פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
עפ"ס 61721-12-25
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערערים:
1. רוית אוזן
2. חיים אוזן
נגד
המשיבים:
1. אור דש יזמות והשקעות בע"מ
2. ציון אליה
3. רשות מקרקעי ישראל – מחוז דרום
4. אפרת דרורי
ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת ג' לוין) בת"א 33977-10-24 מיום 18.12.2025
בשם המערערים:
עו"ד אבי וינרוט; עו"ד אריק מגידיש
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ג' לוין) מיום 18.12.2025 בת"א 33977-10-24, שבה דחה בית משפט קמא את בקשת המערערים לפסילתו מלדון בהליך.
1. ההליך מושא הערעור שלפניי עניינו בתביעת המערערים להורות על רישום משכנתא על שמה של המערערת 1 (להלן: המערערת) ביחס לנכס מקרקעין מסוים. המערערים טענו בתביעתם, בין היתר, כי המערערת זכאית לרישום המשכנתא מכוח הסכם המחאה שנערך בינה ובין צד ג', ומכוח משכון שנרשם על הנכס. התביעה הוגשה באוקטובר 2024, בהמשך לפסק דין שנתן המותב בסמוך לפני כן, שבמסגרתו נדחתה תביעת המערערים להצהרה כי המערערת היא בעלת הזכויות בנכס (ת"א (מחוזי ב"ש) 8399-07-22; להלן: ההליך הקודם). המשיבה 1 הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף ולחלופין למחיקת המערער 2 (להלן: המערער) כתובע, בטענה כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה לגביו או סעד מבוקש עבורו, וכי ההקשר היחיד שהובא לגביו הוא היותו נשוי למערערת.
2. בקדם משפט שהתקיים ביום 27.10.2025 עמד בא-כוח המערערים על הטענה שהמערער הוא בעל דין דרוש, והמותב הפנה אליו שאלות בנושא. בהמשך מתועדים חילופי הדברים הבאים בתמלול הדיון (בעמ' 9-8 לתמלול; כל השגיאות במקור – י"ע):
"עו"ד וינרוט: הסעד שמבקשת האישה, מבקש גם בעלה שהוא שותף בעסקיה והוא הרוח הקיים בהם. אני רוצה להסביר, כבודה, בדיני חברות.
כב' השופטת: מבחינה מגדרית זה מקומם אותי.
עו"ד וינרוט: מגדרית?
כב' השופטת: למה, למה, למה? היא לא יכולה לבוא לבית משפט בזכות עצמה?
עו"ד וינרוט: למה זה קשור למגדרית?
כב' השופטת: היא ידעה לקנות נכס, היא ידעה לרשום משכנתא. למה היא צריכה את הגב שלו?
עו"ד וינרוט: היא לא צריכה גב שלו. הם באמת שניהם ביחד.
כב' השופטת: במה זה תורם? במה זה תורם? במה זה תורם לבירור ההליך? למה הוא דרוש? הוא רוצה להעיד על מה שהיה, בבקשה
עו"ד וינרוט: כבודה
כב' השופטת: אין הגבלה, אין הגבלה להגיש תצהירים.
עו"ד וינרוט: אני באמת חושש שצריך פה בתיק הזה שופט שלא אולי היה מעורה בתיק הקודם ומשליך עליו. ואני אגיד, ואני רוצה להסביר [...] זה שכבודה שמע את התיק הקודם זה בסדר. אבל זה לא אמור להשליך פה. אם זה משליך אז אסור שזה יקרה. ואני רוצה להגיד משהו מגדרית. [...] בין שני בני הזוג האלה יש, מגדרית, חלוקה כזאת שהיא והוא שותפים. לא יודע למה זה פוגע מגדרית ששני בני זוג הם שותפים, להפך. ולא סתם שהם שותפים, אלא שהיא סומכת עליו והוא הרוח החיה והוא מבצע דברים ומגיע להסכמות שהם על דעתה, על דעתה אפריורי
כב' השופטת: אני רוצה להבין את הטיעון [...] שמהותית הוא בעל הזכות, הוא בעל התחייבות משכנתא?
עו"ד וינרוט: גם, יחד איתה. כן. [...] מהותית הם שניהם בעלי הזכות. הוא הרוח החיה, ולכן הוא בעל דין דרוש.
כב' השופטת: [...] אתם מבקשים בעצם פסק דין על-כך ששניהם בעלי הזכות? אם זה מה שאתם טוענים אז נשאיר אותו, אם נטען שהוא בעל זכות. [...] תפנה אותי לאיפה בכתב התביעה יש עילה ביחס אליו?"
לאחר מכן הודיע בא-כוח המערערים כי יבקש לתקן את כתב התביעה, והמותב הבהיר כי החלטה בבקשה זו תינתן לאחר שתוגש ויוגשו תגובות ביחס אליה. בהמשך הדיון הורה המותב לבא-כוח המערערים להבהיר אם בכוונתו להעלות טענת פסלות, והדגיש כי הלה ידע מבעוד מועד שהתיק הועבר לטיפולו של המותב. בתגובה ציין בא-כוח המערערים: "אבל קרה כאן משהו היום. [...] כבודה אבל היום אומרת, משליכה מדברים שהיא שמעה בתיק הקודם, מניסיונה בתיק הקודם לכאן" (בעמ' 10 ש' 37-34 לתמלול). לפיכך הפסיק המותב את הדיון נוכח כוונת המערערים להגיש בקשה לפסילתו.
3. בבקשת הפסלות, אשר הוגשה ביום 23.11.2025, טענו המערערים כי ראוי שהמותב יפסול את עצמו עקב האמירה "מבחינה מגדרית זה מקומם אותי". המערערים הסבירו כי הם בני זוג "מסורתיים" אשר "מחזיקים באורחות חייהם לפי השקפת עולמם שאינה פמיניסטית" (פסקה 2 לבקשה), ולשיטתם, אף אם המותב מחזיק בדעה שלפיה אישה אינה אמורה לשים מבטחה בבעלה אלא לנהל את עסקיה בעצמה, המותב לא היה אמור להביע עמדתו זו במסגרת הדיון בהליך. המערערים הוסיפו כי דברי המותב חושפים שדעתו ננעלה בנוגע לבקשתם לתיקון כתב התביעה, שכן השקפת עולמו אינה מאפשרת את קבלת טענותיהם.
4. ביום 18.12.2025 דחה המותב את הבקשה לפסילתו, בציינו כי אמר את האמירה שציטטו המערערים מכיוון "שעל פי הדין, ברירת המחדל היא הפרדה קניינית בין בני הזוג, עד להתרת הנישואין שאז נערך איזון משאבים", וכי לפי דין כל אחד מבני הזוג הנשואים מחזיק בכשרות עצמאית לעשייה בקניין (פסקה 11 להחלטה). בנסיבות אלו, כך הוסבר, העמידה על כך שהמערער ייקח חלק בתביעה בנוגע לקניינה של אשתו "נדמית כטענה החותרת תחת המעמד העצמאי של האישה [...] כבעלת קניין" (שם). המותב הוסיף כי בנסיבות שבהן טענת המערערים מבוססת על הנחה משתמעת שלפיה הבעל שותף בנכסיה של אשתו, "הדבר אינו עולה בקנה אחד עם עמדת המשפט ביחס למגדר, קנין ונישואין. לטעמי, אין מדובר בהשקפה פמיניסטית שבית המשפט אינו רשאי לבטא, אלא בהשקפה של הדין הישראלי" (שם). מכל מקום הדגיש המותב כי הוא "מכבד כל אורח חיים וכל הסדר משפחתי-משפטי" (שם, בפסקה 12), וכי הנושא ממילא אינו קשור לליבת המחלוקת בתיק, שכן סוגיית אורח חייהם של המערערים והשאלה אם הם שותפים במשכון אינן רלוונטיות לתחרות הזכויות מול המשיבה 1. המותב הוסיף כי לא הביע עמדה בנוגע לנושא שבליבת התיק, וכי העובדה שבעבר דחה את תביעת המערערים – תביעה "שהתבססה על תשתית עובדתית ומשפטית שונה בתכלית" (שם, בפסקה 13) – אינה מקימה חשש למשוא פנים באשר להליך הנוכחי.
5. מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו חולקים המערערים על ההסבר שהביא המותב באשר לדבריו בדיון. לטענתם, "התירוץ לחוד והאמירה לחוד, ועיון בדברים ביושר לב אינו מאפשר לקבל תירוץ זה" (פסקה 9(ז) לכתב הערעור; ההדגשה במקור – י"ע). לשיטתם המותב הביע את דעתו האישית בסוגיה מגדרית, "ואף ציין כי גישה אחרת מקוממת אותו"; ובנסיבות שבהן "בית המשפט נותן ביטוי כזה לדעתו ואינו מפנים את דעתו האישית, באופן שאין לה ביטוי חיצוני ואינו משפיע על ההליך המשפטי" (שם, בפסקה 9(ח)), ראוי להעביר את ההליך למותב אחר.
6. עיינתי בטענות המערערים והגעתי למסקנה כי דינו להידחות. בעבר נפסק שהתבטאויות של מותב יקימו עילה לפסילתו רק במקרים חריגים (ע"א 1453/21 פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (11.3.2021)). יש לבחון כל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו, ולהכריע אם מדובר בהתבטאות שמעידה על נעילת דעתו של המותב באופן שיוצר "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (כלשון סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). אכן, ככלל ראוי כי בית המשפט יתבטא בריסון ובזהירות המתבקשת, וייקח בחשבון כיצד אמירותיו עשויות להתפרש על ידי בעלי הדין; ואולם, אמירה לא מוצלחת של המותב לא תקים באופן אוטומטי עילה לפסילתו (ראו, למשל: עפ"ס 57730-09-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 9 (25.12.2025); ע"א 8866/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 14 (7.3.2023); ע"א 3652/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 11 (23.8.2022); ע"א 2877/08 נ.מ.ס.ר. מסחר ושירותים בע"מ נ' מוסך איציק יהוד (1988) בע"מ, פסקאות 9-8 (13.7.2008)).
7. בענייננו, לא שוכנעתי כי האמירה שאליה הפנו המערערים מקימה חשש ממשי למשוא פנים. ההקשר המלא שבו נאמרו הדברים הובא לעיל על דרך ההרחבה, על מנת להמחיש כי אין בסיס לפרשנות מרחיקת-הלכת שניסו המערערים לייחס לאמירתו התמציתית של המותב. מתמלול הדיון עולה כי דברי המותב לא נאמרו כהתייחסות עקרונית לאורח חייהם של המערערים – סוגיה שכלל לא הוזכרה בחלק זה של הדיון – אלא במסגרת ניסיון לברר את טענת בא-כוח המערערים שלפיה המערער הוא "הרוח החיה" מאחורי עסקיה של אשתו, ומה ההשלכה של טענה זו בהינתן שהמשכון נרשם על שמה של המערערת. בסמוך לאחר מכן (ועוד לפני שהוגשה בקשת הפסלות) הבהיר המותב כי ידון בבקשת המערערים לתיקון כתב התביעה וייעתר לה בהתקיים עילה מבוררת לכך, ובמילותיו: "אם זה מה שאתם טוענים אז נשאיר אותו, אם נטען שהוא בעל זכות". דהיינו, ככל שהמערערים מבקשים לתקן את כתב התביעה ולטעון כי זכות המשכון משותפת. בנסיבות אלו לא שוכנעתי כי דברי המותב מלמדים על נעילת דעתו באשר לסוגיית תיקון כתב התביעה או באשר למערערים עצמם, ולכך מתווספת הבהרת המותב בהחלטת הפסלות באשר לכוונה שמאחורי אמירתו.
בשולי הדברים יצוין כי דברי המחאה שהביע בא-כוח המערערים בזמן אמת, במהלך הדיון מיום 27.10.2025, כלל לא עסקו בטענה המגדרית אלא בעמדתו כי "צריך פה בתיק הזה שופט שלא אולי היה מעורה בתיק הקודם ומשליך עליו". התנהלות זו מעוררת תהיות, ומכל מקום, בצדק ציין המותב כי טענה זו הועלתה בשיהוי משמעותי. ממילא, העובדה שהמותב דן בעבר ב"גלגול קודם" של הסכסוך בין אותם בעלי דין, אינה מקימה כשלעצמה חשש ממשי למשוא פנים מצדו (ראו הדיבר התשיעי ב"עשרת הדיברות" של דיני הפסלות (עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (10.3.2026)). עוד אוסיף כי חלק מהטענות שבערעור נוסחו בלשון שאינה מכבדת ואין לה מקום.
8. הערעור נדחה אפוא. בנסיבות העניין יישאו המערערים בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ש"ח.
ניתן היום, כ"ו אדר תשפ"ו (15 מרץ 2026).
יצחק עמית
נשיא