פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 10/99

שלמה קטש נ. בית הדין הארצי לעבודה

העותר ביקש לקבל רטרואקטיבית קצבאות נכות ושירותים מיוחדים שהגיעו לאמו המנוחה, בטענה כי הוא זה שדאג לה והוציא כספים עבורה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 26/05/1999 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 10/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ביטוח לאומי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש לקבל רטרואקטיבית קצבאות נכות ושירותים מיוחדים שהגיעו לאמו המנוחה, בטענה כי הוא זה שדאג לה והוציא כספים עבורה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 10/99

שלמה קטש נ. בית הדין הארצי לעבודה

העותר ביקש לקבל רטרואקטיבית קצבאות נכות ושירותים מיוחדים שהגיעו לאמו המנוחה, בטענה כי הוא זה שדאג לה והוציא כספים עבורה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר הגיש עתירה לבג"ץ לאחר שתביעותיו בבית הדין האזורי ובבית הדין הארצי לעבודה נדחו. העותר ביקש לקבל קצבאות נכות ושירותים מיוחדים שהיו מגיעים לאמו המנוחה, בטענה כי הוא זה שטיפל בה והוציא כספים עבורה. בית המשפט העליון בחן את הוראות חוק הביטוח הלאומי וקבע כי החוק מהווה הסדר ממצה וסגור, וכי העותר אינו נמנה עם הזכאים לקבל קצבאות של נפטר על פי החוק. בית המשפט דחה את טענת העותר לזכאות 'מן הצדק' וקבע כי בהיעדר עיגון בחוק, אין לעותר עילה לתביעה.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים מ' חשין, י' זמיר, מ' אילן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שלמה קטש

נתבעים

  • בית הדין הארצי לעבודה
  • המוסד לביטוח לאומי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר טען כי הוא זכאי לקבל את קצבאות אמו המנוחה כמי שדאג לה והוציא כספים עבורה.
  • העותר טען כי הוא זכאי לקבל את הכספים 'מן הצדק'.
טיעוני ההגנה
  • המוסד לביטוח לאומי טען כי אין לעותר עילה משפטית לקבלת הקצבאות לפי חוק הביטוח הלאומי.
  • בית הדין הארצי לעבודה קבע כי הוראות החוק אינן מקנות לעותר זכאות לקבלת קצבאות של נפטר.
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותר עומד בתנאי הזכאות הקבועים בחוק הביטוח הלאומי לקבלת קצבאות של נפטר.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הוראות חוק הביטוח הלאומי (סעיפים 303(ג), 191(א), 308, 309).

תגיות נושא

  • ביטוח לאומי
  • קצבאות
  • ירושה
  • זכאות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 10/99 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופט מ' אילן העותר: שלמה קטש נגד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. המוסד לביטוח לאומי תאריך הישיבה: ח' בסיוון התשנ"ט (23.5.99) בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד עירית אלטשולר עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין השופט מ' חשין: העותר הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, ודרישתו היתה כי ישולמו לו קיצבאות נכות ושרותים מיוחדים שהגיעו לאימו, לטענתו. התביעה הוגשה 4 שנים לאחר פטירתה של האם, ובלא שהאם ביקשה מעולם גימלאות כדרישת העותר. ואולם, טענת העותר היתה כי אימו היתה זכאית לאותן קיצבאות, וכי עתה תובע הוא את זכותה כמי שדאג לה והוציא מכספיו עבורה בעת שחייתה. לשון אחר: העותר העמיד עצמו כנושה המוסד לביטוח לאומי, ועל יסוד טענה זו דרש מן הביטוח לאומי את שדרש. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של העותר, וכנגד דחייה זו עתר העותר לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה, וערעורו של העותר לבית הדין הארצי לעבודה נדחה אף-הוא בפסק-דין מנומק כהלכה. על פסק-דין זה האחרון העתירה שלפנינו. קראנו את הכתובים שהונחו לפנינו והוספנו ושמענו את טיעוניו על-פה של העותר. עיינו בהוראות החוק שלעניין בחוק הביטוח הלאומי, וביקשנו את העותר כי יניח את אצבעו על אותה הוראת חוק המזכה אותו, לטענתו, בתביעתו. העותר לא עלה בידו להצביע על הוראת חוק מעין-זו, ואין פלא בדבר. בית-הדין הארצי לעבודה הזכיר את כל הוראות החוק שלעניין - בהן הוראות הסעיפים 303(ג), 191(א), 308, 309 ועוד לחוק הביטוח הלאומי; פירש כל הוראות חוק אלו כולן; ולסוף הגיע לכלל מסקנה כי אין בו בחוק בית-אחיזה לטיעוני העותר. עיינו אף-אנו בהוראות החוק שלעניין, ואכן לא מצאנו כי שגגה יצאה מלפני בית-הדין הארצי לעבודה בפירוש החוק. אכן, הוראות החוק שהזכרנו קובעות מפורשות מיהו הזכאי לקבל גימלאות של מי שנפטר - ובאלו נסיבות זכאי הוא לקבלן - והעותר אינו בין אותם בעלי-זכות. בראותו כך, הוסיף העותר וטען כי זכאי הוא "מן הצדק" לקבל - מלמפרע - את זכויות הגימלה של אמו. טענה זו אינה מקובלת עלינו. חוק הביטוח הלאומי מהווה, על דרך העיקרון, הסדר שלם בנושא תשלום גימלאות מטעם המוסד לביטוח לאומי: מי שזכאי על-פיו - זכאי, ומי שאינו זכאי על-פיו - אינו זכאי. העותר אינו זכאי על-פי חוק הביטוח הלאומי, וממילא לא קנה עילה לתביעתו כנגד המוסד לביטוח לאומי. העתירה נדחית. היום, ח' בסיוון התשנ"ט (23.5.99) ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99000100.G06