פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 78926-10-26

פלוני פלוני נ. פרקליטות מחוז דרום

עתירה למתן צו על תנאי להורות למשיבות לשנות את עילת סגירת תיק החקירה נגד העותר מ"חוסר ראיות" ל"העדר אשמה".

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 15/11/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 78926-10-26 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה כתב אישום והליכי הגשתו — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה למתן צו על תנאי להורות למשיבות לשנות את עילת סגירת תיק החקירה נגד העותר מ"חוסר ראיות" ל"העדר אשמה".
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 78926-10-26 — פלוני פלוני נ. פרקליטות מחוז דרום

עתירה למתן צו על תנאי להורות למשיבות לשנות את עילת סגירת תיק החקירה נגד העותר מ"חוסר ראיות" ל"העדר אשמה".

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר נחשד בביצוע עבירה פלילית, ותיק החקירה נגדו נסגר בעילת "חוסר ראיות". העותר פנה לפרקליטות מחוז דרום בבקשה לשנות את עילת הסגירה ל"העדר אשמה", אך בקשותיו נדחו. בעקבות זאת הגיש עתירה לבג"ץ. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף בשל אי-מיצוי הליכים, וקבע כי לפי הנחיות פרקליט המדינה עמדה לעותר הזכות להגיש ערר על ההחלטה שלא לשנות את עילת הסגירה, ומשלא עשה כן בטרם הפנייה לבג"ץ, עתירתו מוקדמת.

הנימוק המרכזי

בית המשפט דחה את העתירה מכיוון שהעותר לא מיצה את ההליכים המנהליים העומדים לרשותו (הגשת ערר על החלטת הפרקליטות) לפני שפנה לבית המשפט העליון.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים אלכס שטיין, יחיאל כשר, רות רונן
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מנובמבר 2026

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלוני אלמוני

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר פנה פעמיים בבקשה לשינוי עילת הסגירה, ותשובות הפרקליטות היו לאקוניות וללא הנמקה כנדרש.
  • התשתית הראייתית בתיק מראה כי הסיכוי שהעותר ביצע את העבירה נמוך, ולפי הנחיית פרקליט המדינה 1.6 יש לסגור את התיק בעילת "היעדר אשמה".
  • החלטת הפרקליטות לוקה בחוסר סבירות קיצוני, ונפלה שגיאה בהחלטה שלא להמציא לו ולבאת-כוחו העתק מחומרי החקירה.

טענות מנהליות

הטענה הועלתה ונדחתה
הטענה הועלתה ונדחתה

תגיות נושא

  • סגירת תיק חקירה
  • העדר אשמה
  • חוסר ראיות
  • מיצוי הליכים
  • הנחיית פרקליט המדינה

סכום הוצאות משפט

0

צווים וסעדים

צו על תנאי
הטענה הועלתה ונדחתה

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 78926-10-26 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן העותר: פלוני אלמוני נגד המשיבים: 1. פרקליטות מחוז דרום 2. משטרת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד יעל תותחני פסק-דין השופט יחיאל כשר: לפנינו עתירה שבמסגרתה מבקש העותר כי נורה למשיבות לשנות את עילת הסגירה של תיק פל"א 502674/2022 מ-"חוסר ראיות" ל-"העדר אשמה". ביום 27.6.2023 נסגר תיק פל"א 50267/2022 (להלן: תיק החקירה או התיק) שנפתח כנגד העותר. העותר פנה לפרקליטות מחוז דרום (להלן: המשיבה) בבקשה לברר את העילה שבגינה נסגר תיק החקירה, ולאחר שנמסר לו כי הינה "חוסר ראיות", ביקש לשנותה ל-"העדר אשמה". בהחלטת המשיבה מיום 20.8.2024 נדחתה בקשתו של העותר לשינוי סיווג עילת סגירת התיק. בהמשך, ובהתאם לבקשת העותר, ניתנה לבאת-כוח העותר האפשרות לעיין בתיק החקירה במשרדי המשיבה. לאחר העיון בחומרי החקירה פנה העותר בשנית, ביום 13.8.2026, למשיבה, בבקשה לשנות את סיווג סגירת התיק ל-"היעדר אשמה". בקשתו זו של העותר נדחתה בהחלטת המשיבה מיום 30.8.2026. מכאן העתירה שלפנינו. לטענת העותר, לאורך שלוש השנים מאז שנסגר תיק החקירה נגדו, הוא פנה למשיבה חמש פעמים, ומתוכן פנה פעמיים בבקשה לשנות את עילת הסגירה. העותר טוען כי תשובותיה של המשיבה לאקוניות ואינן מספקות מענה הולם לטענותיו בדבר סיווג סגירת התיק. בכך, טוען העותר, המשיבה לא עמדה בחובה המוטלת עליה לנמק את החלטותיה בדבר עילת סגירת התיק, ומשכך אין לראותן כהחלטות שניתנו על-פי דין. על כן, ומשעה שכבר פנה אל המשיבה פעמיים בנדון, טוען העותר כי מיצה את ההליכים האפשריים בפני המשיבה. אשר לגופן של טענותיו בדבר סיווגו הראוי של התיק, העותר טוען כי התשתית הראייתית שעל יסודה נפתח התיק, אינה מותירה ספק כי יש לסגור את התיק בעילת העדר אשמה. בהקשר זה מפנה העותר להנחיית פרקליט המדינה 1.6 "סגירת תיקים בעילת 'חוסר ראיות' ובעילת 'היעדר אשמה'" (27.10.2024), המורה כי יש לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה שבה נחשד, וכי ככל שעולה מהראיות שהסיכוי לכך נמוך, יש להורות על סגירת התיק מחמת "היעדר אשמה". לטענת העותר, הראיות המצויות בתיק החקירה נופלות בברור בגדרי תחומו של מבחן זה. עוד מוסיף וטוען העותר כי החלטתה של המשיבה בעניינו הינה בלתי סבירה באופן קיצוני, וכן מלין הוא נגד החלטת המשיבה שלא להמציא לו ולבאת-כוחו העתק של תיק החקירה. לאחר עיון בעתירה, על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות, על הסף, מחמת היעדר מיצוי הליכים. לפי סעיף 62(א)(4) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, חשוד אשר נסגר התיק בעניינו רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה. על החלטה הדוחה בקשה כאמור רשאי חשוד להגיש ערר, כאמור בהנחיית פרקליט המדינה 1.20 "טיפול הפרקליטות בעררים על סגירת תיקים או על החלטות לדחות בקשות לשינוי עילת הסגירה" (27.1.2025) (להלן: הנחיה מס' 1.20): "אשר להחלטה על עילת הסגירה של תיק, סעיף 62(ב)(4) לחסד"פ קובע כי לחשוד זכות להגיש בקשה מנומקת לתובע שסגר את התיק לשינוי עילת הסגירה. אם התובע מחליט שלא לשנות את עילת הסגירה, החוק אינו מקנה זכות ערר על כך. עם זאת, בשל ההשלכות שיכולות להיות לעילת סגירת התיק על חשודים, הונהגה על ידי רשויות התביעה 'מעין זכות' לערור על החלטה הדוחה בקשה לשינוי עילת סגירה" (הדגשות הוספו – י' כ'). בענייננו, העותר פנה למשיבה בבקשה לשינוי עילת סגירת תיק החקירה שנפתח נגדו ופניותיו נדחו, אולם העותר לא הגיש ערר על ההחלטה שלא לשנות את עילת סגירת תיק החקירה. בהתאם להנחיה מס' 1.20, עומדת לעותר הזכות להגיש ערר על ההחלטה לדחות את בקשתו לשינוי סיווג סגירת התיק, אשר יועבר לגורם המוסמך לדון בו (בהתאם לסעיף 91 להנחיה מס' 1.20). במסגרת ערר כאמור יכול העותר לכלול את טענותיו בדבר התשתית הראייתית שעמדה ביסוד ההחלטה לסגור את התיק מחמת "חוסר ראיות". אשר ליתר טענותיו של העותר, המתייחסות לפגמים שנפלו לשיטתו בהחלטת המשיבה, ובכללן טענותיו להיעדר הנמקה מספקת וחוסר הסבירות הקיצונית שבה החלטת המשיבה לוקה, הרי שהמקום להעלותן הוא בהליך חדש, לאחר מיצוי הליכים כנדרש. בנסיבות דנן, משעה שעמדה לעותר הזכות להגיש ערר, אותה לא מיצה, דין עתירתו להידחות על הסף, בשל אי-מיצוי הליכים (ראו, מני רבים: בג"ץ 8615/15 סגל נ' מדינת ישראל ‏(17.12.2015‏)‏‏; בג"ץ 3445/23 נגל נ' משטרת ישראל יחידה 433, פסקה 7 ‏(‏9.5.2023‏)‏‏; בג"ץ 7263/13 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 8 ‏(‏14.9.2014‏)‏‏). סיכומו של דבר: על יסוד הנימוקים המפורטים לעיל, העתירה נדחית, על הסף. אין צו להוצאות. ניתן היום, ה' כסלו תשפ"ז (15 נובמבר 2026). אלכס שטיין שופט יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת