פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
עפה"ג 81840-02-26
לפני:
כבוד השופט אלכס שטיין
כבוד השופט חאלד כבוב
כבוד השם יחיאל כשר
המערער:
חוסאם אבו רקייק
נגד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופטים ד' בן טולילה, ט' לחיאני שהם וי' עטר) שניתן ביום 5.6.2025 וביום 13.1.2026 בתפ"ח 17766-10-22
תאריך ישיבה:
כ"ה באלול התשפ"ו (7 בספטמבר 2026)
בשם המערער:
עו"ד רן אבינועם
בשם המשיבה:
עו"ד עמרי כהן
פסק-דין
השופט אלכס שטיין:
1. המערער שלפנינו, חוסאם אבו רקייק, היה הנאשם 2 בתפ"ח (מחוזי באר שבע) 17766-10-22 (השופטים ד' בן טולילה, ט' לחיאני שהם וי' עטר) בגדרו הוא נמצא אשם בניסיון לגרימת חבלה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיפים 333, 335(א)(1) ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ונדון ל-28 חודשי מאסר לריצוי בפועל ולמאסרים על-תנאי. המערער תוקף את הרשעתו ולחלופין מבקשנו כי נקצר את תקופת מאסרו בכלא ככל שניתן.
2. אין חולק על כך שהמערער ועוני אלפזראת (להלן: עוני) נפגשו במפגש טעון ובעל פוטנציאל גבוה למעשי אלימות עם אחמד אלג'ראבעה, זייד אעסם (להלן: זייד) ואדם נוסף – זאת על רקע של סכסוך שנסב על תמונה שפירסם זייד ברשת האינסטגרם. מפגש זה הפך במהרה לקרב סכינים, שבמהלכו מצא עוני את מותו (שלא באשמת המערער).
3. חלקו של המערער בקרב זה כלל ניסיון לדקור את זייד באמצעות סכין, כדבריו של זייד בעדותו אשר נמצאו אמינים על ידי בית המשפט המחוזי. הסכין עליה דיבר זייד בעדותו היתה דומה מאד לסכין אשר נתפסה ברכב בו נהג המערער בזמן האירוע. המערער גם נראה בסרטון של מצלמת אבטחה כמי שעושה תנועות יד האופייניות לניסיון דקירה. כמו כן, נקבע כי המערער מסר גרסה רוויית שקרים בחקירתו במשטרה ואף שיקר בעדותו בבית המשפט.
4. בנסיבות אלה, קביעתו של בית המשפט המחוזי כי אשמתו של המערער בעבירת הניסיון כאמור הוכחה מעבר לספק סביר – בדין יסודה. טענות המערער נגד קביעה זו הן טענות סרק, ואני דוחה אותן בשתי ידיים. טענות אלה תוקפות ממצאי עובדה ומהימנות שבהן אין עילה משפטית – ואף אין סיבה עובדתית – להתערב (ראו, מני רבים: ע"פ 368/24 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 18 (9.2.2025); ע"פ 2465/24 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (26.11.2024); ע"פ 1139/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 33 (13.3.2024)). אציין כי כלל זה חל ביתר שאת כאשר מול ראיות התביעה ניצבים שקרי הנאשם בכל אי-תפארתם (ראו, מני רבים: ע"פ 1645/08 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 22 (3.9.2009); ע"פ 3314/06 אייזנקוט נ' מדינת ישראל, פסקה 17 לפסק דינו של השופט ח' מלצר (11.1.2010)).
5. באשר לעונש שהושת על המערער – מיגור מעשי אלימות וסכינאות מחייב ענישה מחמירה. למערער, למרות גילו העציר, יש עבר פלילי לא מבוטל. תסקיר שירות המבחן שנערך אודותיו מצביע על כך שמדובר באדם ממנו נשקף סיכון משמעותי להישנותה של התנהגות אלימה פורצת-גבולות. בנסיבות אלו, עונש המאסר שהושת על המערער אינו קורא להתערבותנו (ראו והשוו: ע"פ 3867/23 מדינת ישראל נ' שנקור, פסקה 9 (11.7.2023)).
6. טענת המערער בדבר אכיפה בררנית, במסגרתה מלין על כך שזייד כלל לא הועמד לדין בגין הקטטה – דינה להידחות. לשם התגבשות טענה כאמור, לא די בכך שאחד המעורבים בקטטה הועמד לדין ואילו השני לא, אלא שעל הטוען לכך להראות, בהסתמך על תשתית עובדתית מבוססת, כי ההבחנה בין המעורבים היתה פסולה או שרירותית (ראו עפ"ג 61295-02-25 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (12.8.25); ע"פ 3371/17 כהן נ' מדינת ישראל, פסקה 25 לפסק דינו של השופט ג' קרא (3.7.2018)). בענייננו, טענת המערער בדבר אכיפה בררנית נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בהתבסס על ההבדל בנסיבות בין עניינו של המערער לבין עניינו של זייד. למשל: זייד לא הגיע למקום מצויד בנשק ואף תקף את המערער רק אחרי שהותקף על ידו. לא מצאתי אפוא כל עילה להתערבות בקביעתו של בית המשפט המחוזי כי לא עסקינן באכיפה בררנית.
7. אשר על כן, החלטנו לדחות ערעור זה על שני חלקיו.
אלכס שטיין
שופט
השופט חאלד כבוב:
אני מסכים.
חאלד כבוב
שופט
השופט יחיאל כשר:
אני מסכים.
יחיאל כשר
שופט
הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט א' שטיין.
ניתן היום, י"א תשרי תשפ"ז (22 ספטמבר 2026).
אלכס שטיין
שופט
חאלד כבוב
שופט
יחיאל כשר
שופט