עזבון המנוח רמי מינץ ז"ל נ. היועץ המשפטי לממשלה

החלטה בתיק בג"ץ 10004/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10004/16 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. עזבון המנוח רמי מינץ ז"ל 2. סופיה מינץ נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פרקליטות מחוז דרום 3. אבן ברי יאסר עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ו' בכסלו התשע"ט (14.11.2018) בשם העותרים: עו"ד שי גלעד בשם המשיבים: עו"ד הדס ערן פסק-דין השופט ע' פוגלמן: האם יש עילה להתערב בהחלטת פרקליטות המדינה לסגור את תיק החקירה נגד המשיב 3 בעילה של חוסר ראיות? זו השאלה העומדת להכרעתנו בהליך שלפנינו. הרקע הצריך לעניין 1. בצהרי יום 7.4.2013 אירעה תאונת דרכים קטלנית בצומת יכיני. רמי מינץ ז"ל (להלן: המנוח) רכב על אופנוע ספורט כבד מסוג ימאהה YZF1000 בכביש 34 לכיוון צפון. בנתיב הנגדי לכיוון דרום נהג המשיב 3 במשאית מסוג סמיטריילר. כאשר הגיע המשיב 3 לצומת יכיני הוא פנה שמאלה, ובטרם השלים את הפנייה התנגש המנוח במשאית ונהרג במקום. 2. בעקבות התאונה בוצעו על ידי המשטרה פעולות חקירה שונות, לרבות בחינת הממצאים על ידי בוחן תנועה וחקירת עדים. לאחר סיום חקירת המשטרה הועבר התיק לפרקליטות מחוז הדרום לקבלת החלטה. ביום 19.1.2014 סגרה פרקליטות מחוז הדרום את התיק בהעדר ראיות מספיקות. 3. על החלטה זו הוגש ערר על ידי העותרים. ביום 5.10.2016 החליט המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים דאז, מר אלי אברבנאל, לדחות את הערר. בהחלטתו צוין בין היתר, לאמור: "מעיון בחומר החקירה עולה כי לא ניתן לשלול את טענת הנילון לפיה כאשר החל בפנייתו שמאלה, לא היה המנוח בשדה הראייה שלו, וזאת לנוכח הודעות עדים שראו את המנוח, דקות ספורות לפני התאונה, רוכב על האופנוע במהירות גבוהה מאד, וכיוון שסימני הבלימה החלקיים לא אפשרו לבוחן התנועה להעריך את מהירות האופנוע בעת התאונה. עמדת האופנוען המומחה לפיה מהירות נסיעתו של המנוח לא הייתה גבוהה בזמן התנגשות הסתמכה על שיטת חישוב שאינה מוכרת על ידי גורם מקצועי כלשהו ולכן לא ניתן להתבסס עליה בהליך הפלילי. במצב דברים זה בו לא ניתן להוכיח רשלנות פלילית של הנילון, לא ניתן להעמידו לדין פלילי, הליך הדורש 'אפשרות סבירה להרשעה' (בג"ץ 2534/97 יונה יהב נ' פרקליטות המדינה). באשר לטענותיהם הנוספות של העוררים הרי שלא נמצאה אינדיקציה לכך שהנילון 'טיפל' במגביל המהירות של המשאית, ומבדיקה מול משרד הרישוי נמצא כי לנילון היה רישיון נהיגה התואם לסוג המשאית בה נהג." 4. להחלטה זו כוונה העתירה שלפנינו, שעיקרה בדרישת העותרים להעמיד את המשיב 3 לדין פלילי באשמת הריגת המנוח או לחלופין בעבירה של גרם מוות ברשלנות. ההליך דנא 5. ביום 18.12.2017 קיימנו דיון ראשון בבקשה למתן צו על תנאי (השופטים ע' פוגלמן, מ' מזוז וי' וילנר). בעקבות הערותינו, הסכימה המדינה לבחינה מחודשת של עמדתה, וביקשנו כי זו תוגש על דעת פרקליט המדינה. 6. ביום 27.2.2018 הגישה המדינה הודעה משלימה. הפרקליטות עמדה על הבחינה המחודשת שערכה, וציינה כי נערכה גם השלמת חקירה על ידי קצין בוחנים מחוזי. קצין הבוחנים קבע כי בנסיבות המקרה לא ניתן לחשב באיזה מהירות נסע האופנוע לפני התאונה בטרם החל בבלימה. בנפרד מכך נקבע כי המהירות הגבוהה ביותר שהמשאית יכולה לפתח בפנייה שמאלה ללא החלקה בסיבוב, אינה יכולה לעלות על 37.85 קמ"ש. 7. בהודעה המשלימה הובא פירוט של התשתית הראייתית. בסיום הבחינה המחודשת נמצא כי אין בתיק תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב האישום. זאת, בנתון לעמדת קצין הבוחנים; לעדויות נהגים שלפיהן דקות ספורות לפני התאונה נצפה המנוח רוכב על האופנוע במהירות גבוהה מאוד; לנתונים ותחשיבים על אודות תנאי הצומת; לשדה הראייה של המשיב 3 בעת כניסתו לצומת; ולמשך הזמן לחציית הצומת. הודגש כי עמדה זו הינה על דעת המשנה הנוכחי לפרקליט המדינה לעניינים פליליים ועל דעת פרקליט המדינה. 8. בעקבות הגשת ההודעה המשלימה קיימנו היום דיון משלים בבקשה. בא כוחם המלומד של העותרים התייחס במפורט לתשתית הראייתית שהונחה לפנינו. הוא כפר במסקנות בוחן התנועה המחוזי, וגרס כי ניתן לקבוע שבנתוני המקרה נהג המשאית יכול היה להבחין במנוח מבעוד מועד. להשקפתו התשתית כוללת ראיות לכאורה המקימות סיכוי סביר להרשעה ולפיכך יש עילה להתערבות בהחלטת הפרקליטות ולהורות על העמדת המשיב 3 לדין. בא כוח המדינה מצדו חזר על הטעמים שבגינם סבורות רשויות התביעה כי בנסיבות המקרה אין מדובר במקרה חריג המצדיק להתערב בשיקול דעת התביעה הכללית בשאלת העמדה לדין. המשיב 3 הצטרף לעמדה זו. דיון והכרעה 9. שקלנו את טיעוני הצדדים. כפי שנפסק לא אחת, כאשר עסקינן בהחלטה המתבססת על האופן שבו העריכה התביעה את קיומה של "אפשרות סבירה להרשעה" כעולה מחומר הראיות בתיק, היקף הביקורת השיפוטית על החלטות רשויות התביעה מצומצם אף יותר מההיקף הצר ממילא של התערבות בית משפט זה בהחלטות רשויות התביעה לעניין ניהול הליכים פליליים (ראו למשל בג"ץ 9443/16 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט, פסקה 20 (15.8.2017)). כפי שהודגש, ככלל, בית משפט זה בהליך של ביקורת שיפוטית יימנע מליטול לעצמו את תפקידן של רשויות התביעה בבחינת חומר הראיות הלכאורי בהינתן מומחיותם וניסיונם של רשויות התביעה והעובדה כי הערכה זו מצויה בליבת שיקול דעת המקצועי של רשויות אלה (שם, פסקה 14). 10. יישום אמת המידה האמורה בעניין שלפנינו מביא למסקנה כי לא קמה עילה להתערב בהחלטה שלא להעמיד את המשיב 3 לדין. התביעה הציגה לפנינו בפרוט את עמדתה ואת המסקנות הנגזרות ממנה. מספר נתוני יסוד עמדו בבסיס ההחלטה. ביניהם קביעת קצין הבוחנים שלפיה לא ניתן לקבוע ממצא באשר למהירות האופנוע לפני התאונה; רכיבת המנוח על אופנוע ספורט כבד (המסוגל לפתח מהירויות גבוהות) במהירות גבוהה מאד עובר לתאונה; מאפייני הצומת וביניהם העדר תמרור עצור; שדה הראייה, והממצאים לגבי המהירות המכסימלית של המשאית בפנייה. כל אלה מותירים לדעת התביעה ספק שמא המנוח רכב על אופנועו במהירות גבוהה, ובאופן שהיה מצוי מחוץ לשדה הראייה של המשיב 3 בעת שהחל בפנייה שמאלה. כפי שראינו ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מעמיקה של חומר הראיות בתיק, ואושרה ברמות השונות לאחר בחינה נוספת. ההחלטה הינה על דעת פרקליטות מחוז הדרום, שני משנים של פרקליט המדינה ופרקליט המדינה עצמו. גם לכך יש משקל בבואנו לקיים ביקורת שיפוטית על תהליך קבלת החלטות. אף אם נניח, לצורך הדיון ומבלי להכריע בכך, כי גם החלטה אחרת של הפרקליטות מצויה במתחם הסבירות, אין בידינו לקבוע – על פי אמת המידה שנקבעה בפסיקתנו למאטריה בה עסקינן – כי ההחלטה שעומדת לבחינתנו חורגת ממתחם הסבירות. 11. עם כל ההבנה לרחשי ליבה של משפחת המנוח והשתתפותנו בצערה, אין בידינו לקבוע בנסיבות אלו כי יש עילה להתערב בהחלטת פרקליטות המדינה. העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין אין אנו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏ו' בכסלו התשע"ט (‏14.11.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 16100040_M10.doc אב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il