פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 10038/05

סנאא כחיל נ. שר הפנים

עתירה לאיחוד משפחות ורישום ילדים במרשם האוכלוסין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 24/01/2006 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 10038/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איחוד משפחות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה לאיחוד משפחות ורישום ילדים במרשם האוכלוסין.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 10038/05

סנאא כחיל נ. שר הפנים

עתירה לאיחוד משפחות ורישום ילדים במרשם האוכלוסין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, תושבת קבע ותושב האזור, עתרו לבג"ץ בבקשה לאיחוד משפחות ולרישום ילדיהם בתעודת הזהות. המדינה טענה כי הרישום בוצע ולכן העתירה התייתרה בחלק זה, וכי בנוגע לאיחוד המשפחות, על העותרים לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים כסעד חלופי, וכן כי לא מוצו ההליכים מול משרד הפנים. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה, קבע כי העתירה בנוגע לרישום התייתרה, וכי בנוגע לאיחוד המשפחות, על העותרים לפנות לערכאה המוסמכת (בית המשפט לעניינים מינהליים) לאחר מיצוי הליכים מנהליים תקינים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' א' לוי, ע' ארבל, א' רובינשטיין
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • סנאא כחיל
  • סאיד כחיל

נתבעים

  • שר הפנים
  • לשכת מרשם האוכלוסין מזרח ירושלים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • בקשה לאיחוד משפחות
  • בקשה לרישום ילדים בתעודת הזהות של העותרת 1
טיעוני ההגנה
  • קיומו של סעד חלופי בבית המשפט לעניינים מינהליים
  • אי מיצוי הליכים מול משרד הפנים
  • התייתרות העתירה בנוגע לרישום הילדים לאחר שבוצע
מחלוקות עובדתיות
  • האם הוגשה בקשה כדין לאיחוד משפחות למשרד הפנים

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • רישום הילדים בתעודת הזהות שבוצע ביום 15.1.05
ראיות מרכזיות שנדחו
  • טענת העותרים כי פנו בבקשה לאיחוד משפחות (לא נתמכה באסמכתא)

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 10038/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10038/05 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט א' רובינשטיין העותרים: 1. סנאא כחיל 2. סאיד כחיל נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. לשכת מרשם האוכלוסין מזרח ירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד מ' סח בשם המשיבים: עו"ד ה' רייכמן פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. עניינה של העתירה בבקשת העותרת 1, תושבת קבע בישראל, והעותר 2, תושב האזור, לאיחוד משפחות. בנוסף, מבקשים העותרים כי משרד הפנים ירשום את ילדיהם בתעודת הזהות של העותרת 1. ב. (1) לטענת המשיב, הסעד העיקרי המתבקש בעתירה מבוסס על חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, שכן המדובר בבקשה לרישיון ישיבה בישראל. נטען אם כן, כי דין העתירה, בכל הנוגע לסעד העיקרי, להידחות על הסף, בשל קיומו של סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים. (2) עוד טען המשיב, כי דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים, שכן העותרים לא הגישו בקשה למשרד הפנים לאיחוד משפחות בהתאם לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת השעה) (תיקון) התשס"ה-2005. (3) בפתח תשובתו ציין המשיב, כי ביום 15.1.05 הסתיים תהליך רישום ילדיהם של העותרים כילדיה של העותרת 1 בתעודת הזהות. נוכח האמור, בכל הנוגע למבקש בהקשר זה, התייתרה העתירה. ג. (1) אין בידינו להיעתר למבוקש לעניין איחוד המשפחות. (2) נוכח היותה של העותרת 1 תושבת קבע ולא אזרחית, השלב הראשון שעל העותר לעבור הוא בקשה לישיבת קבע (שהיא כשלעצמה תנאי להתאזרחות לפי סעיף 5 לחוק האזרחות). על קבלת ישיבת קבע חולש חוק הכניסה לישראל. משכך הם פני הדברים, על העתירה להתברר בבית המשפט לעניינים מינהליים, בהתאם לפרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 שעניינו רישיונות ישיבה בישראל (בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים, פ"ד נו(5) 950, 958 (הנשיא ברק); בג"ץ 2585/04 סוטניקובה נ' שר הפנים (טרם פורסם) (השופט גרוניס); בג"ץ 6972/05 חמדה נ' שר הפנים (טרם פורסם) השופט ג'ובראן). לרשות העותר עומד, אם כן, סעד חלופי ועליו לפנות לסעד זה. אם ירצה בעתיד בשלב שני, להתאזרח - יישלט הנושא על-ידי חוק האזרחות, אך אין זה המצב כיום. (3) יתרה מכך, בבדיקה שנערכה על-ידי המשיב בלשכת מינהל האוכלוסין, לא נמצא כל אזכור לבקשה בכתב מטעם העותרים בנוגע לאיחוד משפחות בישראל לאחר חקיקת תיקון חוק האזרחות והכניסה לישראל, וטענתם כי פנו בבקשה לאיחוד משפחות אינה נתמכת בכל אסמכתא. העותרים אף נמנעו מלציין בעתירתם את מועד פנייתם המדויק; בנסיבות אלה, לוקה עתירתם באי מיצוי הליכים, שכן הלכה היא, כי בטרם יפנה עותר לקבלת סעד מבית-משפט זה, עליו למצות את ההליכים המינהליים העומדים לרשותו (ראו בג"ץ 247/05 מולר נ' משרד הפנים (לא פורסם); בג"ץ 6863/05 קבהא נ' שר הפנים (לא פורסם)). ד. נוכח האמור, אין בידינו להיעתר למבוקש. ניתן היום, כ"ד בטבת תשס"ו (24.1.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05100380_T05.doc/אמ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il