סובחי מחאמיד נ. ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 61638-06-26 לפני: כבוד הרשם רון גולדשטיין המערער: סובחי מחאמיד נגד המשיבים: 1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון 2. מוטי בן ארצי, עו"ד (נאמן) 3. אתגרים אסטרטגיים בע"מ 4. א.ח. הובלות אמין בע"מ 5. חרש אשדוד 2000 בע"מ 6. טיים סולידר בניה בע"מ 7. יאסין פארס בשם המערער: בעצמו בשם המשיב 2: בשם המשיב 5: בעצמו עו"ד רן שדה פסק-דין ‏1. מונחת בפניי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בחדל"ת 59214-06-20 ובחדל"ת 11959-12-19 (כב' השופט הבכיר ר' סוקול) מיום 26.3.2026. 2. ברקע הדברים, הליכי חדלות הפירעון של המשיבות 4-3, במסגרתם מונה המשיב 2 (להלן: הנאמן) כנאמן על נכסיהן, ובכלל זה שני נגררים אשר שועבדו לטובת המשיבה 5. על נגררים אלה מונה המערער ככונס נכסים במסגרת תיק הוצאה לפועל למימוש המשכון. המערער התקשר בהסכם למכירת הנגררים למשיבה 6. לימים, עתר הנאמן לחייב את המערער ואת המשיבות 6-5 בשווי הנגררים, בטענה כי המכירה ומסירת החזקה בוצעו שלא כדין ומבלי שהתמורה הועברה לקופת ההליך. ביום 8.4.2025, בהיעדר התייצבותו של המערער, נעתר בית המשפט קמא לבקשה וחייב את המערער ואת המשיבים 7-6, ביחד ולחוד, לשלם לקופת הנשייה סך של 187,200 ש"ח, בעוד שהבקשה נגד המשיבה 5 נמחקה בהסכמה. ביום 8.5.2025 הגיש המערער בקשה לביטול ההחלטה מיום 8.4.2025. ביום 26.3.2026 דחה בית המשפט קמא את בקשת הביטול בעיקרה (להלן: ההחלטה מושא הערעור). 3. המערער לא השלים עם קביעה זו והגיש ביום 10.5.2026 בקשה לעיון חוזר בהחלטה (להלן: הבקשה לעיון חוזר), אשר נדחתה על ידי בית המשפט קמא ביום 14.6.2026. 4. ביום 21.6.2026 הגיש המערער הודעת ערעור לבית משפט זה על ההחלטה מושא הערעור מיום 26.3.2026, ובד בבד עם הגשתה עתר לקבלת פטור מתשלום אגרה והפקדת ערובה. בתשובותיהם לבקשת הפטור טענו הנאמן והמשיבה 5 כי יש להורות על מחיקת הערעור משהוגש באיחור. בהחלטתי מיום 5.7.2026 הוריתי למערער להתייחס לטענה זו ולנמק מדוע הערעור לא יימחק ככל שיימצא כי הוגש באיחור. 5. בהתייחסותו מיום 12.7.2026 טען המערער כי במועד מתן ההחלטה מיום 26.3.2026 חל מצב חירום מיוחד אשר הקפיא את מניין הימים להגשת ההליך. המערער הוסיף וטען כי הגשת הבקשה לעיון חוזר מנעה הגשת ערעור מוקדם מתוך רצון לחסוך זמן שיפוטי, וכי נוכח מכלול הנתונים האמורים מתגבש בענייננו "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה בדיעבד להגשת ההליך. 6. הנאמן והמשיבה 5 מתנגדים למתן הארכה המבוקשת. לטענתם, המועד האחרון להגשת הערעור על ההחלטה מושא הערעור מיום 26.3.2026 חלף ביום 12.6.2026. עוד טוענים הנאמן והמשיבה 5, כי המערער פעל בחוסר תום לב ולא צירף תצהיר התומך בבקשת הארכה. 7. כאמור, החלטת בית המשפט קמא מושא הערעור ניתנה ביום 26.3.2026. המועד להגשת ערעור על ההחלטה הינו 60 ימים ממועד המצאתה (תקנה 137(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין)). במועד מתן ההחלטה שרר כידוע מצב חירום מיוחד. מצב חירום מיוחד זה החל ביום 1.3.2026 (ראו, הודעה בדבר החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991, י"פ 14298, עמ' 4316 (28.2.2026)). מצב החירום הסתיים במרבית אזורי הארץ, ובכלל זה ביחס לבית המשפט העליון, ביום 8.4.2026. עם זאת, ככל שהדברים עסקינן בבתי המשפט במחוז חיפה, הוארך מצב החירום המיוחד, לבסוף, עד ליום 12.4.2026 (הודעה מס' 11 בדבר החלת תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991, י"פ 14427, עמ' 5170 (9.4.2026)). 8. נוכח האמור, ובכל הנוגע למניין הימים להגשת הליך הערעור לבית משפט זה, מצב החירום המיוחד הסתיים ביום 8.4.2026 ולכן המועד האחרון להגשתו חל ביום 7.6.2026 (ראו והשוו, עע"מ 7719/19 י. לרר הנדסה בע"מ נ' המועצה אזורית מגידו ‏(‏18.12.2019‏)‏‏). יחד עם זאת, אפילו היינו מונים את מניין הימים להגשת הערעור מתום מצב החירום כפי שהוארך בבתי המשפט בחיפה (קרי, הקפאת המרוץ עד ליום 12.4.2026 כולל), הרי שהמועד האחרון להגשת הערעור היה נדחה בארבעה ימים. מאחר שהערעור דנא הוגש בפועל רק ביום 21.6.2026, הרי שהוא הוגש בחלוף כל אחד מן המועדים הנזכרים לעיל. יוער, כי המערער טוען כי ניסה להגיש תחילה את הערעור ביום 16.6.2026 וההגשה נדחתה מן המרשם. בהקשר זה אציין, כי המערער לא צירף אסמכתה התומכת בטענה זו. כך או אחרת, גם מועד נטען זה של הגשת ההליך היה בחלוף כל אחד מהמועדים הנזכרים לעיל. המסקנה היא, אפוא, כי הערעור הוגש באיחור ודומה כי אין על כך מחלוקת בין הצדדים. 9. השאלה הנשאלת, אפוא, היא האם מתקיימת הצדקה להאריך בדיעבד את המועד להגשת הערעור, שהוגש באיחור. בהתאם לתקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין, על המבקש לסטות מן המועדים שנקבעו בתקנות להצביע על "טעמים מיוחדים" לכך. טעמים אלה ייבחנו, בין השאר, תוך בחינת השאלה אם האיחור בהגשת ההליך נעוץ בנסיבות שאינן צפויות או תלויות בבעל הדין, ובהתחשב, בין היתר, במשך הארכה המבוקשת, בהצדקות הנטענות לכך, ובמידת ההסתמכות של הצד שכנגד (ראו, בש"א 6410/18 תנו לחיות לחיות נ' פלוני, פיסקה 3 (5.11.2018)). כחלק ממכלול השיקולים, ניתן משקל משמעותי לעיתוי שבו הוגשה הבקשה (ראו, בש"א 3061/21 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פיסקה 6 (6.5.2021)). 10. בענייננו, המערער טוען כי התעכב בהגשת ההליך משהגיש בקשה לעיון חוזר לבית המשפט קמא והמתין להחלטתו בבקשה זו. אין בטענה זו כדי לגבש טעם מיוחד המצדיק את מתן הארכה שהתבקשה. כלל הוא, בהקשר זה, כי עצם הגשת בקשה לעיון חוזר אינה מהווה "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד להגשת הליך ערעורי על ההחלטה מושא הבקשה לעיון חוזר. אכן, קיומו של הליך תלוי ועומד באותו עניין עשוי לעתים להצדיק הארכת מועד להגשת הליך ערעורי, אולם "ככלל, במקום שבו ההליך התלוי ועומד הוא בקשה לעיון חוזר או בקשה אשר דומה במהותה (גם אם לא בהכרח בכל מרכיביה ובכל היקפה) לבקשה שההחלטה בה היא נשוא הבקשה להארכת מועד, הנטייה להכיר בקיומו של 'טעם מיוחד' להארכת מועד מצטמצמת [...]" (בש"א 2891/11 אורט ישראל נ' World ORT, פיסקה 4 (27.4.2011)). לא מצאתי בנסיבות המקרה שלפניי טעם מבורר המצדיק סטייה מכלל זה. 11. המערער מוסיף וטוען כי מדובר באיחור של מספר ימים בלבד. ברם, כבר נפסק כי גם איחור של יום אחד בנקיטת הליך הוא איחור המצריך טעמים מיוחדים לשם הארכת המועד לנקיטת ההליך, קל וחומר כאשר עסקינן באיחור משמעותי יותר (ראו למשל, ער"א 742/23 אבטסם נ' מדינת ישראל (31.1.2023)). לא נעלמו מעיניי טענות המערער כי סיכויי ההליך טובים, לגישתו. ואולם, על דרך הכלל, שיקול זה אינו יכול להוות לבדו טעם מיוחד להארכת מועד (ראו, ע"ר 5466-11-25 פלוני נ' המועצה האזורית לב השרון, פיסקה 8 (7.1.2026)). 12. לכל אלה יש להוסיף כי הבקשה להארכת מועד לא נתמכה בתצהיר, ודומה כי די בפגם זה, כשלעצמו, כדי להוביל לדחיית הבקשה. 13. בשל מכלול הטעמים האמורים, המסקנה היא כי המערער לא הצביע על טעם מיוחד אשר מצדיק מתן הארכת מועד (בדיעבד) להגשת ההליך. בנסיבות אלה, עסקינן אפוא בהליך ערעורי שהוגש באיחור, ודינו להימחק מטעם זה. אני מורה על מחיקת ההליך. המזכירות תסגור את התיק. המערער יישא בהוצאות הנאמן בסך 750 ש"ח ובאותו סכום לטובת המשיבה 5. ניתן היום, ט"ו אב תשפ"ו (29 יולי 2026). רון גולדשטיין, שופט רשם