שוטה ספיאשוילי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 10070/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 10070/06 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' אלון המערער: שוטה ספיאשוילי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 9.11.06, בתיק פל. 8017/06, שניתן על ידי כבוד השופט י' צלקובניק תאריך הישיבה: ט"ז באב התשס"ז (31.07.07) בשם המערער: עו"ד רעות קורוליק בשם המשיבה: עו"ד ליאנה בלומנפלד מגד פסק-דין השופט א' א' לוי: בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער בעבירות של סחיטה באיומים וגניבה, עבירות לפי סעיפים 428 סיפא ו-384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, נדון המערער לשנתיים מאסר ושנה מאסר על-תנאי, וכן הופעלו שני מאסרים מותנים שעמדו נגדו, במצטבר, כך שהוא נכלא לתקופה של 42 חודשים. כמו כן, חויב המערער לשלם למתלונן פיצוי בסכום של 3000 ש"ח. העובדות אשר עמדו בבסיס הרשעת המערער היו אלו: במועדים שונים בשנים 2004 ו-2005, עשה לו המערער נוהג להיכנס למכלת באשדוד ממנה נטל מצרכים שונים ללא תשלום, ואף דרש וקיבל מבעל העסק כספים תוך איום שאם לא ייענה לדרישותיו ישרוף את החנות ויפגע בו. במהלך משפטו כפר המערער בכך שמעשיו לוו בכוונה פלילית, הואיל ולטענתו היה זה המתלונן שרחמו נכמרו עליו, והוא הזמינו ליטול מצרכים מהמכולת כדי שיאכל. באשר לכסף שנטל מהמתלונן, טען המערער כי הוא למעשה לווה אותם מתוך כוונה להשיבם בבוא הזמן. בית המשפט המחוזי לא נתן אמון בגרסת המערער, והרשיעו בעבירות אשר יוחסו לו. בערעור שבפנינו נטען כי המערער הנו חסר בית, מכור לסמים מזה שנים רבות, ופרנסתו נסמכת על קצבה שהוא מקבל מהמוסד לביטוח הלאומי. ועוד נטען, כי תרופתו של המערער אינה בשהייה ממושכת בכלא, אלא שילובו בתהליך גמילה מהתמכרותו, כהמלצתו של שירות המבחן. כן נטען, כי מעשיו של המערער אינם עומדים ברף גבוה של חומרה, ונוכח נסיבותיו האישיות הקשות, לא היה מקום להפעיל את עונשי המאסר על-תנאי במצטבר. בכל אלה לא מצאנו עילה להקל בעונש. המערער חטא בעבירות נפוצות ובעלות חומרה מיוחדת, באשר כרוך בהן איום ושימוש באלימות כלפי הזולת מתוך כוונה ליטול ממנו, שלא כדין, את רכושו. יתר על כן, זו אינה הפעם הראשונה בה היה המערער מעורב בפלילים, וגם לא הפעם הראשונה שבה הצהיר על רצונו להיגמל משימוש בסם או על כך שהוא נמצא בשלב מתקדם של גמילה. בנסיבות אלו לא היה מנוס מלהורות על כליאתו של המערער, ולהשקפתנו נהג בו בית המשפט המחוזי בדרך מתונה. כך או כך, אם יש ממש בכוונת המערער להיגמל, נראה כי המסגרת היחידה לכך היא בין כתלי הכלא. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ט"ז באב התשס"ז (31.07.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06100700_O04.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il