנכללו בה. נזכיר כי חוסר הבהירות בעניין זה נבע מהיעדר תיעוד הולם של הליכי המכרז ובפרט מעמד פתיחת תיבת המכרז ומעטפות המציעים. על אף שבית המשפט קמא קבע אחרת, הרי ככל העולה מכלל החומר שהוצג לפנינו – לרבות תגובות המכללה לעתירה – לא מצאנו כי נוהל פרוטוקול בוועדה במעמד פתיחת המעטפות המתאר ומתעד את תוכנן (ראו תקנה 31(ג) לתקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), התש"ע-2010 (להלן: תקנות המכרזים במוסדות להשכלה גבוהה)). כידוע, התוצאה בגין פגם בתיעוד פעולת ועדת המכרזים תלויה בכל מקרה ומקרה ונסיבותיו (עע"ם 2418/05 מילגרום נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, פסקה 17 (לא פורסם, 24.11.2005); עומר דקל מכרזים כרך שני 58-57 (2004) (להלן: דקל). כפי שנפסק, פגם שנפל בניהול הפרוטוקול כשלעצמו, אינו מביא בהכרח לביטול החלטת ועדת המכרזים. עם זאת, יש בו כדי לפגוע בחזקת תקינות המעשה המנהלי העומדת לוועדה (בג"ץ 3751/03 אילן נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד נט(3) 817, 842 (2004)). לגופם של דברים, נמצא כי מעטפת המשיב הכילה שלושה מכתבי המלצה: המכתב מבית הספר "פרר", המלצה מהמרכז הרפואי רעות וכן המלצה מהסוכנות היהודית. מנגד, נמצא כי המלצות "מוסך המרכז בע"מ" ובית הספר עירוני ט', התקבלו רק לאחר סגירת המכרז ופתיחת מעטפות המציעים. 10. עינינו הרואות אפוא, כי שתיים מבין ההמלצות צורפו להצעת המשיב לאחר פתיחת המעטפות. בית המשפט קמא לא ראה בכך פסול, והתבסס על סעיף 11.9 למכרז המאפשר למכללה לבקש מהמציעים השונים הבהרות, תיקונים או שיפורים, וזו לשונו: "11.9 המכללה או מי שימונה לכך מטעמה, תהא רשאית, על פי שיקול דעתה, לדון עם מציע בפרטים המופיעים בהצעתו, לבקש הבהרות לגביה ולבקש מהמציעים (לרבות עם חלק מהמציעים בלבד), לתקן או לשפר את הצעותיהם, בין בעל פה ובין בכתב, בין בשלב אחד ובין במספר שלבים, בין לפני בחירת זוכה ובין לאחר מכן. סדרי הדיון ורשימת המציעים עימם ינוהל הדיון ייקבעו על ידי המכללה, הכל בכפוף לחוק חובת מכרזים ותקנותיו" [ההדגשה נוספה – ע' פ']. 11. בעניין זה דעתי שונה מדעתו של בית המשפט המחוזי. אמנם, דיני המכרזים מכירים באפשרות לפנות למציע ולקבל ממנו הבהרות לגבי הצעתו (ראו: תקנה 37(ה) לתקנות המכרזים במוסדות להשכלה גבוהה; השוו: תקנה 21(ג) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993; תקנה 19 לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1987). יחד עם זאת, פנייה זו תיעשה רק כאשר הצעה לוקה בעמימות במידה מסוימת ומבלי להעניק יתרון בלתי הוגן לאותו המציע, שיפגע בעקרון השוויון כלפי המציעים האחרים (השוו: דקל, כרך ראשון, בעמ' 620-614). 12. כפי שנפסק אך לאחרונה, אין לאפשר הליך הבהרה שמעניק למציע "מרחב תימרון" המהווה למעשה תיקון ושינוי ההצעה באופן מהותי. זאת, משום שקיום הליך שכזה עם אחד המציעים טרם הכרזת הזוכה במכרז – עולה למעשה כדי משא ומתן אסור הפוגע בכללים של שוויון ושל תחרות הוגנת שהם לב ליבו של ההליך המכרזי (עע"מ 1873/12 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פסקה 8 לפסק דינה של כב' השופטת א' חיות וההפניות שם (לא פורסם, 6.8.2012)). גם בענייננו, יכולתה של הוועדה לנקוט בהליך הבהרה, תיקון או שיפור לפי סעיף 11.9 למכרז כפופה לעקרונות היסוד של דיני המכרזים. כפי שקבע בית המשפט קמא, הצעתו של המשיב לא הייתה חסרה ואף לא נפל בה פגם. אשר על כן, האפשרות שניתנה למשיב לצרף המלצות נוספות לא הייתה אלא "מקצה שיפורים" העולה כדי שינוי ותיקון של ההצעה, תוך פגיעה בעקרון השוויון ביחס למציעים אחרים. פנייה זו לא תאמה את עקרונות השוויון והתחרות ההוגנת שעליהם מושתתים דיני המכרזים, ולכן צירוף שתי ההמלצות הנוספות להצעת המשיב – לא היה כדין. 13. כפי שציינתי בראשית הדברים, ההמלצות הנוספות אינן משליכות על עמידתו של המשיב בתנאי הסף של המכרז, שכן די היה בהמלצות שצורפו להצעתו המקורית כדי לעמוד בתנאים אלו. עם זאת, הואיל וההמלצות הנוספות הונחו לפני הוועדה עובר להחלטה בדבר ניקוד ההצעות, הדעת נותנת כי ניתן להן משקל בניקוד ההצעה, שמטבע הדברים נעשה על יסוד התשתית המונחת לפני הוועדה. כך למשל, במסמך שחיברה היועצת המשפטית של המכללה (שצורף כנספח 18 לסיכומי המערערת), נאמר בהתייחס לאחת ההמלצות שנתקבלה בשלב "ההבהרה": "יש גם המלצה של תיכון עיוני בת"א – מאוד מרוצים מהשירות הניתן, המציע מקצועי ופועל ללא דופי". ניקוד ההצעות התייחס אמנם ברובו למחירון המוצע (85% מכלל הניקוד), אך הניסיון, ההמלצות והתרשמות מפרופיל החברה נלקחו בחשבון אף הם (15% מכלל הניקוד). כפי שקבענו, ההמלצות הנוספות התקבלו שלא כדין ולא יכולות היו להוות בסיס לקביעת הניקוד של הצעת המשיב. הניקוד שנקבע להצעת המשיב לא יכול אפוא לעמוד בעינו. הואיל וקביעת הניקוד מסורה לשיקול דעתה של ועדת המכרזים, ונוכח הפוטנציאל לשינוי החלטת הוועדה בשל הפער הקטן בין הצעת המערער להצעת המשיב, אציע אפוא לחבריי לקבל את הערעור בנקודה זו, ולהורות על החזרת הדיון לוועדת המכרזים של המכללה. הוועדה תקבע מחדש את ניקוד הצעת המשיב– מבלי ששתי ההמלצות שצורפו להצעת המשיב לאחר פתיחת המעטפות תילקחנה בחשבון, ולאחר קביעת הניקוד ובכפוף לקביעה זו, תשוב ותחליט בדבר זהות הזוכה במכרז טענות הסף המשיבים העלו טענות סף אליהן לא נדרשה הערכאה הדיונית משקבעה כי יש לדחות את העתירה לגופה. לאחר שבחנתי טענות אלו הגעתי למסקנה כי אין בהן כדי לשנות מן המסקנה אליה הגעתי לעיל, ולהלן הטעמים לכך. (א) שיהוי 14. כידוע, שיהוי בפנייה לבית המשפט עלול להקים בפני העותר מחסום דיוני של השתק ומניעות. בחינתה של טענת שיהוי מורכבת משלושה יסודות: שיהוי סובייקטיבי – הבוחן אם היה ניתן להסיק מהתנהגותו של העותר כי הוא החליט לוותר על זכותו לפנות לערכאות; שיהוי אובייקטיבי – שעניינו בפגיעה בצד שלישי תם לב אם תתקבל העתירה, וביסוד נוסף בגדרו נבחנת השאלה האם במידה ותתקבל טענת השיהוי ובית המשפט יימנע מלדון בעתירה לגופה, עלולים להיפגע עקרונות היסוד של שלטון החוק (בג"ץ 170/87 אסולין נ' ראש עיריית קרית-גת, פ"ד מב(1) 678, 694 (1988); עע"ם 7142/01 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, חיפה נ' החברה להגנת הטבע, פ"ד נו(3) 673, 678-679 (2002); עע"מ 8412/07 חברת מלון ומלון סוויטות אפ.אס.אר. בירושלים בע"מ נ' שימי הורן, פסקה 26 (לא פורסם, 4.3.2009)). מן הכלל אל הפרט: אשר ליסוד הסובייקטיבי של השיהוי – בסמוך לאחר הכרזת הזוכה, פנתה המערערת לוועדת המכרזים וזו האחרונה הודיעה על הקפאת ההחלטה עד לבירור הטענות. ועדת המכרזים של המכללה החליטה סופית בדבר הזוכה במכרז ביום 10.7.2011 ולמערערת ניתנה שהות לפנות את הציוד השייך לה משטח הקמפוס עד יום 18.7.2011 (מכתב המכללה למערערת מיום 14.7.2011, שצורף לעתירה כנספח ו'). המערערת הגישה עתירתה לבית המשפט לעניינים מנהליים ביום 8.8.2011. העתירה הוגשה אפוא כחודש לאחר קבלת החלטת הוועדה כאשר בפרק זמן זה, המערערת פינתה את הציוד השייך לה מהמכללה לאחר שש שנות פעילותה שם, כדי לאפשר את התמקמות המפעיל החדש – המשיב. בפרק הזמן האמור, לא פנתה המערערת לקבלת סעד זמני שימנע את פינוייה מהקמפוס. אשר ליסוד האובייקטיבי של השיהוי – ניתן להניח כי המשיב, שהחל בינתיים להפעיל את שירותיו בקמפוס, בהסתמך על תוצאות המכרז, שינה את מצבו לרעה (על אף שלא הובאו ראיות מטעמו לעניין זה). יחד עם זאת, המשיב עשה זאת מתוך מודעות לטענותיה של המערערת נגד חוקיות זכייתו. בהינתן העובדות האמורות, נראה כי המערערת לא פעלה במהירות הראויה, ולטובת המשיב מוכן אני להניח כי דבקה מידה של שיהוי בפעולתה; דא עקא, שלהשקפתי אין מדובר בשיהוי בעצמה שיש בה כדי לגבור על הפגם שנפל בתקינות ההליך המכרזי, וממילא לא די בו כדי להביא לדחייתה של עתירת המערערת על הסף מטעם זה בלבד. (ב) אי צירוף משיבים 15. תקנה 6(א) סיפה לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים קובעת כי על עותר לצרף כמשיבים בעתירתו את כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה. הטעם לכלל זה הוא כפול: כדי שלא לפגוע בצד שעתיד להיפגע מהחלטה בעתירה בלא שניתנה לו האפשרות להציג את עניינו לפני בית המשפט וכדי לסייע בפריסת התמונה העובדתית המלאה לפני בית המשפט בידי הגורמים שהנתונים הרלבנטיים נמצאים בידיהם (עע"מ 6881/07 ברגר נ' המועצה האזורית עמק חפר (לא פורסם, 14.6.2010)). בנסיבות העניין מצאתי כי קבלת העתירה אינה פוגעת בשאר המציעים במכרז, זולת המשיב שהוא צד להליך. ממילא גם לטענתם זו של המשיבים אין יסוד. (ג) פגם בערבות 16. אשר לטענת המשיבים בדבר פקיעת הערבות שצורפה להצעה על ידי המערערת – סעיף 12.1 לתנאי המכרז קובע כי "המציע, אשר הצעתו תתקבל על ידי המכללה, יחתום על כל מסמכי החוזה וימציא למכללה ערבות בנקאית צמודה למדד המחירים לצרכן [...]". מסעיף זה עולה אפוא כי הערבות הנדרשת אינה תנאי סף להגשת הצעה, ונדרשת רק במועד ההכרזה על הזכייה והחתימה על החוזה עם המכללה. משכך אין בסיס לטענת המשיבים בהקשר זה. נוסיף ונעיר כי ממילא התוצאה אליה הגענו – החזרת הדיון לוועדת המכרזים לניקוד מחדש ללא ההמלצות הפסולות – אינה מובילה בהכרח לזכייתה של המערערת במכרז ולכן בשלב זה לא נדרשת הפקדת ערבות ביצוע כאמור. סיכום 17. הערעור מתקבל אפוא באופן חלקי, פסק דינו של בית המשפט קמא יבוטל והדיון יוחזר לוועדת המכרזים לדיון בניקוד הצעת המשיב וקבלת החלטה כמפורט בפסקה 13 לעיל. עד החלטה אחרת של ועדת המכרזים יוסיף המשיב ליתן את השירות נושא המכרז. המכללה תשלם למערערת שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח. סכום זהה ישולם למערערת על ידי המשיב. ש ו פ ט המשנָה לנשיא מ' נאור: אני מסכימה. המשנָה לנשיא השופטת ד' ברק-ארז: אני מסכימה. יש, כמובן, להצר על כך שגם במכרזים פשוטים יחסית, כמו במכרז דנן, חוזרות ומתגלות בעיות הנוגעות לאופן עריכתם (השוו: עע"מ 303/12 מטיילי קרית שמונה בע"מ נ' עיריית צפת (לא פורסם, 3.7.2012), בפסקה 25). מכרזים מסוג זה אמורים להתוות כללי תחרות ברורים ולהוביל להכרעה בפרק זמן קצר יחסית. לעומת זאת, חוסר תכנון וניהול לא ראוי של הליכי המכרז פוגעים בשתי התכליות העיקריות שדיני המכרזים נועדו לקדם, היינו ביעילות ובשוויון כאחד. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ע' פוגלמן. ניתן היום, ‏ד' באלול התשע"ב (‏22.8.2012). המשנָה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12010120_M02.doc נב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il