איאד בני עודה נ. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 88884-06-26 לפני: כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף העותר: איאד עבד אלרחמן אחמד בני עודה נגד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. התובע הצבאי 3. שירות הביטחון הכללי 4. בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד גמאל מחאמיד פסק-דין 1. העתירה שלפנינו הוגשה ביום 29.6.2026, והיא מכוונת לביטול מעצרו המינהלי של העותר. 2. מהעתירה ומנספחיה עולה כי צו המעצר הנוכחי שהוצא בעניינו של העותר, השלישי במספר (להלן: צו המעצר הנוכחי), עתיד להסתיים ביום 4.7.2026, דהיינו בתוך פחות משבוע ימים ממועד הגשת העתירה. כן יצוין, כי צו המעצר הנוכחי אושר בהחלטת בית המשפט הצבאי ביום 2.2.2026, וכי ערעור על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים כבר ביום 31.5.2026 (להלן: פסק הדין של בית המשפט הצבאי לערעורים). 3. כידוע, שיהוי נמדד לא רק באופן כמותי, אלא גם בשים לב לדחיפות העניין (בג"ץ 3597/24 עודה נ' שופט צבאי משפטאי, פסקה 6 (2.5.2024); בג"ץ 33398-09-25 אל שלאלדה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (12.9.2025)). כפי שהובהר בעבר, כאשר עניינה של עתירה הוא צו מעצר מינהלי העתיד לפקוע בתוך פחות משבוע ימים, ולאור דחיפות הטיפול בה נדרש לתת לה קדימות הן מצד המשיבים והן מצד בית משפט זה, נדרש העותר מצדו להגיש את העתירה במהירות – דהיינו, במקרה הרגיל, בתוך לא יותר משבוע ממועד מתן פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים, ובוודאי לא בחלוף כחודש, כבמקרה דנן (ראו: בג"ץ 60248-09-25 מסאד נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 3 (21.9.2025); בג"ץ 65322-09-25 אלחגה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 3 (28.9.2025)). העתירה דנן לא הוגשה במהירות הראויה, ללא שצוינה כל הצדקה לסטייה מהכלל האמור, ולפיכך דינה להידחות על הסף מחמת שיהוי. 4. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ו (‏30.6.2026). דפנה ברק-ארז שופטת דוד מינץ שופט עופר גרוסקופף שופט