פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 78926-10-26
לפני:
כבוד השופט אלכס שטיין
כבוד השופט יחיאל כשר
כבוד השופטת רות רונן
העותר:
פלוני אלמוני
נגד
המשיבים:
1. פרקליטות מחוז דרום
2. משטרת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד יעל תותחני
פסק-דין
השופט יחיאל כשר:
לפנינו עתירה שבמסגרתה מבקש העותר כי נורה למשיבות לשנות את עילת הסגירה של תיק פל"א 502674/2022 מ-"חוסר ראיות" ל-"העדר אשמה".
ביום 27.6.2023 נסגר תיק פל"א 50267/2022 (להלן: תיק החקירה או התיק) שנפתח כנגד העותר. העותר פנה לפרקליטות מחוז דרום (להלן: המשיבה) בבקשה לברר את העילה שבגינה נסגר תיק החקירה, ולאחר שנמסר לו כי הינה "חוסר ראיות", ביקש לשנותה ל-"העדר אשמה". בהחלטת המשיבה מיום 20.8.2024 נדחתה בקשתו של העותר לשינוי סיווג עילת סגירת התיק. בהמשך, ובהתאם לבקשת העותר, ניתנה לבאת-כוח העותר האפשרות לעיין בתיק החקירה במשרדי המשיבה. לאחר העיון בחומרי החקירה פנה העותר בשנית, ביום 13.8.2026, למשיבה, בבקשה לשנות את סיווג סגירת התיק ל-"היעדר אשמה". בקשתו זו של העותר נדחתה בהחלטת המשיבה מיום 30.8.2026.
מכאן העתירה שלפנינו.
לטענת העותר, לאורך שלוש השנים מאז שנסגר תיק החקירה נגדו, הוא פנה למשיבה חמש פעמים, ומתוכן פנה פעמיים בבקשה לשנות את עילת הסגירה. העותר טוען כי תשובותיה של המשיבה לאקוניות ואינן מספקות מענה הולם לטענותיו בדבר סיווג סגירת התיק. בכך, טוען העותר, המשיבה לא עמדה בחובה המוטלת עליה לנמק את החלטותיה בדבר עילת סגירת התיק, ומשכך אין לראותן כהחלטות שניתנו על-פי דין. על כן, ומשעה שכבר פנה אל המשיבה פעמיים בנדון, טוען העותר כי מיצה את ההליכים האפשריים בפני המשיבה.
אשר לגופן של טענותיו בדבר סיווגו הראוי של התיק, העותר טוען כי התשתית הראייתית שעל יסודה נפתח התיק, אינה מותירה ספק כי יש לסגור את התיק בעילת העדר אשמה. בהקשר זה מפנה העותר להנחיית פרקליט המדינה 1.6 "סגירת תיקים בעילת 'חוסר ראיות' ובעילת 'היעדר אשמה'" (27.10.2024), המורה כי יש לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה שבה נחשד, וכי ככל שעולה מהראיות שהסיכוי לכך נמוך, יש להורות על סגירת התיק מחמת "היעדר אשמה". לטענת העותר, הראיות המצויות בתיק החקירה נופלות בברור בגדרי תחומו של מבחן זה.
עוד מוסיף וטוען העותר כי החלטתה של המשיבה בעניינו הינה בלתי סבירה באופן קיצוני, וכן מלין הוא נגד החלטת המשיבה שלא להמציא לו ולבאת-כוחו העתק של תיק החקירה.
לאחר עיון בעתירה, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, על הסף, מחמת היעדר מיצוי הליכים.
לפי סעיף 62(א)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, חשוד אשר נסגר התיק בעניינו רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה. על החלטה הדוחה בקשה כאמור רשאי חשוד להגיש ערר, כאמור בהנחיית פרקליט המדינה 1.20 "טיפול הפרקליטות בעררים על סגירת תיקים או על החלטות לדחות בקשות לשינוי עילת הסגירה" (27.1.2025) (להלן: הנחיה מס' 1.20):
"אשר להחלטה על עילת הסגירה של תיק, סעיף 62(ב)(4) לחסד"פ קובע כי לחשוד זכות להגיש בקשה מנומקת לתובע שסגר את התיק לשינוי עילת הסגירה. אם התובע מחליט שלא לשנות את עילת הסגירה, החוק אינו מקנה זכות ערר על כך. עם זאת, בשל ההשלכות שיכולות להיות לעילת סגירת התיק על חשודים, הונהגה על ידי רשויות התביעה 'מעין זכות' לערור על החלטה הדוחה בקשה לשינוי עילת סגירה" (הדגשות הוספו – י' כ').
בענייננו, העותר פנה למשיבה בבקשה לשינוי עילת סגירת תיק החקירה שנפתח נגדו ופניותיו נדחו, אולם העותר לא הגיש ערר על ההחלטה שלא לשנות את עילת סגירת תיק החקירה. בהתאם להנחיה מס' 1.20, עומדת לעותר הזכות להגיש ערר על ההחלטה לדחות את בקשתו לשינוי סיווג סגירת התיק, אשר יועבר לגורם המוסמך לדון בו (בהתאם לסעיף 91 להנחיה מס' 1.20). במסגרת ערר כאמור יכול העותר לכלול את טענותיו בדבר התשתית הראייתית שעמדה ביסוד ההחלטה לסגור את התיק מחמת "חוסר ראיות".
אשר ליתר טענותיו של העותר, המתייחסות לפגמים שנפלו לשיטתו בהחלטת המשיבה, ובכללן טענותיו להיעדר הנמקה מספקת וחוסר הסבירות הקיצונית שבה החלטת המשיבה לוקה, הרי שהמקום להעלותן הוא בהליך חדש, לאחר מיצוי הליכים כנדרש. בנסיבות דנן, משעה שעמדה לעותר הזכות להגיש ערר, אותה לא מיצה, דין עתירתו להידחות על הסף, בשל אי-מיצוי הליכים (ראו, מני רבים: בג"ץ 8615/15 סגל נ' מדינת ישראל (17.12.2015); בג"ץ 3445/23 נגל נ' משטרת ישראל יחידה 433, פסקה 7 (9.5.2023); בג"ץ 7263/13 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (14.9.2014)).
סיכומו של דבר: על יסוד הנימוקים המפורטים לעיל, העתירה נדחית, על הסף. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ה' כסלו תשפ"ז (15 נובמבר 2026).
אלכס שטיין
שופט
יחיאל כשר
שופט
רות רונן
שופטת