פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
עפה"ג 86043-02-26
לפני:
כבוד השופט אלכס שטיין
כבוד השופט חאלד כבוב
כבוד השופט יחיאל כשר
המערער:
אחמד אלג'ראבעה
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופטים ד' בן טולילה, ט' לחיאני שהם וי' עטר) שניתן ביום 5.6.2026 וביום 13.1.2026 בתפ"ח 17766-10-22
תאריך ישיבה:
כ"ה באלול התשפ"ו (7 בספטמבר 2026)
בשם המערער:
עו"ד דוד יפתח; עו"ד דן ענבר
בשם המשיבה:
עו"ד עמרי כהן
פסק-דין
השופט אלכס שטיין:
1. המערער שלפנינו, אחמד אלג'ראבעה, היה הנאשם 1 בתפ"ח (מחוזי באר שבע) 17766-10-22 (השופטים ד' בן טולילה, ט' לחיאני שהם וי' עטר) בגדרו הוא נמצא אשם בהמתה בנסיבות של אחריות מופחתת מפאת הקרבה לסייג של הגנה עצמית – עבירה לפי סעיף 301ב(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. עבירה זו בוצעה על ידי המערער תוך הפרת תנאים מגבילים בהם הוא היה נתון באותה עת, אגב יציאה מביתו והגעתו למקום המפגש בו בוצע מעשה העבירה. בשל כך נמצא המערער אשם גם בהפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.
2. בעקבות הרשעתו כאמור, השית בית המשפט המחוזי על המערער 14 שנות מאסר לריצוי בפועל, לצד עונשים נלווים אשר כוללים מאסר על-תנאי ופיצוי למשפחת המנוח. גזר דין זה ניתן ביום 13.1.2026.
3. ואלה הן עובדות המקרה הדרושות להכרעה. המערער, זייד אעסם (להלן: זייד) ואדם נוסף נפגשו במפגש טעון ובעל פוטנציאל גבוה למעשי אלימות עם עוני אלפזראת (להלן: עוני או המנוח) וחוסאם אבו רקייק, הנאשם 2 בהליך קמא – זאת על רקע של סכסוך אשר נסב על תמונת האינסטגרם (!) שפירסם זייד. מפגש זה הפך במהרה לקרב סכינים, שבמהלכו דקר המערער את עוני באמצעות מברג – דקירה אשר פגעה בליבו של עוני וגרמה למותו. לאור מכלול הנסיבות, ולנוכח הקשיים הראייתיים שאיני רואה סיבה לפרטם, המערער נמצא אשם בהמתה בנסיבות של אחריות מופחתת מפאת הקרבה לסייג של הגנה עצמית.
4. זאת ועוד: ביום 20.2.2024 נדון המערער, לצד עונשים נלווים, ל-30 חודשי מאסר לריצוי בפועל בגין עבירות הקשורות לגניבת רכב, במסגרת גזר הדין שניתן על ידי בית משפט השלום באר שבע בת"פ 28876-04-22 (השופט ר' סולקין). בגזר הדין מושא הערעור שלפנינו, בית המשפט המחוזי הפעיל את סמכותו לפי סעיף 45(ב) לחוק העונשין וקבע, ללא הנמקה, כי אין לנכות מ-14 שנות המאסר, שכאמור השית על המערער, את תקופת המאסר אשר הושתה על המערער על ידי בית משפט השלום בגין העבירות הקשורות לגניבת רכב (להלן: אי-חפיפת העונשים). תקופת המאסר הכוללת של המערער בשני התיקים הסתכמה אפוא ב-16.5 שנות מאסר.
5. המערער תקף בערעורו את הרשעתו ולחלופין ביקשנו כי נקצר את תקופת מאסרו הכוללת ככל שניתן. אחרי שמיעת טענות הצדדים, המלצנו למערער שלא לעמוד על ערעורו על הכרעת הדין ולמקד את טיעוניו בתקופת מאסרו בכלא. כמו כן, הצגנו לבעלי הדין את המלצתנו להפחית את עונש המאסר של 14 שנים, שכאמור הושת על המערער בגין העבירות בהן הורשע בבית משפט קמא, ל-12 שנות מאסר לריצוי בפועל – זאת, בשל ההנחות העובדתיות שיש להניח לטובת המערער, מחמת הספק, בכל הקשור לקרבתו לסייג של הגנה עצמית ובהתחשב בכך שהמנוח עוני תקף את המערער באמצעות סכין ואף חתך את פניו.
6. המערער נועץ בבא-כוחו וקיבל את המלצתנו, תוך שהוא חוזר בו מערעורו על הכרעת הדין ומטענתו כי פעל מתוך הגנה עצמית מלאה ומוצדקת. לצד זאת, ביקש המערער מאתנו כי נבחן מחדש את אי-חפיפת העונשים ואת האפשרות להטמיע חלק מתקופת המאסר שהוטלה עליו על ידי בית משפט השלום במאסר הארוך שהושת עליו על ידי בית המשפט המחוזי.
7. המדינה שקלה את המלצתנו והודיעתנו כי היא מסכימה להפחתת עונשו של המערער ל-12 שנות מאסר בפועל, אולם מתנגדת לבקשת המערער לחפיפת עונשי המאסר אשת הושתו עליו.
8. אחרי שקילת הדברים, הגענו למסקנה כי עונש המאסר שבית המשפט המחוזי השית על המערער מחמיר עמו יתר על המידה – בהינתן ההנחות שיש להניח לטובתו, מחמת הספק, בשל קרבתו לסייג של הגנה עצמית. בהינתן הנחות כאמור, ובהסכמת המדינה, לא ניתן להעמיד את עונשו של המערער, כולל העונש שהוטל עליו בגין הפרת התנאים המגבילים, מעבר ל-12 שנות מאסר בכלא – העונש המרבי שמוטל בגין מעשה המתה בקלות דעת (ראו סעיף 301ג לחוק העונשין).
9. באשר לאי-חפיפת העונשים, שכאמור, לא נומקה על ידי בית המשפט המחוזי, אצטט מדברי חברי, השופט ח' כבוב, אשר נאמרו על ידו בפסק הדין התקדימי בעניינו של סעיף 45(ב) לחוק העונשין:
"מכוח תיקון מס' 113 לחוק העונשין מוטלת על בית המשפט גם חובת הנמקה, וזו חלה על כל אחת מארבע התחנות בדרך לגזירת עונשו של נאשם: קביעת מתחם העונש ההולם; גזירת העונש המתאים; חריגה ממתחם העונש ההולם בשל אחד משני החריגים; והתייחסות לגזירת הדין של נאשם שהורשע בכמה עבירות בכמה אירועים. בתוך כך, חלה חובה זו גם ביחס לקביעה אשר לאופן ריצוים של מספר עונשים – במצטבר או בחופף, יחדיו.
[...]
כפי שנקבע זה מכבר בפסיקה, הסעיף כאמור [סעיף 45(ב) לחוק העונשין – א.ש.] אינו קובע נורמה פרשנית מנחה על-פיה נדרש בית המשפט הגוזר עונש מאסר לקבוע את אופן ריצוי עונשי המאסר, אלא מדובר בהוראה 'טכנית-פרשנית-ניטרלית' החלה אך במקרים בהם הערכאה הדיונית נמנעה מלהביע עמדתה בנדון [...].
לשון אחר, הוראות סעיף 45(ב) לחוק העונשין אינן פוטרות את הערכאה הדיונית מלהכריע, בהתאם לנסיבותיו הפרטניות של כל מקרה ובאופן מנומק, אם עונש המאסר שהוטל ירוצה בחופף או במצטבר לעונש המאסר הקודם שהוטל [...].
'[...] ככלל, בית המשפט הגוזר עונש מאסר על מי שנידון למאסר בהליך קודם וטרם נשא את כל ענשו, מוטל עליו לדון ולהחליט, בכל מקרה לגופו ונסיבותיו, בהכרעה מנומקת, האם עונש המאסר שהטיל ירוצה במצטבר או בחופף לעונש המאסר שהנאשם טרם סיים לרצות. רק מקום שבית המשפט נמנע ממילוי חובתו זו ולא קבע בגזר הדין אם העונש ירוצה בחופף או במצטבר, חלה הוראת סעיף 45(ב) כברירת מחדל פרשנית' [...]."
ראו: ע"פ 7786/21 אזמה נ' מדינת ישראל, פסקאות 53, 59 ו-60 (14.7.2022).
10. במקרה שלפנינו, בית המשפט המחוזי לא קיים את חובת ההנמקה אשר חלה על החלטתו בדבר אי-חפיפת העונשים – דבר שפגע בזכותו של המערער, כנאשם בפלילים, לקבל הנמקה כאמור וגרע מיכולתו למצות את הביקורת הערעורית על גזר הדין. בנסיבות אלה, וכדי לתקן פגיעה בזכויות כאמור, אציע לחבריי לחפוף חצי שנה מהעונש שהושת על המערער בבית משפט השלום (30 חודשי מאסר) עם עונש המאסר לתקופה של 12 שנים אשר יוטל על המערער, חלף 14 שנות מאסר, בגין העבירות בהן הוא נמצא אשם בהליך קמא.
11. סוף דבר: אם תישמע דעתי, עונש המאסר הכולל שירוצה על ידי המערער מאחורי סורג ובריח יעמוד על 14 שנות מאסר, במקום העונש הכולל של 16.5 שנות מאסר אשר הושת על המערער בגדרי פסק הדין קמא ופסק דינו של בית משפט השלום בת"פ 28876-04-22 הנ"ל. יתר רכיבי העונש יישארו על כנם.
12. בסיום הדין בערעור, שמענו מפיו של בא-כוח המערער, עוה"ד דוד יפתח, סניגור ותיק ובעל שם, על פרישתו מעבודתו. פועלו רב-השנים של עוה"ד יפתח תרם רבות להבטחת זכויות הנאשמים ולעשיית הצדק במשפטים פליליים. אנו מאחלים לעוה"ד יפתח בריאות טובה, אריכות ימים והצלחה בכל אשר יפנה.
אלכס שטיין
שופט
השופט חאלד כבוב:
אני מסכים.
חאלד כבוב
שופט
השופט יחיאל כשר:
אני מסכים.
יחיאל כשר
שופט
הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט א' שטיין.
ניתן היום, י"א תשרי תשפ"ז (22 ספטמבר 2026).
אלכס שטיין
שופט
חאלד כבוב
שופט
;
יחיאל כשר
שופט