פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 86647-05-26
לפני:
כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג
כבוד השופטת יעל וילנר
כבוד השופטת רות רונן
העותרות:
1. פלונית
2. פלונית
נגד
המשיבים:
1. המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים)
2. פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
3. משטרת ישראל – היחידה החוקרת
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרות:
עו"ד אריאל טל
בשם המשיבים:
עו"ד מרב למברגר
פסק-דין
המשנה לנשיא נעם סולברג:
עניינה של העתירה שלפנינו, בהחלטת המשיב 1, המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים), מיום 12.4.2026, שבה נדחה ערר שהגישה העותרת נגד סגירת תיק פל"א 247393/25. בהחלטה, נבחנו גם תיקים קודמים שהתייחסו לאותן הסוגיות שבהן עסק הערר (פל"א 113157/25 ופל"א 247393/25), הנוגעות, בעיקרו של דבר, לטענות שונות שהעלתה העותרת שלפיהן בעלה לשעבר, עמו היא מנהלת סכסוך גירושין בבית הדין הרבני, ביצע מעשים מגונים בבתם הקטינה.
בעתירה, התבקשנו להורות על ביטול ההחלטה, ועל השבת התיקים לצורך השלמת חקירה, תוך מתן הוראות על פעולות החקירה הנדרשות. בעתירה נטען, כי בחקירת התלונות נפלו כשלים רבים, ובפרט, לא בוצעו פעולות חקירה נדרשות לצורך בירורן; וכי טענות אלו לא נבחנו כדבעי על-ידי המשיב 1, במסגרת החלטתו בערר.
על מנת שלא נימצא חסרים, אזכיר כי בהחלטה מיום 14.6.2026, ציינתי כי על פני הדברים, העתירה אינה עומדת בכללים הנוגעים להגשת עתירות לבית משפט זה, משנכרכו בה עניינים שונים, ונוכח העדר תשתית עובדתית ומיצוי הליכים לגבי חלק מן הסעדים שהתבקשו. הצעתי אפוא לעותרת למשוך את עתירתה, "וככל שתראה לנכון לעשות כן, תוכל להגיש מחדש עתירות נפרדות", תוך שמירת כלל טענותיה וזכויותיה. העותרת ביקשה לתקן את עתירתה, חלף משיכתה, ובהחלטה מיום 17.6.2026, נעתרתי לבקשתה, לפנים משורת הדין; בהמשך לכך, הוגשה העתירה המתוקנת – היא העתירה שלפנינו. עוד אזכיר, כי בקשה שהגישה העותרת למתן צו ביניים – נדחתה, בהחלטה מיום 15.7.2026.
דין העתירה – להידחות על הסף, בהעדר עילה להתערבות. כידוע, שיקול הדעת הנתון לרשויות התביעה, לגבי החלטות שעניינן בסגירת תיק פלילי – רחב ביותר; בהתאם לכך, היקף ההתערבות של בית המשפט בהחלטות כגון דא – צר עד מאוד, ותחום למקרים חריגים בלבד (ראו למשל, מִני רבים: בג"ץ 8466/22 ח'טיב נ' פרקליטות המדינה – מחלקת עררים, פסקה 5 (13.12.2022)). זאת ועוד, "הלכה זו מקבלת משנה תוקף כאשר מתבקש בית המשפט להתערב בהחלטות שעניינן בהערכת חומרי חקירה ובקביעת דיות ראיות לצורך העמדה לדין פלילי. לגבי החלטות כאלה, נקבע לא אחת כי מתחם ההתערבות הוא צר במיוחד ומידת הריסון בהן היא 'כפולה ומכופלת'" (בג"ץ 50744-01-25 מלכה נ' מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, פסקה 8 לפסק הדין של חברתי, השופטת ר' רונן (23.6.2025)).
עיון בטענות המועלות בעתירה, כמו גם בהחלטה על דחיית הערר, מלמד כי העניין דנן אינו בא בגדרי אותם מקרים חריגים ונדירים, המצדיקים התערבות בהחלטות רשויות התביעה. טענותיה של העותרת – נבחנו, נשקלו – ונדחו על-ידי המשיב 1, שקבע, באופן מנומק, כי לא נפל פגם בהחלטת פרקליטות מחוז ירושלים לסגור את התיקים. זאת, משהתשתית הראייתית שהתגבשה אינה מספקת לצורך הגשת כתב אישום; בהינתן ש"לא ניתן לומר שהיו בתיקים מחדלי חקירה"; ובהתחשב בכך שלא נמצא כי יש מקום לביצוע פעולות חקירה נוספות. לא מצאתי בעתירה טעם של ממש, שיש בו כדי לבסס את הטענה כי בהחלטה זו נפל פגם מהותי, ובנסיבות אלה – אין עילה להתערבותנו.
למעלה מן הצורך אציין, כי דין העתירה להידחות על הסף, גם בשל אי-צירוף משיבים רלבנטיים. בעלה לשעבר של העותרת, אשר כנזכר, הוא הנילון בתיקי החקירה שנסגרו, לא צורף כמשיב לעתירה. זאת, חרף העובדה שברי כי הוא עשוי להיות מושפע ממנה במישרין. גם מטעם זה, אפוא – אין מקום לדון בעתירה לגופה (ראו למשל: בג"ץ 9363/12 קטש נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (29.4.2013)).
העתירה נדחית אפוא בזאת. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ה' אלול תשפ"ו (18 אוגוסט 2026).
נעם סולברג
משנה לנשיא
יעל וילנר
שופטת
רות רונן
שופטת