בג"ץ 64061-09-25 — שריף(עציר) נ' באיו"ש

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 64061-09-25 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט חאלד כבוב העותר: מען שריף (עציר) נגד המשיב: מפקד כוחות צה"ל באיו"ש עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד כאמל נאטור פסק-דין העתירה שלפנינו הוגשה היום (25.9.2025), והיא מכוונת לביטול מעצרו המינהלי של העותר. מהעתירה ומנספחיה עולה כי העותר שוהה במעצר כ-22 חודשים, וכי המעצר המינהלי הנוכחי החל ביום 27.5.2025. צו המעצר שהוצא בעניינו של העותר, עתיד להסתיים מחר, יום 26.9.2025. כן יצוין, כי צו המעצר האמור אושר בהחלטת בית המשפט הצבאי, וכי ערעור על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים כבר ביום 11.9.2025 (להלן: פסק הדין של בית המשפט הצבאי לערעורים). כמתואר לעיל, הערעור שבמסגרתו נדון עניינו של צו המעצר נדחה כבר ביום 11.9.2025, דהיינו כשבועיים לפני מועד הגשת העתירה דנן. כשלעצמו, לא מדובר בפרק זמן ארוך, ואולם, כידוע שיהוי נמדד לא רק באופן כמותי, אלא גם בשים לב לדחיפות העניין (בג"ץ 30576-09-25 כוסא נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (11.9.2025); בג"ץ 58397-09-25 חתנאוי נ' שופט צבאי משפטאי, פסקה 3 (21.9.2025)). כאשר עניינה של העתירה הוא צו מעצר מינהלי העתיד לפקוע בתוך פחות מחודש, ולפיכך ניתנת לטיפול בה קדימות הן מצד המשיבים והן מצד בית המשפט, נדרש העותר להגיש את העתירה במהירות, דהיינו, במקרה הרגיל, בתוך לא יותר משבוע ממועד מתן פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים. לפיכך, בנסיבות המתוארות, ובהיעדר טענה כי פסק הדין של בית המשפט הצבאי לא הומצא לעותר במועד, דין עתירה שלא הוגשה בתוך פרק הזמן האמור, להידחות על הסף מחמת שיהוי. הדברים יפים ביתר שאת בענייננו, נוכח פקיעתו של צו המעצר הנוכחי מחר, כך שהכרעה בעתירה הפכה למעשה לתיאורטית (השוו: בג"ץ 7983-05-25 אלעביאת נ' שופט צבאי משפטאי (5.5.2025)). אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ג' תשרי תשפ"ו (25 ספטמבר 2025). יעל וילנר שופטת עופר גרוסקופף שופט חאלד כבוב שופט