פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 82839-06-26

פלוני נ. משטרת ישראל תחנת מעלות תרשיחא

העותרת ביקשה להורות למשטרה ולפרקליטות להאיץ חקירה בגין עבירות מין חמורות ולבצע בדיקת רקמות, נוכח צמצום צו הרחקה נגד החשוד.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 30/06/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 82839-06-26 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה סדר דין פלילי — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות למשטרה ולפרקליטות להאיץ חקירה בגין עבירות מין חמורות ולבצע בדיקת רקמות, נוכח צמצום צו הרחקה נגד החשוד.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 82839-06-26

פלוני נ. משטרת ישראל תחנת מעלות תרשיחא

העותרת ביקשה להורות למשטרה ולפרקליטות להאיץ חקירה בגין עבירות מין חמורות ולבצע בדיקת רקמות, נוכח צמצום צו הרחקה נגד החשוד.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרת הגישה תלונה בינואר 2026 נגד חמיה בגין מעשי אונס ממושכים. בעקבות החלטת בית משפט לענייני משפחה לצמצם את צו ההרחקה נגדו ולאפשר לו לחזור למתחם המגורים, עתרה לבג"ץ בדרישה לזרז את החקירה ולבצע בדיקת רקמות. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי חלפו רק שישה חודשים מאז הגשת התלונה, פרק זמן שנחשב סביר לפי נהלי המשטרה לתיקי פשע חמור. השופטים הדגישו כי בג"ץ אינו נוטה להתערב בניהול חקירות פליליות אלא במקרי קיצון, וכי המשטרה היא הגוף המוסמך לקבוע את קצב וסדר פעולות החקירה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים דוד מינץ, עופר גרוסקופף, רות רונן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלונית

נתבעים

  • משטרת ישראל תחנת מעלות תרשיחא
  • פרקליטות המדינה
  • פלוני

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החקירה הפלילית לא קודמה באופן ממשי במשך חודשים ארוכים.
  • העותרת מצויה בסיכון נוכח צמצום צו ההרחקה של המשיב 3 ל-25 מטרים בלבד.
  • אי-מיצוי החקירה עולה כדי חוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבות בג"ץ.
  • יש להורות על ביצוע בדיקת רקמות בין העותרת, בנה והמשיב 3 לקידום החקירה.
טיעוני ההגנה
  • המשיב 3 מכחיש את כלל המעשים המיוחסים לו.
  • בית המשפט לענייני משפחה כבר הכריע בנושא צו ההרחקה ואיזן בין צרכי הצדדים.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המשיב 3 ביצע עבירות מין ואונס בעותרת החל משנת 2008.
  • האם קיימת הצדקה מקצועית לביצוע בדיקת רקמות בשלב זה של החקירה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • נוהל אגף חקירות ומודיעין 300.05.166 המגדיר פרקי זמן לטיפול בתיקי פשע.
  • פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה מיום 1.6.2026 המצמצם את צו ההרחקה.

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף ללא צורך בקבלת תגובת המשיבים.
  • בית המשפט ציין כי ככל שהחקירה תתמשך מעבר לזמן סביר בעתיד, טענות העותרת שמורות לה.

תגיות נושא

  • עבירות מין
  • שיקול דעת מנהלי
  • משטרת ישראל
  • התערבות בחקירה פלילית
  • סבירות

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • הבהרה כי לעותרת שמורה הזכות לפנות שוב אם הטיפול יתמשך לזמן חריג.
  • הבהרה כי העותרת יכולה לפעול משפטית נגד החלטת צמצום צו ההרחקה בערכאות המתאימות.

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 82839-06-26 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת רות רונן העותרת: פלונית נגד המשיבים: 1. משטרת ישראל תחנת מעלות תרשיחא 2. פרקליטות המדינה 3. פלוני עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד חוסין זגייר פסק-דין השופטת רות רונן: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרת להורות למשטרת ישראל ולפרקליטות המדינה (המשיבות 2-1 בהתאמה) להאיץ את הטיפול בתלונה שהגישה נגד המשיב 3, קרוב משפחתה עימו היא מתגוררת באותו מתחם מגורים, אשר לטענתה ביצע בה עבירות מין חמורות במשך תקופה ממושכת. רקע ביום 21.1.2026 הגישה העותרת תלונה למשטרת ישראל בה טענה כי החל משנת 2008 ביצע בה חמיה, המשיב 3, מעשי אונס ופגיעות מיניות, תוך ניצול יחסי הקרבה המשפחתית ביניהם. למחרת היום אף הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו הגנה כנגדו. בית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשה במעמד צד אחד והורה על הרחקת המשיב 3 למרחק של קילומטר מהעותרת, וכפועל יוצא גם ממתחם המגורים המשותף שבו הם מתגוררים. צו ההרחקה הוארך מעת לעת בהסכמת הצדדים, עד שביום 1.6.2026 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במסגרתו צומצם צו ההרחקה ל-25 מטרים. זאת, על מנת לאפשר למשיב 3 (אשר מכחיש את כלל המעשים המיוחסים לו על ידי העותרת) לשוב ולהתגורר בביתו, תוך שמירה על הפרדה פיזית בינו לבין העותרת. בעקבות חזרתו של המשיב 3 למתחם המגורים המשותף, פנתה העותרת למשטרת ישראל ולפרקליטות המדינה בבקשה לזרז את הליכי החקירה ולהשלים פעולות חקירה מהותיות שלטענתה טרם בוצעו. ואולם, לטענתה, לא ניתן לה מענה באשר לאופן התקדמות החקירה או ללוחות הזמנים הצפויים להשלמתה. מכאן העתירה, במסגרתה טוענת העותרת כי חרף פניותיה החוזרות ונשנות, החקירה הפלילית לא קודמה עד כה באופן ממשי, וזאת בשעה שהיא מצויה בסיכון נוכח צמצום צו ההרחקה שניתן בעניינו של המשיב 3. נטען בעתירה כי אי-מיצוי החקירה במשך חודשים ארוכים עולה כדי חוסר סבירות קיצוני בהתנהלותן של רשויות האכיפה ומצדיק את התערבותו של בית משפט זה; וכי יש להורות למשטרת ישראל לבצע במסגרת החקירה בדיקת רקמות בין העותרת, בנה והמשיב 3 – בדיקה אשר עשויה להביא לקידום החקירה. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה על נספחיה, הגענו למסקנה כי דינה להידחות על הסף, בשל היעדר עילה להתערבות בית משפט זה באופן ניהול החקירה על ידי רשויות האכיפה. כידוע, לרשויות האכיפה מסור שיקול דעת רחב ביותר בניהול ההליך הפלילי על שלביו השונים, וזאת בין היתר לנוכח מקצועיותן ומומחיותן. בהתאם לכך, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו מתערב באופן הפעלת שיקול דעתן של גופי האכיפה, אלא במקרים חריגים ונדירים שבהם נפל פגם מהותי בהתנהלותם, ובכלל זה מקום שבו נמצא כי פעילותן לוקה בחוסר סבירות קיצוני (ראו, מיני רבים: בג"ץ 6630/23 חלאק נ' המחלקה לחקירות שוטרים, פסקה 15 ‏(‏11.4.2024‏); בג"ץ 5118/24 היימן נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 12 ‏(‏25.8.2024‏); בג"ץ 1701/24 פריצקר נ' המשרד לביטחון פנים ‏(‏18.8.2024‏); בג"ץ 580/23 פלוני נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 9 ‏(‏22.5.2023‏)). כפי שיפורט, מקרה זה, אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים ונדירים המצדיקים התערבותנו. עיון בעתירת המבקשת מלמד כי היא אינה מופנית כלפי החלטה קונקרטית של המשטרה או הפרקליטות, אלא כלפי קצב התקדמות החקירה וכלפי אי-ביצוע בדיקת רקמות לה, לבנה ולמשיב 3 עד כה. ואולם, מן העתירה עולה כי תלונתה של העותרת הוגשה בחודש ינואר 2026, היינו לפני כחצי שנה בלבד, והחקירה עודנה תלויה ועומדת. בשים לב לנוהל "הגבלת משך החקירה נגד חשוד" נוהל אגף חקירות ומודיעין של משטרת ישראל 300.05.166 (2020) – הקובע כי פרק הזמן להשלמת חקירה בעבירת פשע עומד על שלוש שנים, ולגבי עבירת פשע חמור – ארבע שנים, הרי שפרק זמן של כחצי שנה לצורך בירור התלונה אינו חורג ממתחם הסבירות. באופן דומה, היעדר ביצוע בדיקת רקמות בשלב זה – כאשר החקירה טרם הושלמה – אינו מצדיק את התערבותו של בית משפט זה, וזאת מבלי להביע עמדה באשר לאפשרות ולצורך בעריכתה של בדיקה כאמור בנסיבות העניין. עם זאת, יובהר כי חזקה על משטרת ישראל שתפעל לקידום החקירה במהירות האפשרית, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי ולסדרי העדיפויות שלה; וכי תעדכן את העותרת, במידת הצורך ובהתאם לדין, באשר להתקדמות הטיפול בתלונתה. מובהר כי ככל שהטיפול בתלונת העותרת יתמשך לפרק זמן ממושך וחריג, שמורות לעותרת טענותיה. עוד יוער כי ככל שהעותרת סבורה כי צמצום צו ההרחקה שהוטל על המשיב 3 מקים חשש לפגיעה בה, פתוחה בפניה הדרך לפעול גם בהקשר זה כפי שתמצא לנכון. אשר על כן, העתירה נדחית בהיעדר עילה להתערבות. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט"ו בתמוז התשפ"ו (‏30.6.2026). דוד מינץ שופט עופר גרוסקופף שופט רות רונן שופטת