בג"ץ 60514-09-26 — אופק שלום נ. היועץ המשפטי לממשלה

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 60514-09-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט ח' כבוב העותרים: 1. אופק שלום 2. צחי שלום 3. לבנה שלום נגד המשיבים: 1. היועצת המשפטית לממשלה 2. פרקליטות המדינה 3. משטרת ישראל 4. גיל נאור מרי 5. ירון אדרי 6. אופיר וולפסברגר 7. אור לביא עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד צבי הלפגוט; עו"ד שרון חזות; עו"ד שי אדרי פסק-דין הנשיא יצחק עמית: עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) מיום 11.6.2026 לגנוז את תיק החקירה (פל"א 445690/2018) (להלן: ההחלטה על סגירת התיק) אשר נפתח בעקבות תאונה קשה שהתרחשה ביום 7.10.2018 במסלול קארטינג בבית ברל, בה נפגע העותר 1, שהיה באותה העת קטין כבן 11. החלטה זו ניתנה לאחר השתלשלות עניינים ממושכת שכללה שתי החלטות סגירה קודמות ושני עררים שהתקבלו לצורך ביצוע השלמות חקירה. במסגרת החלטה זו צוין גם כי על החלטת הסגירה קיימת זכות ערר בתוך 60 ימים; וכי התיק הפלילי עתיד להתיישן ביום 7.10.2026. 1. ביום 2.8.2026 פנו העותרים לפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) במכתב שכותרתו: "ההחלטה לגנוז את תיק פל"א 445690/2018 (כפר סבא) – מיצוי הליכים". בגדרו שטחו העותרים את טענותיהם ביחס להחלטה על סגירת התיק וכן עמדו על התשתית הראייתית אשר לשיטתם מהווה תשתית עובדתית ומשפטית מוצקה המצדיקה העמדה לדין. עוד טענו העותרים כי פרק הזמן שבו התנהל תיק החקירה, קרוב לשמונה שנים, אף הוא חריג ובלתי סביר. נטען, כי בנסיבות אלה ההחלטה על סגירת התיק חודשים ספורים לפני התיישנות התיק הפלילי באוקטובר 2026 לוקה בחוסר סבירות קיצוני. 2. פניית העותרים נענתה ביום 14.9.2026 על ידי פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) במכתב שבו צוין, כי "לאחר בחינת הדברים לא מצא פרקליט המחוז לשנות את ההחלטה על גניזת התיק מושא פנייתכם" וכן צוין כי מאחר שמדובר בפנייה ל"מיצוי הליכים" ולא בערר על ההחלטה על סגירת התיק בהתאם להוראות סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ), היא לא טופלה לפי הוראות הנחיית פרקליט המדינה מס' 1.20 – "טיפול הפרקליטות בעררים על סגירת תיקים או על החלטות לדחות בקשה לשינוי עילת סגירה". 3. מכאן העתירה שלפנינו. בעיקרו של דבר, טוענים העותרים כי ההחלטה על סגירת התיק חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות, שכן חומר החקירה כולל תשתית ראייתית ממשית המקימה סיכוי סביר להרשעה. העותרים מדגישים את חומרתה המופלגת של הפציעה אשר הותירה בעותר 1 נכות צמיתה משמעותית וכן טוענים שקיים אינטרס ציבורי מובהק באכיפת כללי הבטיחות וההגנה על קטינים. על רקע זה, מבקשים העותרים כי נורה על ביטול ההחלטה על סגירת התיק וכן שנורה למשיבים 3-1 ליתן טעם מדוע לא יינקטו ההליכים הנדרשים לשם העמדת המשיבים 7-4 לדין בהתאם לתשתית הראייתית. עוד מבקשים העותרים כי נורה למשיבים 2-1 לעשות שימוש בסמכותם לפי סעיפים 9(ג)(2) ו-9(ג)(3) לחסד"פ ולהאריך את תקופת ההתיישנות של התיק הפלילי. 4. לאחר שעיינו בעתירה ובנספחיה, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף נוכח קיומו של סעד חלופי ובשל אי מיצוי הליכים. אשר לבקשת העותרים כי נורה על ביטול ההחלטה על סגירת התיק – דינה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. בהתאם להלכה הפסוקה, בית משפט זה לא יידרש לעתירה ככל שעומד לעותר סעד חלופי וככל שהעותר לא מיצה את האפיקים הסטטוטוריים העומדים לרשותו לקבלת הסעד המבוקש (ראו: בג"ץ 17462-05-26 פלוני נ' המחלקה לשירותים חברתיים, פסקה 5 ‏‏(19.5.2026‏)‏‏; בג"ץ 3445/23 נגל נ' משטרת ישראל יחידה 433, פסקה 7 (9.5.2023); בג"ץ 8284/21 תזמורת ירושלים מזרח ומערב נ' משרד התרבות והספורט מדינת ישראל, פסקה 10 (27.2.2022)). בענייננו, סעיף 64 לחסד"פ מקנה לעותרים זכות סטטוטורית לערור על ההחלטה על סגירת התיק בפני הגורם המוסמך לכך בחוק. ואולם העותרים לא פעלו להגשת ערר כאמור ותחת זאת פנו במכתב "מיצוי הליכים" לפרקליטות מחוז מרכז (פלילי). לא נעלמו מעינינו עררים קודמים שהוגשו והתקבלו, אשר בעקבותיהם המשיכו הליכי החקירה שבסופם ניתנה, בפעם השלישית, ההחלטה על סגירת התיק, ואולם בכך אין כדי להצדיק חריגה מהכלל שלפיו בית משפט זה לא יידרש לעתירה מקום שבו עומד לעותר סעד חלופי כאמור. 5. גם דינה של הבקשה כי נורה למשיבים להאריך את תקופת ההתיישנות של התיק הפלילי בהתאם לסמכותם לפי סעיף 9(ג)(2) ו-9(ג)(3) לחסד"פ – להידחות על הסף מחמת אי מיצוי הליכים. כידוע, טרם הגשת עתירה לבית משפט זה, על העותרים לפנות תחילה לרשות המוסמכת ולבקש ממנה את הסעד המבוקש. פנייה מוקדמת זו עשויה לייתר את הצורך בפנייה לערכאות השיפוטיות או למצער לצמצם את המחלוקות בין הצדדים ולמקדן (ראו: בג"ץ 2106/22 תולדות ייזום והשקעות בע"מ נ' שר האוצר, פסקה 3 (28.3.2022); בג"ץ 5586/22 אגוד מכוני הרישוי בישראל נ' שר האוצר, פסקה 5 (24.8.2022)). כעולה מהעתירה ומנספחיה, העותרים לא פנו בפנייה מוקדמת לגורמים הרלוונטיים בבקשה כאמור לפי סעיף 9 לחסד"פ. משכך, אין לראות בעותרים כמי שמיצו את חובת הפניה המוקדמת לרשות המתאימה בטרם פנייה לבית משפט זה. 6. לפני סיום, נבקש לציין כי המועד להגשת ערר חלף, ואולם בפני העותרים פתוחה הדרך לפנות לגורמים הרלוונטיים כאמור בסעיף 65 לחסד"פ, בבקשה להאריך את המועד להגשת ערר. מצופה מהגורמים הרלוונטיים כי בקשת ארכה כאמור תיבחן בשים לב לכך שהוגש מכתב "מיצוי הליכים" בתוך התקופה להגשת ערר ובו טענות שהיו נטענות גם בגדרי ערר לו היה מוגש. 7. סוף דבר: העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובת המשיבים, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"ט תשרי תשפ"ז (30 ספטמבר 2026). יצחק עמית נשיא עופר גרוסקופף שופט חאלד כבוב שופט