פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 10044/02

אדי מלכא מור נ. כנסת ישראל

העותרים ביקשו לבטל את חוק הבחירות (קיצור מועדים) ולדחות את מועד הבחירות לכנסת ה-16 בטענה כי החוק פוגע ביכולתם להיערך להגשת רשימות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 02/12/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 10044/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה בחירות לכנסת — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לבטל את חוק הבחירות (קיצור מועדים) ולדחות את מועד הבחירות לכנסת ה-16 בטענה כי החוק פוגע ביכולתם להיערך להגשת רשימות.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 10044/02

אדי מלכא מור נ. כנסת ישראל

העותרים ביקשו לבטל את חוק הבחירות (קיצור מועדים) ולדחות את מועד הבחירות לכנסת ה-16 בטענה כי החוק פוגע ביכולתם להיערך להגשת רשימות.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים ביקשו מבית המשפט העליון לבטל את חוק הבחירות (קיצור מועדים) ולדחות את הבחירות לכנסת ה-16 בטענה שהחוק מקצר את זמני ההיערכות שלהם. בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי העותרים טועים בבסיס טענתם: מועד הבחירות לא נקבע בחוק הוראת השעה, אלא נובע ישירות מהוראות חוק-יסוד: הממשלה בעקבות פיזור הכנסת. בית המשפט ציין כי מדובר בעתירת סרק, שכן העותרים היו מודעים לדיון קודם בנושא זהה שהסתיים במחיקת עתירה דומה. העותרים אף ביקשו לפסול את ההרכב, בקשה שנדחתה. בסופו של דבר, העתירה נדחתה והעותר 1 חויב בהוצאות משפט בסך 5,000 ש"ח.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' מצא, י' טירקל, א' פרוקצ'יה
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אדי מלכא מור
  • תנועת הפנתרים כחול לבן
  • תנועת תקווה לזכויות האדם בישראל
  • עמותת "אמת בדין"

נתבעים

  • כנסת ישראל
  • ועדת חוקה, חוק ומשפט
  • ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16
  • כבוד נשיא המדינה
  • היועץ המשפטי לממשלה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החוק פוגע באפשרות העותרים להיערך להגשת רשימת מועמדים
  • קיום הבחירות במועדן אינו לטובת אזרחי המדינה
  • לבית המשפט סמכות לאכוף דחיית בחירות כדי לאפשר היערכות
טיעוני ההגנה
  • מועד הבחירות נקבע לפי חוק-יסוד: הממשלה ולא לפי חוק הוראת השעה
  • העתירה חסרת עילה ומהווה עתירת סרק
  • העותרים נכחו בדיון קודם בנושא זהה ועל אף זאת הגישו עתירה נוספת
מחלוקות עובדתיות
  • האם מועד הבחירות נקבע בחוק הוראת השעה או מכוח חוק-יסוד: הממשלה

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • סעיף 21(א) לחוק-יסוד: הממשלה
  • הודעת ראש הממשלה על פיזור הכנסת מיום 5.11.02

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

5000

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 10044/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10044/02 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת א' פרוקצ'יה העותרים: 1. אדי מלכא מור 2. תנועת הפנתרים כחול לבן 3. תנועת תקווה לזכויות האדם בישראל 4. עמותת "אמת בדין" נ ג ד המשיבים: 1. כנסת ישראל 2. ועדת חוקה, חוק ומשפט 3. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 4. כבוד נשיא המדינה 5. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו-על-תנאי וצו-ביניים תאריך הישיבה: כ"ג בכסלו תשס"ג (28.11.02) בשם העותרים: העותר 1 בשם המשיבים: עו"ד ד' זילבר החלטה העתירה נקבעה לדיון בדחיפות הן לאור המבוקש בה וכן על-פי בקשתם של העותרים לקובעה לדיון מייד. הבקשה לדחיית מועד הדיון נדחית. ניתנה היום, כ"ג בכסלו תשס"ג (28.11.02). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת החלטה עניינה של העתירה הוא בבקשת העותרים לבטל את חוק הבחירות לכנסת השש עשרה (קיצור מועדים) (הוראת שעה), התשס"ג-2002, ולדחות את הבחירות למשך שישה חודשים לפחות, בנימוק שחוק זה פוגע באפשרותם של העותרים להיערך להגשת רשימת מועמדים בבחירות לכנסת מבעוד מועד. עתירה זו הינה השלישית בסדרת עתירות שבהן נתבקש אותו סעד ממש. העתירה הראשונה בסדרה (בג"ץ 9718/02) נמחקה על-ידי בעליה לפני שהגיעה לדיון. העתירה השנייה בסדרה (בג"ץ 9892/02) הובאה לדיון לפני הרכב אתמול. בא-כוח העותר בעתירה האמורה, עו"ד א' פלדמן, הודיע לבית המשפט בפתח הדיון, כי לאחר שעיין בתשובת המדינה לטענות העתירה, הגיע בעצמו למסקנה כי עתירתו אינה מגלה עילה, ועל-כן ביקש לבטלה. המשותף לעתירה זו ולעתירה בבג"ץ 9892/02 הנ"ל הוא כי בשתי העתירות יצאו העותרים מכלל הנחה מוטעית מיסודה כי בחוק הוראת השעה האמור קבעה הכנסת את מועד הבחירות המוקדמות לכנסת השש-עשרה, שנקבעו כידוע ליום 28.1.03. אך הנכון הוא שמועד הבחירות לכנסת לא נקבע על-ידי הכנסת במעשה החקיקה האמור, אלא נקבע על-פי הוראתו של סעיף 21(א) לחוק-יסוד: הממשלה, המורה כלהלן: 21. בחירות מוקדמות לכנסת ולראש הממשלה (א) הביעה הכנסת אי-אמון בראש הממשלה, לא נתקבל חוק התקציב כאמור בסעיף 20 או שראש הממשלה פיזר את הכנסת לפי סעיף 22, ייערכו הבחירות לכנסת ולראש הממשלה ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות. העילה לקיום הבחירות המוקדמות לכנסת השש-עשרה הייתה כידוע הודעת ראש הממשלה, בהסכמת נשיא המדינה, בהתאם לסעיף 22 לחוק-יסוד: הממשלה, לפזר את הכנסת. ההחלטה לפזר את הכנסת ניתנה ופורסמה ביום 5.11.02, ובמועד זה נוצרה העילה החוקית לקיומן של בחירות לכנסת. כעולה מסעיף 21(א) הנ"ל קיימת חובה חוקית לקיים את הבחירות "ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מהיום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות המוקדמות". הואיל והעילה נוצרה ביום 5.11.02, יום התשעים מיום היווצר העילה חל ביום ב' 3.2.03, ואילו יום ג' האחרון שלפני תום תשעים הימים חל ביום 28.1.03. הנה כי כן, המועד שנקבע לקיומן של הבחירות – נקבע בהתאם להוראתו של סעיף 21(א) לחוק-יסוד: הממשלה, ובטענת העותרים כאילו נקבע מועד הבחירות בחוק הוראת השעה האמור אין כל ממש. יתר על-כן, עיון בחוק הוראת השעה מראה כי הוא מתייחס במבוא שלו למועד הבחירות כמועד נתון, ואינו קובע דבר וחצי דבר בעניין המועד. בא-כוח העותרים בבג"ץ 9892/02, שהיה קבוע לדיון אתמול, עמד על טעותו, ובהגינותו הרבה חזר בו מן העתירה. לפנינו עתירה דומה, שבה מיוצגים העותרים על-ידי העותר 1, מר אדי מלכא מור. כאשר הוגשה העתירה ביום 26.11.02 צוין בה כי היא מעוררת שאלה דומה לזו שהוצגה בשתי העתירות הקודמות, ובית המשפט התבקש לאחד את הדיון בכל העתירות על-מנת שתישמענה יחדיו. בשל סדרי העבודה של בית המשפט, לא נמצאה אפשרות להועיד את העתירה לדיון אתמול, אך בעקבות בקשתו הנמרצת של נציג העותרים שהובאה אתמול לפני השופט התורן (השופט י' טירקל), ובהסכמת שופטי ההרכב האחרים, נקבעה העתירה לדיון היום. לקראת הדיון הגישה באת-כוח המשיבים כתב תגובה מפורט שמטרתו להעמיד את הדין על מכונו ואת העותרים על טעותם. כן צוין בכתב התגובה כי חלק מן העותרים בעתירה הנוכחית נכחו באולם בית המשפט בזמן הדיון שהתקיים אתמול בבג"ץ 9892/02, ואף-על-פי שהיו עדים למהלכו של הדיון, להערות השופטים ולתוצאה, לא מצאו הם מקום לעתור לביטול עתירתם, ולמעשה כופים הם על בית המשפט לשוב ולדון בעתירת סרק, אשר גלוי וברור על פניה שאין בה שמץ של ממש, ושלנושא המועלה בה התייחס בית המשפט אך אתמול בבג"ץ 9892/02. על רקע זה ביקשה באת-כוח המשיבים לחייב את העותרים בהוצאות, בין היתר כדי להרתיע גורמים נוספים מלשוב ולהגיש לבית המשפט עתירות דומות שמטרתן לדחות את מועד הבחירות בהתבסס על אותה עמדה חסרת יסוד. בפתח הדיון בפנינו הבוקר שאל אב בית הדין את מר מלכא מור, המייצג בדיון את עצמו ואת יתר העותרים, אם אכן נכח בדיון שהתקיים בבית המשפט אתמול. משהשיב בחיוב, העיר אב בית הדין למר מור כי העתירה היא חסרת ממש וביקשו להתייחס בין היתר לטענת באת-כוח המשיבים, שעל רקע העובדות שפורטו מן הדין לחייב את העותרים בהוצאות. בתגובה השיב העותר כי הוא מבקש לדחות את מועד הדיון בארבעה ימים, תוך שהוא מכחיש את דברי בית המשפט כי העתירה נקבעה בדחיפות על-פי בקשתו-הוא. משסירבנו לדחות את הדיון, ביקש העותר כי ההרכב יפסול את עצמו מלדון בעתירה. טענתו היא כי אב בית הדין העמיד אותו על כך שעתירתו היא חסרת ממש עוד בטרם טען את טענותיו. בבקשת הפסילה אין שמץ של ממש. טענות העותרים נפרסו בכתב ויכולנו להיווכח כי העתירה על פניה איננה מגלה עילה למתן סעד. יתר על-כן: המדובר בשאלה משפטית מובהקת ונראה לנו שבנסיבות כאלה רשאי בית המשפט להעמיד עותרים בלתי-מיוצגים על טעותם, בכך שהגישו לבית המשפט עתירה הסומכת על הנחות משפטיות מוטעות. טענת הפסלות נדחית אפוא. ניתנה היום, כ"ג בכסלו תשס"ג (28.11.02) ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העותר: אני מבקש לדחות המשך הדיון כדי לאפשר לי להגיש ערעור על דחיית טענת הפסלות. החלטה לאחר ששקלנו את הבקשה אנו מחליטים לדחותה. הדיון בעתירה יימשך ויתקיים היום. אין בכך למנוע מן העותר, אם רצונו בכך, להגיש לנשיא בית המשפט העליון ערעור על החלטת ההרכב שלא לפסול את עצמו. ניתנה היום, כ"ג בכסלו תשס"ג (28.11.02). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת פסק-דין בהחלטתנו לדחות את טענת העותר, כי על ההרכב לפסול את עצמו מלדון בעתירה, הסברנו בהרחבה על שום מה מצאנו לנכון להבהיר לעותר בפתח הדיון כי העתירה מחוסרת יסוד. הנימוקים שפורטו בהחלטתנו כוחם יפה להביא גם לדחייתה של העתירה. בשולי הדברים נוסיף, כי בעקבות החלטתנו ביקש העותר לטעון את טענותיו לגוף העניין. אפשרנו לעותר לטעון; הוא טען באריכות ודבריו נרשמו בפרוטוקול. בטיעונו ביקש לשכנענו, שקיום בחירות לכנסת לעת הזאת איננו לטובת אזרחי המדינה. לטענתו, גם אם עריכת הבחירות מתחייבת מחוק-יסוד: הממשלה, בידי בית המשפט לאכוף על הממשלה והכנסת את ביטולן, או לפחות את דחייתן לפרק זמן מספיק שיאפשר לעותרים ולגורמים נוספים להיערך להגשת רשימות מועמדים לכנסת. הסברנו לעותר, כי טיעונו מופנה, למעשה, נגד הוראות הכלולות בחוק-יסוד: הממשלה, וכי עתירתו איננה כוללת כל התייחסות לחוק היסוד, אך גם הסבר זה לא הניא את העותר מעמידתו על העתירה. אנו דוחים את העתירה. מתוך התחשבות בעותר, שאיננו מיוצג על ידי עורך-דין וביקש שלא להחמיר עמו בחיוב בהוצאות, החלטנו להסתפק בחיובו לשלם למדינה הוצאות בסך 5,000 ₪. יצוין כי החיוב מוטל על העותר 1 באופן אישי. ניתן היום, כ"ג בכסלו תשס"ג (28.11.02). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 02100440_F04.doc נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il /עכ.