שורת האזרחים נ. היועץ המשפטי לממשלה

פסק-דין בתיק בג"ץ 10040/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10040/09 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט נ' הנדל העותרת: שורת האזרחים נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. שר הפנים 3. שר לבטחון פנים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד דב אבן-אור פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. עתירה למתן צו על תנאי ולמתן צו מניעה זמני, שעניינה בקשת העותרת להורות למשיבים "לאסור על הרשויות המקומיות בישראל לגבות כספים באמצעות הליך גבייה מינהלית, אלא אם הכנסת תחוקק חוק ספציפי בעניין זה". 2. לטענת העותרת, עושות רשויות מקומיות שימוש ב"הליכי גבייה מינהלית". כלומר, הליכי גבייה שלא קדם להם צו שיפוטי. לצורך חלק מהליכי הגבייה, כך לטענת העותרת, מפעילות הרשויות המקומיות גורמים פרטיים. העותרת טוענת, כי עלות הפעלתם של אותם גורמים פרטיים מגולגלת במישרין על החייבים. הרקע העובדתי לעתירה הינם הליכי גבייה המתנהלים נגד בא כוח העותרת על ידי עיריית תל אביב-יפו ועל ידי עיריית כפר סבא עקב אי תשלום קנסות חנייה. עיריות אלה לא צורפו כמשיבות לעתירה. העותרת אף אינה מציינת מיהן הרשויות המקומיות האחרות העושות שימוש בהליכי גבייה אלה. מכל מקום, לטענת העותרת הגבייה המינהלית על ידי רשויות מקומיות אינה חוקית. זאת, בתמצית, בשל היעדר הסמכה מפורשת בחוק, הנדרשת, כך לטענת העותרת, לשם הפעלת הליכי גבייה אלה. בפרט מכוונת העותרת את חיציה נגד השימוש בגורמים פרטיים במסגרת הליכי הגבייה. לטענתה, מעורבותם של גורמים פרטיים בגבייה לטובת הרשויות המקומיות מהווה אצילה בלתי חוקית של סמכות והיא סותרת את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. 3. העתירה דנא לא נולדה בחלל ריק. על שולחנו של בית משפט זה תלוי ועומד ערעור העוסק, בין היתר, בהפעלת הליכי גבייה מסוימים על ידי רשויות מקומיות (עע"ם 8380/07; להלן – הערעור המינהלי). העותרת אינה צד לערעור המינהלי. ביום 11.9.2008 הגישה העותרת בקשה להצטרף לערעור המינהלי "כמשיב מטעם הציבור (ידיד בית המשפט)". בבקשה טענה העותרת, כי היא פנתה למספר גורמים, בהם המשיבים 2-1, בעניין הגבייה המינהלית וכי היא "מדברת בשם העם", לכן ראוי להתיר לה להצטרף כצד לערעור המינהלי. ביום 25.9.2008 החליט כבוד הרשם י' מרזל, כי בקשת העותרת להצטרף לערעור המינהלי תידון על ידי ההרכב שידון בערעור המינהלי. יצוין, כי אף גורמים אחרים הגישו בקשות להצטרף כצדדים לערעור המינהלי. גם לגבי בקשות אלה נקבע, כי הן יידונו בפני ההרכב שידון בתיק. ביום 17.8.2009 הגישה העותרת בקשה בגדר הערעור המינהלי למתן סעד זמני שימנע הפעלת הליכי גבייה מינהלית עד להכרעה בערעור המינהלי. עוד באותו יום נתן חברי השופט א' רובינשטיין החלטה בבקשה. בהחלטה נקבע, כי אין מקום להידרש לבקשת העותרת באותה עת, וכי הבקשה תובא להכרעת ההרכב אשר ידון בתיק. ביום 25.8.2009 הגישה העותרת בקשה נוספת. בבקשה עתרה המבקשת, כי תינתן החלטה בבקשתה להצטרף כצד לערעור המינהלי עובר למועד שנקבע לדיון בערעור המינהלי. ביום 9.9.2009 דחה השופט א' רובינשטיין את בקשת העותרת. על רקע זה הוגשה העתירה שלפנינו. 4. דין העתירה להידחות על הסף. כאמור, העותרת הגישה מספר בקשות במסגרת הליך הערעור המינהלי. נקבע, כי בקשת העותרת להצטרף כצד לערעור המינהלי תידון בפני ההרכב שידון בתיק. כמו כן נקבע, כי הבקשה לסעד זמני תידון בפני ההרכב שידון בערעור המינהלי. בגדר העתירה דנא תוקפת העותרת את השימוש שעושות רשויות מקומיות בהליכי גבייה מינהלית ובנוסף היא מבקשת סעד זמני שימנע מרשויות מקומיות לעשות שימוש בהליכי גבייה אלה עד להכרעה בעתירה. מכאן, ברור אפוא שעניינה של העתירה שלפנינו אינו אלא ניסיון של העותרת לקבל את מה שלא עלה בידה לקבל לעת הזו בגדר הערעור המינהלי. הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי המשפט הרגילים. בפרט, אין יושב בית המשפט הגבוה לצדק כערכאת ערעור על החלטותיו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים (ראו, בג"ץ 3481/02‏ קריב נ' מדינת ישראל, פ''ד נו(6) 869 (2002); בג"ץ 9713/09 ג'יי. בי. ג'יי מזון בע''מ נ' כב' שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר (טרם פורסם, 7.12.2009). אין בעתירה שלפנינו טעם המצדיק חריגה מהכלל האמור. במיוחד נכונים הדברים לאור העובדה שבקשותיה של העותרת טרם הוכרעו סופית ונקבע, כי הן יידונו בפני ההרכב שידון בערעור המינהלי. 5. העתירה נדחית על הסף בלא שנתבקשה תגובה. ניתן היום, ה בשבט התש"ע (20.1.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09100400_S02.doc גק מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il