פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 70101-02-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
העותרים:
1. אדם עוינה
2. רופאים לזכויות אדם – ישראל
נגד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרים:
עו"ד תמיר בלנק
בשם המשיב:
עו"ד מטר בן ישי
פסק-דין
השופטת דפנה ברק-ארז:
1. העתירה שבפנינו נסבה על המענה שניתן לצרכיו הרפואיים של עצור מינהלי שלו לקות שמיעה. העתירה הוגשה על-ידי העצור עצמו, העותר 1 (להלן: העותר), וכן על-ידי עמותת רופאים לזכויות אדם, העותרת 2.
2. העותר, שעל-פי הנטען "סובל מלקות שמיעה חמורה וקבועה", מוחזק במעצר מינהלי מחודש ינואר 2025. בחודש נובמבר 2024, עובר למעצרו, הושתל בראשו התקן שמיעה מסוג "שבלול" המיועד לכבדי שמיעה (להלן: ההתקן).
3. העתירה שבפנינו הוגשה ביום 22.2.2026 וכוונה לכך ששירות בתי הסוהר, המשיב, יספק מענה לצרכים הנוגעים לשימוש בהתקן. באופן קונקרטי, התבקשנו להורות למשיב להבטיח את השימוש הרציף בהתקן, בין השאר על-דרך תחזוקת המכשיר והספקת הסוללות הייעודיות הנדרשות לשם כך, וכן להוציא את העותר לבדיקה במכון שמיעה המתמחה בכך.
4. ביום 15.3.2026 הוגשה תגובה מקדמית מטעם המשיב. באשר לתחזוקת ההתקן, צוין כי בדיקה עדכנית העלתה כי לעותר יש שמונה עשר סוללות המאופסנות אצל מנהל האגף ומסופקות לו לפי הצורך. כן צוין כי "ככל שיידרשו סוללות נוספות בהמשך, ובכפוף להמלצת גורמי הרפואה, אלו יסופקו על ידי [המשיב]". באשר לבדיקת השמיעה, צוין כי לעותר יתואמו בדיקות המשך.
5. בהתאם להחלטה שהורתה על כך, ביום 30.4.2026 הוגשה הודעת עדכון מטעם המשיב. בהודעה צוין כי לעותר בוצעה בדיקת שמיעה וכי בעקבותיה תואמה לו גם בדיקת רופא מומחה, אלא שזו לא בוצעה בסופו של דבר בשל חוסר הבנה בין הצדדים. כן הובהר שנקבעה לעותר בדיקה נוספת ליום 28.5.2026. באשר לתחזוקת ההתקן צוין פעם נוספת כי הסוללות מסופקות לעותר לפי הצורך.
6. ביום 1.6.2026 המשיב הגיש הודעה מעדכנת נוספת שבה צוין כי העותר נבדק על-ידי רופא מומחה, אשר המליץ על הפנייתו למרפאת שתלים לבדיקת ההתקן. ביום 19.6.2026 הודיע המשיב שהעותר אכן הגיע למרפאה כאמור לצורך ביצוע צילום לשתל שבאוזנו וכן שנעשים מאמצים לתיאום בדיקה פיזית עבור העותר במרפאת שתלים. על כן, הציע המשיב, חרף עמדתו בדבר מיצוי העתירה, כי תוגש הודעה מעדכנת נוספת על-ידו.
7. בהתאם לאמור, ביום 12.7.2026 עדכן המשיב כי אכן נקבעה לעותר בדיקה במרפאת שתלים למחצית השנייה של חודש יולי 2026, והציע לשוב ולעדכן לאחר שזו תבוצע. לבסוף, ביום 5.8.2026 הגיש המשיב הודעה שבה צוין כי הבדיקה במרפאת השתלים בוצעה, וכי בסופה נשלח ההתקן לכוונון לצורך התאמה אישית והוחזר לעותר. כן הובהר כי המעקב הרפואי בנושא יימשך, ובכלל זאת יבחן תפקוד ההתקן.
8. ביום 10.8.2026 הוגשה תגובה מטעם העותרים שבה הם הדגישו את חלוף הזמן מאז בוצע המעקב הקודם בעניינו של העותר וכן הביעו חשש ביחס לרכישת סוללות חדשות ואספקה שוטפת שלהן.
9. בשלב הנוכחי, ניתן לומר כי נעברה כברת דרך לא מבוטלת מאז הוגשה העתירה לראשונה. נקודת המוצא לדיון בה הייתה זכותו על-פי דין של כל כלוא לקבל טיפול רפואי בסיסי הנדרש לצורך שמירה על בריאותו ותפקודו התקין (ראו למשל: בג"ץ 158/21 רופאים לזכויות אדם נ' השר לביטחון פנים, פסקה 2 לפסק דינו של השופט מ' מזוז (31.1.2021)). שלבי הטיפול בעתירה נועדו לצקת תוכן מעשי לעיקרון זה. מכל מקום, בעת הזו העתירה מיצתה את עצמה. שני הסעדים שהתבקשו מלכתחילה – התקבלו. באשר לתחזוקת ההתקן עמד המשיב מספר פעמים לאורך ההליך על כך שלעותר יסופקו סוללות בהתאם לצורך. כמו כן, הבדיקה שנדרשה בוצעה וההתקן כוונן כך שיותאם לצרכיו של העותר. בכל הנוגע לעתיד, חזקה על המשיב שיפעל למעקב אחר מצבו של ההתקן על-פי קבועי הזמן רלוונטיים, בהתאם להמלצותיהם של גורמי הטיפול. למותר לציין כי באשר לטענות נוספות שהועלו בשלב מאוחר ואינן נוגעות לסעדים שהתבקשו – זכויות הצדדים שמורות.
10. סוף דבר: העתירה נמחקת. בהתחשב בהתפתחויות שחלו, וכן בפעולות שנעשו כבר בשלב מוקדם, לא ראינו לעשות צו להוצאות.
ניתן היום, י' אלול תשפ"ו (23 אוגוסט 2026).
יצחק עמית
נשיא
דפנה ברק-ארז
שופטת
גילה כנפי-שטייניץ שופטת