פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 82436-05-26
לפני:
כבוד השופט אלכס שטיין
כבוד השופטת כנפי-שטייניץ
כבוד השופט יחיאל כשר
העותרת:
תנועת רגבים
נגד
המשיבים:
1. שר הביטחון
2. השר במשרד הביטחון
3. מפקד פיקוד המרכז
4. ראש המינהל האזרחי
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
עו"ד בועז ארזי
בשם המשיבים:
עו"ד עומר רוזנוקס
פסק-דין
השופט יחיאל כשר:
עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרת כי נורה למשיבים לנקוט בפעולות אכיפה ביחס למבנה בלתי חוקי בן חמש קומות, המצוי בשטח B, בתחומו של צו בדבר איסור בניה והפסקתה 04/08/אב (מכשול התפר) (הארכת תוקף 7), התשפ"ד-2022 (להלן, בהתאמה: המבנה ו-צו איסור הבניה).
בתמצית, במסגרת העתירה טוענת העותרת כי דבר בנייתו של המבנה הובא לידיעתה עובר ליום 10.3.2026, בעקבות סיור שנערך במקום, מבדיקת תצלומי אויר וממערכות המידע של המינהל האזרחי. העותרת טוענת כי המבנה הוקם שלא כדין בתחומי צו איסור הבניה ובמרחק של כ-75 מטרים בלבד ממכשול קו התפר. לטענתה של העותרת, מיקומו של המבנה, השולט על ציר הביטחון ובסמיכות של כ-250 מטרים מבתי הישוב סלעית וכ-180 מטרים ממתקן חשמל, יוצר סכנה ביטחונית של ממש ותחושת פגיעה קשה בביטחון לכוחות הביטחון ולתושבי היישוב סלעית. אשר על כן, טוענת העותרת כי הימנעות המשיבים מנקיטת הליכי פיקוח ואכיפה להריסת המבנה עולה כדי חוסר סבירות קיצוני והתנערות מחובתם לשמירה על ביטחון התושבים במרחב.
לאחר שהוריתי להם לעשות כן בהחלטתי מיום 28.5.2026, הגישו המשיבים תגובה מקדמית לעתירה. בתגובתם, טענו המשיבים כי ביום 13.8.2026 נמסרה מטעם רכז הפיקוח באזור המבנה הודעה בדבר כוונה להריסת המבנה מושא העתירה, בהתאם לסמכויות המפקד הצבאי לפי סעיף 332 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009. עוד נטען בתגובה המקדמית כי פעולת אכיפה זו ננקטה ללא קשר להגשת העתירה דנן. המשיבים הוסיפו וטענו כי אף שאין חולק על חובתם לבצע פעולות פיקוח ואכיפה כנגד בניה בלתי חוקית, הטיפול בנושא נעשה בהתאם לסדרי העדיפות להפעלת סמכויות המפקד הצבאי, ובהתאם למגבלות כוח האדם ולאילוצי השעה. על יסוד האמור לעיל, טוענים המשיבים כי משעה שננקטו פעולות ביחס למבנה מושא העתירה ומשישנה כוונה להריסתו, העתירה דנן התייתרה ואינה רלוונטית עוד.
בהחלטתי מיום 17.9.2026, הוריתי לעותרת להודיע האם, נוכח האמור בתגובה המקדמית מטעם המשיבים, הינה עומדת על עתירתה. בתגובתה, שהוגשה ביום 13.10.2026, ציינה העותרת כי העתירה דנן לא התייתרה, שכן "טענת סדרי העדיפויות" משמשת את המשיבים כ-'עלה תאנה' לכשל מהותי וחוסר של מנגנוני האכיפה במרחב, ולא לחינם הסעד המבוקש בעתירה כולל בתוכו גם קציבת זמן סביר לביצוע ההריסה בפועל. משכך, הודיעה העותרת כי היא עומדת על עתירתה.
חרף האמור בתגובת העותרת מיום 13.10.2026, סבורני כי העתירה דנן מיצתה עצמה ודינה להימחק.
כמתואר לעיל, ביום 13.8.2026 נקט הגורם הרלוונטי מטעם המשיבים בפעולות אכיפה בעניין המבנה מושא העתירה. משכך, אין בידי לקבל את טענת העותרת כי יש מקום שבית משפט זה יקבע לוח זמנים לביצוע בפועל של הריסת המבנה, וכי עד למועד שייקבע יש להותיר את העתירה תלויה ועומדת. בהקשר זה, צודקים המשיבים כי לרשויות המוסמכות באיו"ש נתון שיקול דעת רחב בכל הנוגע לקביעת סדרי עדיפויות, אופן האכיפה ועיתויה ביחס לבניה בלתי חוקית (ראו, מיני רבים: בג"ץ 23744-04-25 רגבים נ' שר הביטחון, פסקה 8 (15.10.2025); בג"ץ 3945/21 עמותת רגבים נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 7 (2.2.2022); בג"ץ 6872/18 רגבים נ' שר הביטחון, פסקה 10 (19.8.2019); בג"ץ 2407/10 רגבים נ' שר הביטחון, פסקה 4 (3.8.2012)).
סיכומו של דבר: על יסוד הנימוקים המפורטים לעיל, העתירה נמחקת בזאת. אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ב חשוון תשפ"ז (02 נובמבר 2026).
אלכס שטיין
שופט
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
יחיאל כשר
שופט