תקווה לוי נ. החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 74599-08-25 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ המערערות: 1. תקווה לוי 2. לירון דוידוביץ נגד המשיבה: החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.8.2025 בת"צ 39889-11-19 שניתן על ידי כבוד השופט אברהים בולוס בשם המערערות: עו"ד עמנואל סולומונוב; עו"ד עידו סולומונוב בשם המשיבה: עו"ד גד טיכו; עו"ד עדי שמש בלט פסק-דין לפנינו ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט אברהים בולוס) מיום 17.8.2025 בת"צ 39889-11-19, בו התקבלה, באופן חלקי, בקשה לאישור תובענה ייצוגית, וענייננו ברכיבים שנדחו במסגרת החלטה זו. בתמצית, ביום 18.11.2019 הגישו המערערות, תקווה לוי ולירון דוידוביץ (להלן: התובעות הייצוגיות), בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ (להלן: אמישראגז), לפי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן, בהתאמה: חוק תובענות ייצוגיות ו-בקשת האישור): "תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו". עניינה של בקשת האישור בטענה כי אמישראגז הפרה את חובתה לפרסם באתר האינטרנט שלה דו"ח המפרט את המחיר הממוצע לקילוגרם גז (להלן: המחיר הממוצע), בניגוד למתחייב לפי תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מסירת מידע בנוגע להספקת גז), התשע"ה-2015 (להלן: התקנות), וכן נמנעה ממסירת מידע זה למשרד האנרגיה והתשתיות (כפי שנדרש לפי תקנות. להלן: משרד האנרגיה). ביום 17.8.2025 בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת האישור בחלקה (להלן: ההחלטה בבקשת האישור). נקודת המוצא של בית המשפט קמא, שאף לא הייתה במחלוקת, הייתה כי אמישראגז הפרה בשלבים שונים את חובתה למסור את המידע הנוגע למחיר הממוצע: היא לא פרסמה את המחיר הממוצע באתר האינטרנט שלה, והיא גם לא העבירה את המידע הנוגע לאזור מגדל העמק ונצרת עלית למשרד האנרגיה, וכתוצאה מכך, ביחס ליישובים אלה, המידע גם לא פורסם באתר האינטרנט של המשרד. על רקע האמור, בית המשפט קבע כי מתקיימים התנאים לאשר את ניהול התובענה הייצוגית ביחס לקבוצת התושבים ממגדל העמק ומנצרת עילית, וזאת מאחר שבתקופה הרלוונטית לא הייתה להם דרך לדעת מה המחיר הממוצע, ולכן הם לא יכלו להיעזר בו על מנת להשוות מחירים בין חברות שונות (להלן: הקבוצה הראשונה). לעומת זאת, בית המשפט סבר כי אין מקום לאשר את ניהול התובענה ביחס ליתר חברי הקבוצה, וזאת מאחר שבתקופה הרלוונטית המידע על המחיר הממוצע פורסם באתר של משרד האנרגיה, ולכן לא ניתן לקבוע כי קיימת קבוצה שנפגעה עקב מחדלה של אמישראגז מלפרסם את המידע על המחיר הממוצע באתר שלה (להלן: הקבוצה השנייה). עוד קבע בית המשפט קמא, כי בקשת האישור תאושר ביחס לחברי הקבוצה הראשונה רק ביחס לנזק ממוני-כספי, שכן לא הונחה תשתית עובדתית מספקת לקיומו של נזק לא ממוני. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. ביום 28.8.2025 הגישו התובעות המייצגות את הערעור דנן, במסגרתו נטען, בתמצית, כי היה על בית המשפט לאשר את ניהול התובעה הייצוגית גם ביחס לקבוצה השנייה. זאת, לשיטתן, מאחר שפרסום המידע באתר משרד האנרגיה אינו נגיש וידוע לצרכן, ולכן די בכך שאמישראגז לא פרסמה את המידע באתר שלה כדי להצדיק את ניהול ההליך. נוסף על כך, התובעות המייצגות סבורות כי היה על בית המשפט קמא לאשר את ניהול התובענה הייצוגית גם ביחס לראש הנזק הלא ממוני, וזאת משעה שהמאמצים העודפים שהשקיעו חברי הקבוצה באיתור המחיר הממוצע, כתוצאה ממחדלי אמישראגז, גרמו להם לכעס ולתסכול. ביום 15.2.2026 התקיים דיון קדם-ערעור, בסופו הוצע לצדדים כי ישובו להליך גישור שניהלו בעבר. לאחר שהליך הגישור לא צלח, ביום 5.7.2026 התקיים דיון קדם-ערעור נוסף, במהלכו הוצע לצדדים כי הערעור יתקבל חלקית, באופן הבא: הערעור יתקבל במובן זה שיאושר ניהול התובענה הייצוגית גם ביחס לקבוצה השנייה; ואילו הערעור יידחה ביחס לסוגיית הנזק הלא ממוני (להלן: ההצעה). תחילה, ביום 6.7.2026 הודיעו התובעות המייצגות כי ההצעה אינה מקובלת עליהן. אולם, לאחר שביום 16.7.2026 הודיעה אמישראגז כי ההצעה מקובלת עליה, ביום 20.7.2026 הודיעו התובעות המייצגות כי הן מסכימות לכך שהערעור יתקבל ביחס לקבוצה השנייה (כמפורט לעיל), וכי ביחס לשאלת קיומו של הנזק הלא ממוני – הן מותירות את שאלה זו לשיקול דעתו של בית המשפט. עוד ציינו התובענות המייצגות, כי הן סבורות כי גם אם תתקבל ההצעה, מן הראוי כי יינתן פסק דין מנומק, וכן מוצדק לפסוק הוצאות ושכר טרחה בגין ניהול ההליך. בהינתן הסכמות הצדדים, מצאנו להורות כי הערעור יתקבל במובן זה שבקשת האישור תאושר גם ביחס לקבוצה השנייה, והדיון בה ימשיך להתנהל לפני בית המשפט קמא. בכל הנוגע לסוגיית הנזק הלא ממוני, משעה שהתובעות המייצגות הותירו את עניין זה לשיקול דעתנו, ומאחר שכפי שהן ציינו, לא מדובר בנושא העומד בלב בקשת האישור שהגישו – מצאנו לדחות את הערעור בעניין זה. בנסיבות אלו, ומשעה שההכרעה מבוססת בעיקרה על הסכמות הצדדים, לא ראינו הצדקה ליתן פסק דין מנומק, וטענות הצדדים שמורות להם להליך העיקרי. מטעם זה גם לא ראינו ליתן צו להוצאות בערכאתנו. סוף דבר: דין הערעור להתקבל בחלקו, כמפורט בפסקה 5 לעיל. ניתן היום, כ"א אב תשפ"ו (04 אוגוסט 2026). עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת