פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 88291-07-26
לפני:
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופט אלכס שטיין
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
העותרת:
רופאים לזכויות אדם - ישראל
נגד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרת:
עו"ד עדי לוסטיגמן
בשם המשיב:
עו"ד רן רוזנברג, עו"ד מטר בן ישי
פסק-דין
השופטת דפנה ברק-ארז:
1. ההתדיינות בתיק זה התמקדה ביישום הנוהל החל על רכישת אביזרים רפואיים על-ידי אסירים ביטחוניים. כפי שיובהר בהמשך, נוכח המידע שנמסר בעניין זה ובו הובהרה מחויבותו של המשיב, שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס) לספק בעצמו אביזרים רפואיים שביחס אליהם ניתנה המלצה רפואית – העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה.
2. מלכתחילה, העתירה שהוגשה ביום 30.7.2026 כוונה לכך שתחודש פעילותם של מרכזי המכר של שב"ס (קנטינה) באגפים הביטחוניים בכלא, ובכלל זה שתינתן אפשרות לבני משפחה של אסירים ביטחוניים להפקיד עבורם כספים בחשבונות אסיר. ככלל, חשבונות אלה משמשים את האסירים לצרכים שונים, ובהם גם רכישת אביזרים רפואיים. יוער כי השימוש בחשבונות הופסק בעקבות פקודת נציבות שב"ס מיום 16.10.2023 בנושא "צמצום פעילויות שגרה בעת מלחמה" שתוקפה הוארך מעת לעת.
3. הגם שהסעד המבוקש הוגדר באופן רחב יחסית לגבי מכלול השימושים שניתן לעשות, במקרה הרגיל, באמצעות חשבון האסיר, הטיעון עצמו התמקד בצורך לאפשר רכישת אביזרים רפואיים. לפי הנטען, בהתאם לנוהל שב"ס 01-2009 שעניינו "הסדרת תהליך רכישת אביזרים רפואיים" (להלן: הנוהל) הדבר מצריך הפקדת כספים בחשבון האסיר, שאינה מתאפשרת בעת הזו. בפרט צוין כי העותרת מקבלת פניות רבות מצד אסירים חולים המתלוננים על היעדר יכולת לרכוש אביזרים רפואיים החיוניים לשמירה על בריאותם ועל כבודם, ובהם משקפיים, שיניים תותבות ומכשירי שמיעה. בעתירה נטען כי נעשו פניות בעניין זה לשב"ס, שלא נענו.
4. ביום 10.8.2026 ניתנה החלטה שהורתה לשב"ס לעדכן אם ניתן מענה לפניות העותרת. בהודעת עדכון מיום 21.8.2026 נמסר כי מכתבי מענה נוסחו ונשלחו אלא שנפלה שגגה בכתובת הדואר האלקטרוני, כך שהמכתבים לא הגיעו ליעדם. מכל מקום, במכתבי המענה שצורפו כנספחים צוין, בין השאר, כי שב"ס מחויב לנוהל כך שהספקת אביזרים רפואיים תמשיך להיעשות בהתאם להוראותיו.
5. בהחלטה מיום 23.8.2026 נשאלה העותרת האם היא מסכימה למחיקת העתירה תוך שמירת טענות לצורך השלמתו של תהליך מיצוי ההליכים, בהתחשב בכך שהעתירה אינה מתייחסת למכתבי המענה שנשלחו לכתובת שגויה. ביום 27.8.2026 מסרה העותרת כי היא עומדת על העתירה. בפרט, הוטעם כי הנוהל מתייחס לרכישת אביזרים רפואיים באמצעות חשבון אסיר, כך שבעת הזו "הנוהל מרוקן מתוכנו" בהיעדר אפשרות להחזיק חשבון כאמור.
6. ביום 31.8.2026 ניתנה החלטה נוספת שבה התבקשה הבהרה של שב"ס שתתמקד בפן המעשי של יישום הנוהל. בתגובה מיום 23.9.2026 שב"ס הבהיר כי –
"נוכח היעדר הפקדות לאוכלוסיית האסירים הביטחוניים... השירות מספק את האביזרים הרפואיים הנדרשים בעצמו, ככל שיש צורך בכך ובהתאם לשיקול דעתם וקביעתם המקצועית של גורמי הרפואה בשב"ס" (ההדגשה במקור).
בהחלטה שניתנה למחרת היום התבקש שב"ס להבהיר את האמור בשים לב לכך שחלק מהוראות הנוהל מתייחסות להשתתפות עצמית של האסירים במימון האביזרים הרפואיים. בהמשך לכך, ביום 5.10.2026 הגיש שב"ס הודעת הבהרה כדלקמן:
"ברי כי בשל היעדר הפקדות לאוכלוסיית האסירים הביטחוניים, הוראות הנוהל בהיבט זה (השתתפות ברכישת האביזרים) אינן יכולות להתקיים ככתבן. לפיכך, הוחלט כאמור, כי שירות בתי הסוהר הוא שיספק את האביזרים הרפואיים הנדרשים".
ראוי להדגיש כי ההבהרה משקפת לכאורה שינוי שחל בעמדתו של שב"ס. כזכור, במכתבי המענה צוין כי הספקת אביזרים רפואיים תמשיך להיעשות בהתאם להוראות הנוהל. בשונה מכך, כאן הובהר שלא ניתן לקיימן כלשונן ועל כן הוחל מנגנון אחר לנשיאה בעלויות על-ידי שב"ס, ללא השתתפות מצד האסירים עצמם.
7. ביני לביני, ביום 25.9.2026 העותרת ביקשה להגיב להודעה מטעם שב"ס. העותרת ציינה כי ידועים לה מקרים רבים שבהם לא מסופקים משקפיים או אביזרים רפואיים אחרים הדורשים מימון מצד האסירים ביטחוניים. בהקשר זה צורפו שני מכתבים מטעם רופאים בשב"ס מהחודשים אפריל ומאי 2026, שהתייחסו לכך שהאסיר או משפחתו אמורים לממן את המשקפיים או לספק אותם בעצמם.
8. ביום 6.10.2026 ניתנה החלטתי ובה התבקש שב"ס להבהיר את עמדתו פעם נוספת. ביום 14.10.2026 הוגשה הודעה משלימה שהבהירה כי אכן, שב"ס אחראי לספק אביזרים רפואיים לאסירים ביטחוניים ללא תשלום מצדם וכן כי "הנושא חודד לגורמי השטח". כן צוין כי מבלי לגרוע מהאמור, ביחס למשקפיים ישנה חלופה נוספת לפיה "ניתן לאשר הכנסת משקפיים מפלסטיק באמצעות עורך הדין ובכפוף לבדיקה ביטחונית". שב"ס הוסיף כי ככל שחלופה זו אינה רלוונטית במקרה מסוים – שב"ס עצמו אחראי לספק את המשקפיים.
9. אף הודעה זו לא הניחה את דעת העותרת, שבתגובה מיום 21.10.2026 הלינה על כך שהתגובות לעתירה היו לא מדויקות וטענה כי יש מקום לקיים בה דיון.
10. לאחר שבחנו את ההודעות והתגובות שהוגשו על-ידי הצדדים לאורך ההתדיינות אנו סבורים כי בשלב הנוכחי העתירה מיצתה את עצמה. זאת, בשים לב להבהרת המדיניות והכללים המחייבים בכל הנוגע לאספקת אביזרים רפואיים לאסירים ביטחוניים בעת הנוכחית, בהינתן שהם אינם רשאים להחזיק בחשבונות אסיר.
11. ההודעות שהוגשו בשם שב"ס במהלך הזמן שבו העתירה הייתה תלויה ועומדת היו נגועות תחילה באי-בהירות, וניתן אף להתרשם כי חידוד הנהלים בהחלט נדרש. אולם, בעת הזו מונחת בפנינו עמדה ברורה: אביזרים רפואיים שהצורך בהם הוכר על-ידי גורמי הרפואה יסופקו לאסירים ביטחוניים על-ידי שב"ס בעצמו, ללא עלות או השתתפות עצמית מטעמם. במקביל לכך, יחול ההסדר בעניין הספקת משקפיים מפלסטיק באמצעות עורך דין שנכנס לפגוש את האסיר, הכול כמפורט לעיל.
12. ראוי לומר: גם אם המדיניות העדכנית הנוגעת ליישום הוראות הנוהל הובהרה רק בגדרי ההתדיינות כאן, טוב עשה שב"ס במענה שנתן במובן זה שהספקת אביזרים רפואיים חיוניים נופלת לגדר ההגנה על זכותם של כלל האסירים לבריאות כפי שעולה בראש ובראשונה מסעיף 11ב לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971. למעלה מן הצורך נוסיף, בבחינת אמירת המובן מאליו, כי השינוי שעליו הוחלט במנגנון המימון של האביזרים הרפואיים אינו יכול להשפיע כהוא זה על שיקול הדעת הנוגע לעצם ההכרה בצורך הרפואי בהם.
13. בשלב הנוכחי פני הדברים הם אפוא שונים מן השלבים הראשוניים של בירור העתירה, שהוגשה מבלי שהעותרת קיבלה את המענה מטעם שב"ס ומבלי שעמדתו העדכנית ביחס ליישום הנוהל הייתה ידועה. לא ראינו להידרש ליתר ההיבטים הנוגעים לשימוש בחשבונות אסיר, בהתחשב בכך שביחס אליהם לא נעשה מיצוי הליכים מלא בסופו של דבר, כמו גם בעובדה שהנושא לא עמד במוקד הטענות בהמשך הדרך. אשר על כן, העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה ודינה להימחק, תוך שמירת טענות.
14. טרם סיום ייאמר כי המבחן האמיתי של הדברים צפוי להיות בחיי המעשה. מטבע הדברים שב"ס מחויב להצהרות שניתנו ולעותרת ניתנת בכך ההזדמנות לבחון את יישום הדברים הלכה למעשה. כאמור, טענות הצדדים שמורות.
15. סוף דבר: העתירה נמחקת בזאת. בשים לב לקשיים במתן המענה, כמו גם לשינוי שחל בעמדתו של שב"ס ביחס ליישום הנוהל, מחד גיסא, ובהתחשב בכך שהעתירה לא הגיעה לכלל טיעון באולם, מאידך גיסא, ראינו לפסוק לעותרת הוצאות משפט בסך 5,000 שקלים.
ניתן היום, א' כסלו תשפ"ז (11 נובמבר 2026).
דפנה ברק-ארז
שופטת
אלכס שטיין
שופט
גילה כנפי-שטייניץ שופטת