משה עובד נ. מדינת ישראל

2 1 בבית המשפט העליון ער"פ 1004/21 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המערער: משה עובד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת כב' הרשמת ד' להב בבש"פ 837/12 מיום 7.2.21 בשם המערער: עו"ד יסמין ישראלי פסק-דין לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשמת ד' להב בבש"פ 837/21 מיום 7.2.2021 במסגרתה נדחתה בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטים א' טל, א' יעקב ו-ש' בורנשטין) מיום 20.12.2020 בעפ"ג 35083-09-20. המערער הורשע ביום 5.8.2020 על פי הודאתו בבית משפט השלום בפתח תקווה בעבירות של סחר בסם מסוכן (ת.פ. 71703-07-18). הושתו עליו בין היתר 20 חודשי מאסר בפועל. ערעור שהגיש על גזר הדין לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד נדחה ביום 20.12.2020 בהסכמתו, לאחר שחזר בו ממנו (עפ"ג 35083-09-20). ביום 4.2.2021 הגיש המערער לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בקשה לעיכוב ביצוע המשך ריצוי מאסרו ובקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות הערעור. ביום 7.2.2021 דחתה הרשמת את בקשת הארכה מהנימוק שהמערער לא הציג כל טעם ממשי המניח את הדעת ביחס לאיחורו בהגשת בקשת רשות הערעור. זאת על אף שמדובר באיחור קל של ימים בודדים. כן נקבע כי סיכויו הלכאוריים של ההליך אינם מטים את הכף לטובת מתן הארכה, הן משום שמדובר בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" והן משום שהמערער עצמו חזר מערעורו על פסק דינו של בית משפט השלום, בהמלצת בית המשפט המחוזי. בערעור שלפנַי טוען המערער כי הרשמת שגתה בהחלטתה. המערער סבור כי סיכויי ההליך שנקט טובים, שכן לשיטתו נגרם בעניינו עיוות דין חמור בגינו יתערב בית משפט זה בגזר הדין. כמו כן בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור של יום אחד בלבד בהיעדר תגובת המשיבה לבקשת הארכה, דבר אשר מלמד לשיטת המערער על הסכמתה לבקשתו. כמו כן, מכלול נסיבות העניין, ובכלל זה גילו הצעיר (כבן 20), מצדיקים קבלת בקשת הארכה. דין הערעור להידחות. לרשם בית המשפט נתון שיקול דעת רחב בעניינים כגון דא, וערכאת הערעור לא תתערב בו בנקל (ראו: בש"פ 5925/20 מקייטן נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (27.8.2020); בש"פ 7667/19 אלעברה נ' מדינת ישראל (18.11.2019)). בענייננו, לא הציג המערער כל עילה המצדיקה התערבות בהחלטת הרשמת. הארכת מועד להגשת הליך ערעורי פלילי תינתן אם יונח בפני בית המשפט "טעם ממשי המניח את הדעת" ביחס לאיחור, בשים לב למשכו, ההצדקה הנטענת לו וסיכויי הערעור בהליך העיקרי (סעיף 201 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982; בש"פ 8497/19 פודים נ' ועדת האתיקה במחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין, פסקה 7 (31.12.2019); בש"פ 4354/18 פרוסמן נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (11.6.2018)). בענייננו, הגם שמדובר באיחור קל, לא הציג המערער כל הצדקה להשתהותו, קל וחומר כזו המהווה "טעם ממשי המניח את הדעת". כמו כן, בצדק קבעה הרשמת כי בשים לב לאמת המידה המצומצמת למתן ערעור בגלגול שלישי, ובהינתן העובדה שהמערער חזר בו מהערעור על גזר הדין עליו הוא מלין כיום, סיכויי ההליך גם הם אינם תומכים כלל בהיעתרות לבקשת ההארכה. הערעור נדחה. ניתן היום, ‏ד' באדר התשפ"א (‏16.2.2021). ש ו פ ט _________________________ 21010040_N01.docx יר מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1