מטיילי ירון בר בע"מ נ. מועצה אזורית יואב

פסק-דין בתיק עע"מ 10073/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 10073/17 לפני: כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף המערערת: מטיילי ירון בר בע"מ נ ג ד המשיבות: 1. מועצה אזורית יואב 2. מסיעי שקמים בע"מ 3. מטיילי נהורה בע"מ (פורמאלית) ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע מיום 7.12.2017 בעת"מ 36875-09-17 שניתן על ידי כבוד השופטת שרה דברת תאריך הישיבה: י"א בתמוז תשע"ח (24.6.18) בשם המערערת: עו"ד רות ברק; עו"ד נועם שוחט בשם המשיבה 1: עו"ד דורון בראש; עו"ד טל סומך בשם המשיבה 2: עו"ד דרור ורסנו; עו"ד שגיא שיף פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כבוד השופטת שרה דברת) בעת"מ 36875-09-17 מיום 7.12.2017 במסגרתו נדחתה עתירתה של מטיילי ירון בר בע"מ נגד זכייתה של מסיעי שקמים בע"מ במכרז פומבי 12/2017 שפרסמה מועצה אזורית יואב למתן שירותי הסעות. מהטעמים שיפורטו להלן, אציע לחבריי לדחות את הערעור, ולאשר את פסק דינו של בית משפט קמא. רקע עובדתי 1. המשיבה 1, מועצה אזורית יואב (להלן: "המועצה"), פרסמה מכרז פומבי 12/2017 למתן שירותי הסעות תלמידים ועובדי הוראה למוסדות החינוך הרגיל והמיוחד ולהסעות אקראיות ומיוחדות בשנת הלימודים תשע"ח (להלן: "המכרז"). במסגרת המכרז ניתן היה להגיש הצעה לביצוע מסלולי הסעות שונים, וכן לאשכולי הסעות הכוללים בתוכם מספר מסלולים כמקשה אחת. המציעים בחרו לאיזה מסלולים ואשכולות ברצונם להגיש הצעה במסגרת המכרז, כאשר התחרות התקיימה ביחס לכל מסלול או אשכול בנפרד. 2. במסגרת המכרז הוגשו שש הצעות, מתוכן: הצעתה של המשיבה 2, מסיעי שקמים בע"מ (להלן: "מסיעי שקמים" או "הזוכה"), אשר העניקה את שירותי ההסעות במועצה עד אותה עת; הצעתה של המשיבה 3, מטיילי נהורה בע"מ (להלן: "מטיילי נהורה"); והצעתה של מטיילי ירון בר בע"מ (להלן: "המערערת"). 3. ביום 8.8.2017 התכנסה ועדת המכרזים כאשר בפניה חוות דעת משפטית לפיה הערבויות הבנקאיות שהוגשו למכרז הן תקינות (להלן: "חוות הדעת המשפטית") וחוות דעת מקצועית של מנהל מחלקת התחבורה במועצה, מר שלום כץ, אשר כוללת סקירה של ההצעות במכרז והמלצות ביחס לזוכים בו (להלן: "חוות הדעת המקצועית"). לאחר מספר בירורים, ועדת המכרזים החליטה לאמץ את ממצאי חוות הדעת המקצועית כך שמטיילי נהורה תזכה בהפעלת מספר קווים של החינוך המיוחד ומסיעי שקמים תזכה בהפעלת יתרת הקווים. באותו היום אישר ראש המועצה את החלטת ועדת המכרזים, ולמחרת נמסרה הודעה לששת המשתתפים במכרז באשר לתוצאות המכרז. 4. להשלמת התמונה יצוין כי בעקבות תוצאות המכרז התקיימה התכתבות בין המערערת לבין המועצה בה דרשה המערערת להקפיא את תוצאות המכרז. ואולם, המועצה סירבה לעשות כן. הואיל והמגעים בין הצדדים לא צלחו, הוגשה העתירה לבית המשפט המחוזי, וזו נדחתה. דיון והכרעה 5. המערערת העלתה לפני בית המשפט המחוזי, והיא חוזרת ומעלה לפנינו, שורה של השגות נגד זכייתה של מסיעי שקמים. להלן אתאר בקצרה כל אחת מההשגות הללו, ואבהיר מדוע אין בהן כדי להצדיק את התערבותנו בפסק דינו של בית משפט קמא. צירוף נספח ביטוח שונה מדרישות המכרז 6. הזוכה הגישה כנדרש את כל טופסי המכרז כשהם חתומים על ידה, ובכלל זה נספח ד' לחוזה המכרז, שכותרתו "אישור על קיום ביטוחים" (להלן: "נספח הביטוח"). ויובהר, בשלב הגשת ההצעות למכרז לא נדרש המציע להגיש את נספח הביטוח כשהוא חתום על ידי חברת הביטוח (להלן: "אישור חברת הביטוח"), אלא רק להתחייב כי אישור חברת הביטוח בנוסח שדרשה המועצה יוגש לאחר הזכייה במכרז. במילים אחרות, אישור חברת הביטוח לא נדרש לצורך השתתפות במכרז, אלא היווה רק את אחת הדרישות אשר משתתף במכרז התחייב כי יעמוד בהן, אם וכאשר יזכה במכרז (לרשימת תנאי הסף במכרז ראו סעיף 2 למכרז). 7. אין חולק כי אם הזוכה הייתה מסתפקת בחתימה על טופסי המכרז, ובכללם נספח הביטוח, לא הייתה למערערת כל טענה בעניין זה (שהרי כך נהגה גם היא). ואולם מסיעי שקמים, לדבריה מחמת טעות, צירפה לטופסי המכרז החתומים על ידה (ובכלל זה, כאמור, נספח הביטוח) גם אישור מטעם כלל חברה לביטוח בע"מ, אשר היה ערוך על גבי נספח הביטוח, ובו כלולים שינויים ומחיקות מסוימים, אשר הצדדים חלוקים בשאלה אם הם מייצגים סטייה משמעותית או זניחה מאשר התבקש בנספח הביטוח (להלן: "אישור כלל"). לשיטת המערערת בכך הביאה הזוכה לפסילת הצעתה, שכן יש לראות בצירוף אישור כלל בנוסח המסייג את נספח הביטוח משום שינוי טופסי המכרז, באופן המחייב את פסילת הזוכה. לטעמה הדבר שקול לכל שינוי אחר שנעשה בטופסי המכרז בניגוד לתנאי המכרז, כגון שינוי תקופת ההתקשרות או המסלולים בהם יוסעו הנוסעים. 8. אילו היה נדרש אישור חברת הביטוח כתנאי סף להשתתפות במכרז, הרי שצירוף אישור בנוסח שונה מזה שנדרש היה עלול לגרום לאי עמידה בתנאי הסף, ולהביא לפסילת המשתתף (השוו: בר"מ 6197/11 הצלחת הדרך הסעות וטיולים בע"מ נ' עיריית בני ברק (30.8.2011); עע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (6.1.2010)). ואולם לא זהו המצב בענייננו. כאמור, בתנאי המכרז לא נדרש כלל לצרף אישור על קיום ביטוחים לטופסי המכרז, וממילא צירוף אישור פגום לא יכול להוות אי עמידה בתנאי הסף להשתתפות במכרז. 9. טענתה של המערערת היא לפיכך אחרת – לא לאי עמידה בתנאי הסף להשתתפות במכרז היא טוענת, אלא לכך שהצעת מסיעי שקמים פגומה, בשל כך שהיא סוטה מדרישות המכרז לעניין נספח הביטוח (לעמדה ברוח זו ראו: עת"מ (מינהליים ת"א) 2124/08 ונונו דני בע"מ נ' מועצה האזורית נחל שורק, עמ' 8-7 (4.1.2009); עת"מ (מינהליים ב"ש) 59553-06-16 אורחה נ' עיריית ערד, פסקאות 20-16 והאסמכתאות המובאות שם (16.8.2016)). 10. אין ממש בטענה זו. כידוע, מכרז הוא הזמנה להציע הצעות. הגשת טופסי המכרז מהווה את ההצעה מצד המשתתף, ובחירת הזוכה מהווה קיבול מצד עורך המכרז (ע"א 700/89 ‎חברת החשמל לישראל בע"מ‎ ‎נ' מליבו ישראל בע"מ, פ''ד מז(1) 667 (1993)). כאשר משתתף במכרז מגיש הצעה הסוטה מהנדרש על ידי עורך המכרז, הרי שהדבר עלול להביא לפסילת ההצעה (עומר דקל מכרזים כרך א 598-595 (2004)). כך למשל, נפסלה הצעה אשר לה צורף מסמך הכולל הסתייגויות מתנאי המכרז (בג"ץ 451/88‏ ‎דירות נ' שקד בע"מ‎ ‎נ' עיריית נתניה, פ''ד מב(3) 328 (1988)). במקרה אחר, נפסלה הצעה אשר לה צורף מכתב הבהרה ובו הסתייגויות מהותיות מתנאי המכרז (בג"ץ 441/83‏ סעדיאן‎ ‎נ' ראש עיריית אשדוד, פ''ד לז(4) 368 (1983)). במקרה נוסף, נפסלה הצעה אשר לוותה בהסתייגות לפיה ההצעה מותנית "בהצלחת התהליך לצירוף משקיע נוסף לחברה עד לגובה של 20%" (בג"ץ 1745/91 אי.סי.אס. מערכות כבלים ישראל בע"מ נ' המועצה לשידורי כבלים (14.5.1991)). ואולם, במקרה שלפנינו חתמה הזוכה על טופסי המכרז, ובכללם נספח הביטוח, ללא כל הסתייגות, ולפיכך יש לראות במסמך זה את ההצעה שהגישה, כך שכאשר הוכרזה זכייתה בוצע קיבול על ידי המועצה ביחס להצעה זו, ונחתם חוזה על פי דרישות עורך המכרז. החוזה שנחתם בין הצדדים לאחר הודעת הזכייה (ואשר צורף למסמכי המכרז והועמד בפני כלל המציעות במכרז) מקנה, אם כך, למועצה את הזכות לדרוש מהזוכה עמידה בתנאי נספח הביטוח, ככתבם וכלשונם (ראו סעיף 1.4 למכרז). בצד חוזה זה, רשאית הזוכה לבקש כי המועצה תאשר לה שינויים מינוריים בנוסח טופס הביטוח, ויש לראות את אישור כלל כבקשה מסוג זה – בקשה שהמועצה רשאית הייתה להיענות או לסרב לה לאחר שהוכרזה הזוכה במכרז, הכול לפי שיקול דעתה (ובכפוף כמובן לחובותיה לפעול בתום לב ובהגינות). במילים אחרות, אישור כלל הוא מסמך שאין לו כל רלוונטיות בשלב המכרז, וכל כולו נוגע לביצוע ההתקשרות, ככל שיתברר כי מסיעי שקמים זכתה במכרז. ממילא אין ליחס כל נפקות למסמך זה בעת בחינת השאלה האם זכייתה של מסיעי השקמים במכרז הייתה כדין. 11. למעלה מן הנדרש, גם לו היינו מקבלים את הטענה כי אישור כלל מהווה הסתייגות מדרישות נספח הביטוח (וכאמור, אין הצדקה לעשות כן), עדיין הייתה מתעוררת השאלה האם די בפגם זה כדי להצדיק את פסילת הצעתה של מסיעי שקמים. הפסיקה הבחינה בין "פגם טכני" לבין "פגם מהותי": כאשר מדובר בפגם טכני שנעשה בתום לב בדרך כלל הפגם לא יביא לפסילת ההצעה, ולעומת זאת כאשר מדובר בפגם מהותי הגורם להפרת עקרון השוויון בין המתחרים או לפגיעה בעקרון ההגינות כי אז יש לפסול את ההצעה, אפילו אם הדבר נעשה בתום לב (בג"ץ 504/82‏ ‏כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ''ד לז(1) 651, 656-655 (1983). ראו גם עע"מ 5853/05‏ אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ, פסקאות י"א-י"ב לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) אליקים רובינשטיין (16.1.2007)). ודוק, כל עוד הפגם בהצעה אינו פוגע בעקרון השוויון בין המתחרים במכרז, הרי שאין מניעה להכשיר את ההצעה הפגומה. השינויים והתיקונים שבאישור כלל אינם עולים לכדי פגם מהותי בהצעה, אלא הם מהווים, לפי עמדת המועצה, שינויים טכניים בלבד (ראו פסקה 13 לסיכומי המועצה). עמדה זו מקובלת עליי, הן לאור טיב השינויים, והן בשים לב לכך שבטופסי המכרז נכללה הוראה מפורשת המתייחסת למצב בו הזוכה לא עומד בהתחייבותו לעניין ביצוע הביטוחים, כולם או מקצתם, אשר קובעת כי במקרה כזה תעמוד למועצה האפשרות לבצעם במקומו, תוך ניכוי עלות הביטוח בצירוף תקורה של 15% מכל סכום לו זכאי הזוכה (סעיף 5.8 לחוזה המכרז). ודוק, מהוראה זו נלמדים באופן ברור שני אלה: ראשית, כי במכרז בו עסקינן עמידה בחובות הביטוח נדרשת רק לאחר הזכייה במכרז, בעת חתימה חוזה המכרז, ולא כתנאי להשתתפות במכרז; שנית, כי לרשות המועצה כלי אפקטיבי ל"ביצוע עצמי" של התחייבויות הזוכה בעניין הביטוח, באופן שגם אם קיימת מחלוקת לעניין דיות הביטוחים שברשות הזוכה, ספק אם יש בכך כדי לפגוע במועצה או בעקרון השוויון. ויובהר, העובדה כי לעורכת המכרז ניתנה הזכות ל"ביצוע עצמי" אין בה כשלעצמה כדי לרפא את הפגם בהצעה, אלא היא חלק ממכלול הנסיבות המצביע על כך כי בענייננו לא מדובר בפגם מהותי. נקיבה במחיר בלתי ריאלי ביחס לחלק מהשירותים 12. על פי המכרז נדרש משתתף לציין הצעות מחיר לכל סוגי הרכבים בכל מסלול הסעות לגביו מוגשת הצעת המחירים (סעיף 3.1 למכרז). במכרז הוצעו 376 מסלולים כאשר באשכולות "חוגים", "מתנ"ס וותיקים" ו"אקראיים" מספר הקטגוריות מוכפל בשלושה סוגי רכבים (מונית, טרנזיט ומיניבוס), כך שסך הצעות המחיר שיכולות להינתן במכרז עומד על 931. הזוכה הגישה 908 הצעות מחיר (דהיינו היא בחרה שלא להגיש הצעה ביחס לחלק מהמסלולים), ואולם ב-31 הצעות מחיר ציינה ביחס לחלופה של נסיעה במונית כי המחיר שיידרש על ידה עומד על 1 ש"ח. הסברה של הזוכה לתמחור בלתי ריאלי בעליל זה הוא שמדובר בקווים בהם מספר עצירות רב (5 ומעלה) ונוסעים רבים, כך שהסיכוי כי יבוצעו באמצעות מונית הוא קלוש, ועל כן הייתה נכונה להסתכן, ולהתחייב כי ככל שיידרש לבצע את קווים אלו באמצעות מונית, תיטול את העלות על עצמה. 13. המערערת סבורה כי התנהלות זו של הזוכה פסולה משני היבטים: ראשית, הדבר מהווה לשיטתה תכססנות אסורה; שנית, מדובר בשימוש במידע פנים, דהיינו ניצול מידע אליו נחשפה רק הזוכה בשל העובדה שהיא זו שהפעילה את ההסעות במועצה עובר לפרסום המכרז. 14. אין לכחד, השימוש בתמחור בלתי ריאלי בעליל במסגרת מכרז הוא עניין המעורר תהיות. ואולם, אין לומר באופן גורף כי בכל מקרה בו מתומחר רכיב זה או אחר של הצעה באופן בלתי ריאלי בעליל, דין ההצעה להיפסל. כל מקרה צריך שייבחן בהתאם לנסיבותיו, תוך ניסיון להבחין בין נטילה לגיטימית של סיכונים במסגרת תמחור ההצעה לבין התנהלות פסולה מצד המשתתף במכרז. 15. בענייננו התמחור נוגע רק לחלק קטן ושולי מהצעות המחיר שהגישה הזוכה, ואין בחומר המצוי בפנינו כדי לעורר חשש ממשי שהוא משקף התנהלות פסולה מצידה. ככל שמדובר בטענה לשימוש במידע פנים, הרי שהיא לא הוכחה, ואין לפנינו בסיס ראייתי המאפשר לקבוע כי הבחירה ב-31 הקווים הללו לא נעשתה על בסיס מידע גלוי וידוע לכלל המשתתפים במכרז; ככל שמדובר בטענה לתכססנות, הרי שפשיטא כי הבחירה בתמחור של 1 ש"ח נעשתה על מנת לשפר את סיכויי הזכייה. ואולם, כל עוד מדובר בהתחייבות ממשית של הזוכה, דהיינו בהסכמה שלה ליטול על עצמה את עלות הנסיעות הללו, תוך הנחה שמדובר בנסיעות בודדות, ולא בניסיון לבצע "הסטת עלויות" (cost shifting), באופן המשבש את התחרות ההוגנת בין המשתתפים במכרז, ופוגע באמון של עורכת המכרז, אין מקום לפסול את ההצעה בגין עניין זה. לא זו אף זו, על מנת לוודא כי לא מדובר ב-cost shifting מצד הזוכה, בחנה המועצה האם התעלמות מאותן חלופות שתומחרו על ידי הזוכה ב-1 ש"ח תביא לשינוי בתוצאות המכרז. התוצאה שהתקבלה הייתה שעדיין הצעת הזוכה הייתה טובה משמעותית מהצעות יתר המשתתפים, ואף עובדה זו מלמדת כי אין מקום לפסול את הצעת הזוכה במקרה שלפנינו. אי עמידה בדרישות המכרז לעניין היכולת להעמיד את כלי הרכב הדרושים 16. המערערת טענה כי הזוכה הגישה הצעה לכ-100 מסלולים כאשר צירפה אישורים נדרשים רק ל-16 כלי רכב, וכי בכך אין די כדי לבצע את ההסעות הנ"ל. לעמדת המערערת הצעת הזוכה אינה עומדת בתנאי סף של המכרז, המחייב הצגת כלי רכב בכמות התואמת את מספר המסלולים להם הגישה את הצעתה, זאת במיוחד כאשר בהצעת הזוכה ישנם מסלולים חופפים מבחינת שעות ביצועם העולים על מספר כלי הרכב שלגביהם ניתנו האישורים. חרף קביעתו של בית משפט קמא כי לא נפל פגם במספר כלי הרכב שהוצעו, סבורה המערערת כי היה על הזוכה לפרט ולהציג כיצד יבוצעו 100 מסלולי הסעה באמצעות 16 כלי רכב. 17. בתנאי המכרז אין דרישה למספר מינימאלי של כלי רכב, אלא רק דרישה כללית לכלי רכב "בכמות הדרושה" לביצוע ההסעות במסלולים לגביהן ניתנה הצעת המחיר (סעיף 2.3.2 למכרז). המועצה סבורה כי ניתן לבצע את המכרז באמצעות 10 כלי רכב (פסקה 30 לסיכומי המועצה), ובנוסף צירפה הזוכה גם אישורים של רישיונות להסעה מיוחדת מטעם המפקח על התעבורה במשרד התחבורה אשר תנאי להנפקתם הוא אישור מטעם בעל הרכב לשימושו של משרד ההסעות ברכב. אף יש לציין כי בית משפט קמא קבע כי המערערת בעצמה צרפה את האישורים הנדרשים על פי אותו מתווה של הזוכה ומכאן כי אין פגם באישוריה של הזוכה (ראו פסקה 10 לפסק הדין). לאור זאת, אין מקום להתערבותנו בממצא בית משפט קמא לפיו אין בסיס לטענה שהזוכה לא עמדה בדרישה הכללית שנוסחה במכרז. אי הפעלת שיקול דעת עצמאי על ידי ועדת המכרזים 18. המערערת טענה כי ועדת המכרזים לא הפעילה שיקול דעת עצמאי, אלא התבססה באופן עיוור על חוות הדעת המקצועית שהוגשה לה, ולראייה הדיון הקצר שקיימה. זאת ועוד, המערערת מפנה לטעויות שנפלו בחוות הדעת המקצועית, כפי שאישר בית המשפט קמא, וטוענת כי לאורן ברור שוועדת המכרזים לא עשתה כראוי את מלאכתה. 19. על העקרונות המשפטיים אין חולק: ועדת המכרזים פועלת כרשות מנהלית וככזו היא כפופה לכללים ולעקרונות של המשפט המנהלי (עומר דקל מכרזים כרך ב 27-24 (2006) (להלן: "דקל מכרזים כרך ב")). משמעות הדבר היא כי ועדת המכרזים צריכה להפעיל שיקול דעת עצמאי ולא להכפיף את שיקול דעתה לזה של גורם אחר, מחד גיסא (ראו: תקנה 8א(ב) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 (להלן: "תקנות חובת המכרזים"); עע"מ 6117/15‏ ג.י.א. יזמה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל - מרחב עסקי דרום‏, פסקה 27 (23.6.2016)), ורשאית היא להסתייע בחוות דעת מקצועית לגיבוש עמדתה, מאידך גיסא (ראו: תקנה 8א(10) לתקנות חובת המכרזים; דקל מכרזים כרך ב, עמ' 30). לא התרשמתי כי ועדת המכרזים פעלה בצורה הסוטה מכללים אלו במקרה שלפנינו, והעובדה שבחוות הדעת המקצועית נפלו פגמים כאלה ואחרים אינה מעידה כי לא נבחנה כהלכה על ידי הוועדה. ויובהר, נקודת המוצא להכרעה בערעור זה היא כי בית משפט זה אינו מחליף את שיקול דעתה המקצועי של ועדת המכרזים בשיקול דעתו שלו ורק סטייה מהותית מעקרונות יסוד של ניהול מכרז תקין תצדיק התערבות שיפוטית בהחלטת הוועדה (עע"מ 5408/12 ברק 555 בע"מ נ' מגלקום תקשורת מחשבים בע"מ, פסקה 18 (14.2.2013); עע"מ 9023/14 פנינת י.ב.א בע"מ נ' משרד האוצר - החשב הכללי מנהל נכסי הדיור הממשלתי, פסקה 8 (27.7.2015); עע"מ 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות, פסקה 26 לפסק דינו של השופט עוזי פוגלמן והאסמכתאות המובאות שם (28.2.2011)). למותר לציין כי לעיתים ההכרעה בדבר זהות הזוכה, לאור ההצעות שהוגשו, היא פשוטה למדי, ובמקרים כאלה פשיטא כי אין טעם לדרוש מהרשות לקיים דיון ארוך שלא לצורך. סוף דבר 20. לאור כל האמור לעיל, אמליץ לחבריי לדחות את הערעור ולהשאיר את החלטת בית משפט קמא על כנה. 21. עוד אמליץ לחבריי כי המערערת תישא בהוצאות המשיבה 2 (הזוכה) במסגרת ההליכים שלפנינו בסכום של 30,000 ש"ח. 22. נוכח העובדה שהמשיבה 1 (המועצה) התנהלה לאחר הזכייה בצורה בלתי ראויה, תוך ניהול משא ומתן עם העותרת בניסיון להסדיר את המחלוקת בדרך לא דרך (וראו גם פסקה 16 לפסק דינו של בית המשפט קמא), אציע כי לא נעשה צו להוצאות לטובת המועצה. טוב שהניסיון הלא מגובש האמור לא צלח, כאשר אי פסיקת הוצאות מבטאת את מורת רוחנו מהתנהלות זו, מעבר להצהרה של הנוגעים בדבר שהתנהגות זו לא תישנה. ש ו פ ט המשנה לנשיאה ח' מלצר: אני מסכים. המשנה לנשיאה השופט ג' קרא: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ע' גרוסקופף. ניתן היום, ‏כ"ז בכסלו התשע"ט (‏5.12.2018). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 17100730_Y05.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il