יעקב אלוש נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 10076/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10076/09 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: יעקב אלוש נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופט ע' דרויאן) מיום 14.12.2009, שלא לפסול עצמו מלדון בתיק מ"ת 7650-08-09 בשם המערער: עו"ד ניר פלסר פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופט ע' דרויאן) מיום 14.12.2009, שלא לפסול עצמו מלדון ב-מ"ת 7650-08-09. 1. ביום 10.8.2009 הוגש לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו כתב אישום נגד המערער המייחס לו עבירה של החזקה שלא לשימוש בסמים מסוכנים, לפי סעיף 7(א) בצירוף סעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ביום 17.8.2009 התקיים דיון במעצרו של המערער בפני השופט א' דורון, במסגרתו הצהיר בא-כוח המערער דאז, עו"ד חוגי, כי: "לצורך העניין וכדי לקבל תסקיר של שירות המבחן, אנו מסכימים לקיומן של ראיות לכאורה". השופט דורון החליט, לאור הסכמתו של עו"ד חוגי לקיומן של ראיות לכאורה וחרף התנגדות המשיבה אשר עמדה על בקשתה לעצור את המערער עד תום ההליכים, על שליחת המערער לעריכת תסקיר מעצר. ביום 18.10.2009, ולאחר שהתקבל התסקיר, התקיים דיון נוסף במעצרו של המערער, בפני השופט ע' דרויאן, אשר בתומו החליט השופט לאפשר למערער לצאת לראיון קבלה לקהילה הטיפולית "רטורנו". 2. על החלטה זו הגישה המשיבה ערר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בית המשפט המחוזי (השופטת ח' כוחן) קבע כי הערר התייתר לאור העובדה שנדון לאחר שהמערער יצא לראיון הקבלה, אולם ציין כי מלכתחילה לא היה מקום לאפשר למערער לצאת לראיון, לאור כמות הסם הגדולה אשר הוא נאשם בהחזקתה, ולאור ההלכה לפיה אין להורות על גמילה בשלב המעצר. בית המשפט המחוזי קבע עוד, כי הוא איננו מתיר למערער לצאת לבדיקות רפואיות לצורך קבלתו לקהילה הטיפולית, וכי הדיון יוחזר אל השופט דרויאן. בדיון שנערך ביום 16.11.2009 התייחס השופט דרויאן להחלטת בית המשפט המחוזי בעניינו של המערער בציינו כי: "אמנם, החלטתי שלי היתה שונה, אולם אין לי אלא לכוף ראשי בפני החלטת ערכאת הערר, ולפיכך, כעולה ברורות מאותה החלטה, אין בכוונתי להתיר יציאות נוספות של המשיב לבדיקות מכל סוג. אמנם כב' השופטת כוחן הורתה להשיב התיק אלי, אולם הנחייתה ברורה למדי ומכוונת למעצר עד תום ההליכים...". 3. במקביל למתואר לעיל, ביום 1.11.2009, נתן השופט דרויאן החלטה הנוגעת למעצרם של שני נאשמים נוספים בפרשה בגינה הואשם המערער, אשר הועמדו לדין בנפרד ממנו. במסגרת ההחלטה התייחס השופט גם לעניינו של המערער ולחומר ראיות הנוגע אליו הקיים בתיק הנוסף. ביום 14.12.2009 התקיים דיון נוסף במעצרו של המערער בפני השופט דרויאן, במסגרתו ביקש בא-כוחו הנוכחי, עו"ד פלסר, כי המותב יפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער (להלן: בקשת הפסלות). באותו מעמד הגיש בא-כוח המערער סיכומים בכתב המפרטים את בקשת הפסלות, בהם צוינו שני נימוקים עיקריים לבקשה. ראשית טוען המערער, כי התייחסותו של השופט דרויאן להחלטתו של בית המשפט המחוזי בערר מעידה על נעילת דעתו ביחס למעצרו של המערער, באופן שימנע ממנו לדון בלב פתוח ובנפש חפצה בבקשה לעיון חוזר שבכוונתו להגיש בשאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו. שנית, נטען כי השופט נחשף לחומר חקירה רב הנוגע למערער במסגרת הדיון במעצרם של שני נאשמים נוספים בפרשה, וכן כי ניתנה החלטה בעניינם אשר התייחסה גם לעניינו של המערער. לטענת המערער, הדבר מעורר חשש ממשי למשוא פנים בעת דיון בבקשתו לעיון חוזר. באת-כוח המשיבה התנגדה לבקשת הפסלות, בציינה כי במידה וברצונו של המערער לטעון פעם נוספת לעניין סוגיית הראיות לכאורה, באפשרותו להגיש ערר לבית המשפט המחוזי. 4. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. לעניין הנימוק הראשון לבקשה, ציין בית המשפט כי דבריו ביטאו פרשנות גרידא להחלטתו של בית המשפט המחוזי, וכי לא ניתן ללמוד מהן כי בית המשפט אינו פתוח לשכנוע, כפי שמוכיחות החלטותיו השונות בתיק. לעניין הנימוק השני, נקבע ראשית כי בא-כוח המערער דאז, עו"ד חוגי, הסכים לקיומן של ראיות לכאורה בעניינו של המערער, וככלל אין להתיר חזרה מהסכמה זו. שנית, ולגוף הטענה, נקבע כי עצם ההיחשפות לחומר ראיות שנוגע למערער אינה מקימה עילת פסלות, וכי בא-כוחו הנוכחי יוכל להתמודד עם החומר בבוא העת, על-ידי הצגת חומר נוסף שנמצא בידיו ושלטענתו יוביל לשינוי התמונה. 5. לאחר שעיינתי בחומר שלפני, ומששקלתי את טענות המערער, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. ראשית, ולעניין טענתו הראשונה של המערער, נפסק לא אחת שעצם העובדה שאותו שופט דן פעמים חוזרות בעניינו של אותו נאשם אינה מקימה עילה לפסילת בית המשפט (ע"פ 6510/04 מדינת ישראל נ' עזורי (לא פורסם, 12.8.2004); ע"פ 669/03 עמיאל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.2.2003)). בנדון, טוען המערער כי העובדה שבית המשפט דן במעצרו והביע במסגרת הדיון את פרשנותו להחלטתו של בית המשפט המחוזי, יוצרת חשש ממשי למשוא פנים בהמשך הליכי המעצר בעניינו. טענה זו יש לדחות. הלכה היא כי לא כל אמרה של בית המשפט פוסלת אותו מלדון בתיק, אלא יש להראות כי בית המשפט גבש עמדה נחרצת לגבי האדם שבפניו (ע"פ 11726/04 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.12.2004)). מעיון בהחלטה נשוא בקשת הפסלות לא עולה כי בית המשפט גיבש עמדה נחרצת כלפי המערער, במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה". בית המשפט אף מציין בהחלטתו את ההחלטות השונות שקיבל עד כה בעניינו של המערער, וחזקה עליו כי ישקול גם בהמשך את מכלול הנסיבות הרלוונטיות על-פי התרשמותו ושיקול דעתו הנוכחי, כשופט מקצועי, ועל-פי החומר שיובא לפניו. לפיכך, לא שוכנעתי כי קיימת תשתית אובייקטיבית לקיומו של חשש ממשי למשוא פנים בנסיבות העניין. 6. לעניין טענתו השנייה של המערער, כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי אין בחשיפה לחומר חקירה, כשלעצמה, כדי להקים עילת פסלות, ויש לבחון האם בנסיבות העניין קיים חשש ממשי למשוא פנים (ראו: ע"פ 865/06 אבו זלאם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 28.2.2006); ע"פ 7888/08 חילף נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 04.12.2008)). במקרה שלפנינו, כאמור, במסגרת הליכי המעצר הסכים בא-כוחו הקודם של המערער לקיומן של ראיות לכאורה, ואילו לטענת בא-כוחו הנוכחי, קיים חומר נוסף אשר עשוי לשפוך אור חדש על העולה מהחומר אליו נחשף בית המשפט קמא במסגרת הדיון בעניינם של הנאשמים הנוספים בפרשה. בנסיבות אלה, אין בהיחשפות בית המשפט לחומר החקירה בעניינו של המערער ולהתייחסותו אליו במסגרת ההחלטה בתיק הנוסף, כדי ללמד על חשש ממשי למשוא פנים. נזכור עוד כי כלל הוא שתחושתו הסובייקטיבית של המערער כי נוצרה אצל בית המשפט דעה קדומה לגביו, אין בה, כשלעצמה, כדי להקים עילת פסלות. בבוא העת, ובמידה ותתקבל החלטה לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, יוכל המערער לערור עליה בפני בית המשפט המחוזי, אולם לעת הזו, במבחן אובייקטיבי, טענותיו אינן מקימות עילת פסלות. 7. בהתחשב בכל אלה, לא מצאתי כי המערער הראה קיומו של חשש ממשי למשוא פנים, ולפיכך דין הערעור להידחות. ניתן היום, י"ז בטבת התש"ע (3.1.2010). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09100760_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il