טוהר יצחק טנג'י נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים עפ"ג 64463-02-26 עפ"ג 81875-02-26 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר המערער בעפ"ג 64463-02-26: טוהר יצחק טנג'י המערער בעפ"ג 81875-02-26: שון אסרף נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 13.1.2026 בת"פ 21070-10-24 שניתן על ידי סגן הנשיאה כבוד השופט סאאב דבור תאריך הישיבה: ט"ז בתמוז התשפ"ו (1.7.2026) בשם המערער בעפ"ג 64463-02-26: עו"ד ענת יערי; עו"ד עדן יחיא בשם המערער בעפ"ג 81875-02-26: עו"ד עידית שינו בשם המשיבה: עו"ד יוסף קנפו בשם שירות המבחן: עו"ס סיון קוריס פסק-דין המערערים הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון. המערער בעפ"ג 64463-02-26 (להלן: המערער 1), הורשע בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), ובגין כך נדון לעונש של 33 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים. המערער בעפ"ג 81875-02-26 (להלן: המערער 2), הורשע בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402(ב) ו-29 לחוק העונשין וכן בעבירה של סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 רישא ו-29 לחוק זה. בגין הרשעתו, הושת על המערער 2 עונש של 44 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים. בגמר הדיון, לאחר ששיקפנו לבאת-כוח המערער 2 את המלצתנו שלא לעמוד על הערעור, ולאחר שנועצה במרשה, מסרה כי המערער 2 חוזר מן הערעור. לאור זאת, ובכפוף לאמור בפסקה 4 להלן, ערעורו של המערער 2 נדחה. לצד זאת, מצאנו לנכון לציין את ההליך הטיפולי שהמערער 2 עובר בכלא, ואת נכונותו לדחות את הדיון בבקשה לשחרור מוקדם עד להשלמת הליך השיקום, כפי שהדברים שוקפו לנו בתסקיר העדכני שהוגש בעניינו. אנו מעודדים את המערער 2 להמשיך בדרך זו, מתוך תקווה כי הדבר יעמוד לזכותו בבוא העת. אשר למערער 1, בשים לב, בעיקר, לעקרון אחידות הענישה, מצאנו לקבל את ערעורו, ולהפחית במידת מה את עונש המאסר שנגזר עליו. מידת מעורבותו היחסית של המערער 1 במעשה העבירה, כפי שהדברים עולים מכתב האישום המתוקן, נמוכה מזו של המערער 2, ובנוסף לכך לא יוחסה לו עבירה של סחיטה באיומים. בהינתן שני המרכיבים המאבחנים הללו, הפער שבין העונש שנגזר על המערער 1 לעונש שנגזר על הנאשם 2 צריך להיות משמעותי יותר מ-11 חודשים. בהינתן האמור, ובהתחשב גם בנסיבותיו האישיות של המערער 1 (נישואיו ולידת בנו) – מצאנו לנכון להפחית את עונש המאסר שנגזר עליו ב-7 חודשים, ולהעמידו על 26 חודשי מאסר בפועל. נעיר כי היינו נכונים להקל אף מעבר לכך עם המערער 1, אלמלא המשך מעורבותו הלכאורית בפלילים, כפי שהיא עולה מכתב אישום ותיק מב"ד שנפתחו בעניינו לאחרונה. על כך יש להצר, ולקוות כי המערער ידע לתקן את דרכיו, לטובתו ולטובת משפחתו הצעירה. בנוסף, עלינו לתקן ביחס לשני המערערים שגגה שנפלה בגזר דינו של בית המשפט קמא. זאת, כאשר קבע כי יוטל על כל אחד מהמערערים פיצוי לטובת המתלונן בסכומים שונים או "[...] ימי מאסר תמורתו לנפגע העבירה". נחזור ונבהיר, כי אין אפשרות שבדין להמיר את רכיב הפיצוי העונשי לעונש מאסר, זאת להבדיל מהאפשרות להשית על נאשם מאסר חלף תשלום קנס (ראו: סעיפים 71 ו-77(ג) לחוק העונשין; ע"פ 8458/11 שובל נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (11.9.2013); רע"ב 3749/17 סטצנקו נ' בית המשפט המחוזי מרכז לוד, פסקה 20 (27.3.2018)). לפיכך רכיב חלופת המאסר ימחק מרכיבי הפיצוי שנגזרו על כל אחד מהמערערים. בכפוף לאמור בפסקאות 3 ו- 4 לעיל, יתר רכיבי גזר הדין יעמדו בתוקפם ביחס לכל אחד מהמערערים. המערער 1 יתייצב לריצוי מאסרו בבית מעצר קישון ביום 2.8.2026 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על הנאשם לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס בטלפונים: 08-9787377, 08-9787336. ניתן היום, י"ז תמוז תשפ"ו (02 יולי 2026). עופר גרוסקופף שופט חאלד כבוב שופט יחיאל כשר שופט