בג"ץ 74528-02-26 — פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול בירושלים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 74528-02-26 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותר: פלוני נגד המשיבים: 1. בית הדין הרבני הגדול בירושלים 2. פלונית עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אושרי פרי בשם הייעוץ המשפטי לשיפוט רבני : עו"ד יצחק שמואל רוזנטל בשם המשיבה 2: עו"ד שלומי לוי פסק-דין השופטת גילה כנפי-שטייניץ: לפנינו עתירה המופנית נגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול בירושלים מיום 31.12.2025, שניתן בערעור שהגיש העותר על פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי בתל אביב מיום 5.7.2025. העותר הגיש לבית הדין הרבני האזורי תביעה לביטול הסכם גירושין שבינו לבין משיבה 2, שאושר בעבר וקיבל תוקף של פסק דין, אך בפועל לא ניתן גט. התביעה נדחתה, והעותר ערער לבית הדין הרבני הגדול. בית הדין הרבני הגדול קיבל את ערעור העותר באופן חלקי "מחמת הספק ומכוחו של ביה"ד להטיל פשרה במקרה והדין לא ברור דיו", והורה על חלוקת הזכויות בדירת המגורים באופן שחלקו של העותר יעמוד על 25% מהזכויות ואילו חלקה של המשיבה 2 יעמוד על 75% מהזכויות. עוד נקבע כי מחלקו של העותר ינוכו חיובים שונים, שעניינם מזונות ילדים ותשלומי משכנתא ששילמה משיבה 2. בעתירתו העלה העותר טענות שונות נגד פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, ובעיקרן, הטענה כי בית הדין הרבני "כפה" עליו פשרה, מבלי שניתנה הסכמתו לכך. כמו כן נטען כי בית הדין הרבני הגדול חרג מסמכותו; כי נשללו ממנו זכויות רכושיות וכלכליות שונות; כי בית הדין טעה בתחשיבים שערך, לא קיים בירור ממשי ביחס לחלק מהחיובים, וכי התוצאה פוגעת בעותר באופן שאיננו מידתי. בהחלטתי מיום 10.3.2026 הוריתי למשיבה 2 ולייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני להגיש תגובתם המקדמית לעתירה. בתגובתו מיום 3.5.2026 עדכן הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני, כי לאחר שהוסבה תשומת ליבו של בית הדין הרבני הגדול לעתירה, ניתנה החלטת בית הדין הרבני הגדול מאותו יום שלשונה כדלהלן: "[...]ביה"ד חתר לפשרה, אך ורק מפני שהצדדים עדיין לא גרושים, ומתוך הבנה שאם המערער יצא בלא כלום, הגט לא יסודר וההליך בין הצדדים עשוי להמשך. סברנו, ועדיין סבורים, שע"פ הדין הצעת הפשרה מטיבה עם המערער. יחד עם זאת, ככל [והעותר] סבור שנפלה טעות בפשרה שקבע ביה"ד בהחלטתו, נאפשר ל[עותר] להגיש בקשה לעיון חוזר, וביה"ד ידון בהתאם". נטען בתגובה, כי משהועמד לעותר סעד חילופי ראוי, העתירה במתכונתה הנוכחית התייתרה. ואכן, ביום 29.6.2026 הגיש העותר בקשה לעיון חוזר. כעת מונחת לפנינו הודעת העותר, ולפיה כבר באותו היום הודיע בית הדין הרבני הגדול לצדדים כי בכוונתו למנות מומחה "שיבדוק מה הסכום שיש לאזן בין הצדדים", והורה כי יוגשו סיכומים לעניין מועד הקרע. ביום 5.8.2026 ניתנה החלטה נוספת, ובה ציין בית הדין: "תחילה נכריע בענין מועד הקרע, נמנה מומחה, נקבל תמונת איזון משאבים, ואח"כ ההליך יבחן, אם בדרך דיונית או בהכרעה ללא דיון". הגם שהעותר מבקש כי נותיר את העתירה תלויה ועומדת, בנסיבות המתוארות, העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה, ודינה להימחק תוך שמירת טענות. משעה שבית הדין הרבני הגדול הודיע כי ימונה מומחה, וכי איזון המשאבים בין הצדדים ייבחן, ברי כי השתנתה התשתית העובדתית שביסוד העתירה, וזו אף עשויה להוסיף ולהשתנות (ואיננו מביעים כל עמדה לגופם של דברים). שעה שהתיק עודנו מתנהל בבית הדין הרבני הגדול, יש לאפשר לצדדים למצות את ההליכים בפניו (בג"ץ 84650-02-26 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירשולים, פסקה 3 (29.4.2026)). לאחר שימוצו ההליכים כאמור, וככל שמי מהצדדים יהיה מעוניין בכך – פתוחה לפניו הדרך להגשת עתירה עדכנית, בכפוף לדרישות הדין. העתירה נדחית, אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ג' אלול תשפ"ו (16 אוגוסט 2026). עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת