פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 59666-07-25
לפני:
כבוד השופטת יעל וילנר
כבוד השופט עופר גרוסקופף
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
העותר:
מחמוד חנני
נגד
המשיבים:
2. ראש המינהל האזרחי
3. היחידה המרכזית לפיקוח
4. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה
5. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית
6. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
7. קמ"ט לענייני מים במינהל האזרחי
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד תאופיק ג'בארין
פסק-דין
השופט עופר גרוסקופף:
לפי הנטען בעתירה, לעותר באר מים המצויה בכפר בית פוריק בנפת שכם בשטח B, שפועלת באישור רשות המים הפלסטינית, ומהווה מקור לשתיית מים של חלק מתושבי הכפר בית פוריק, וכן מקור להשקיית קרקע חקלאית לגידולי ירקות (להלן: באר המים). בעתירה נטען, כי במאי 2025 הגיעו נציגי המשיבים אל באר המים. העותר מסר לנציגים את האישורים והמסמכים הרלוונטיים מהרשות הפלסטינית הנוגעים להפעלת באר המים. עם זאת, לדברי העותר, נוכח חששו כי המשיבים יבצעו פעולות אכיפה נגד באר המים ללא הודעה מוקדמת – הוא פנה ביום 7.7.2025 אל קצין המטה לענייני מים במינהל האזרחי (להלן: קמ"ט מים). ביום 21.7.2025 השיב קמ"ט מים, כי אישורה של רשות המים הפלסטינית אינו רלוונטי, וזאת מאחר שלפי הסדר הביניים נדרשת הסכמה של שני הצדדים במסגרת הוועדה המשותפת. עוד צוין במענה, כי לעותר "לא קנויה הזכות לקבל מראש את המידע האם בכוונת המנהל האזרחי לנקוט בצעדי אכיפה וכן על מועד ואופן הביצוע" (נספח 3 לעתירה).
מכאן העתירה שלפניי והבקשה למתן צו ביניים.
העותר מבקש בעתירתו, בין היתר, כי המשיבים ינמקו מדוע לא ימנעו מהריסת באר המים; מדוע לא יימנעו מהחרמת כלים וציוד השייכים לו ומצויים בסמוך לבאר המים; מדוע לא ימסרו התראה ו/או הודעה מוקדמת ו/או צו הפסקת עבודה בטרם הריסת באר המים והחרמת הכלים והציוד; ומדוע לא יקיימו שימוע בטרם ביצוע פעולות אכיפה כאמור. לטענת העותר, קיים חשש ממשי שהמשיבים מתכוונים להרוס את באר המים ולהחרים את הכלים והציוד המשמשים לשאיבת המים ולהשקיה של קרקע חקלאית לגידולי ירקות, וזאת ללא מתן התראה או זכות שימוע. העותר סומך חשש זה על מקרים דומים שאירעו בעבר, באופן שמהווה לטענתו נוהל פעולה. העותר טוען בעתירתו הן נגד החלטה להרוס את באר המים ולהחרים את הכלים והציוד לגופה, הן נגד קבלת החלטה כאמור ללא התראה מוקדמת וללא שימוע. כן מבקש העותר צו ביניים האוסר על המשיבים להרוס את באר המים ולהחרים את הכלים והציוד עד להכרעה בעתירה לגופה.
דין העתירה להידחות על הסף מחמת היותה עתירה מוקדמת. העתירה הוגשה על יסוד חשש שהתעורר אצל העותר מפני פעולות אכיפה שתבוצענה בעניין באר המים, מבלי שתינתן לו התראה מוקדמת ומבלי שקודם לכן תמומש זכותו להישמע על ידי הרשויות. חשש זה גבר בעיניו לנוכח המענה שניתן לו מקמ"ט מים. אלא, שהלכה מושרשת היא שבית משפט זה לא יידרש לעתירה שהוגשה טרם התקבלה החלטה סופית לגופו של עניין על ידי הרשות המוסמכת. בענייננו, מהמענה שניתן לעותר, נראה כי טרם התקבלה החלטה על ידי המשיבים, ומכאן שלא קיימת עדיין החלטה או פעולה מינהלית שניתן להעבירה תחת שבט הביקורת השיפוטית, כך שמדובר בעתירה שאינה רק מוקדמת אלא גם תאורטית (בג"ץ 6367/20 אלהדלין נ' ועדת המשנה לפיקוח על הבניה, פסקאות 8-7 (28.4.2021); בג"ץ 4812/21 אבו סלאח נ' ממשלת ישראל, פסקה 6 (12.8.2021); בג"ץ 5404/23 ריינדיר אנרגיה בע"מ נ' ממשלת ישראל, פסקה 7 (27.7.2023)).
נציין, ולו למען הסדר הטוב, כי החלטת המשיבים, כמו כל החלטה מינהלית, כפופה לכללי המשפט המינהלי ולפסיקת בית משפט זה, ובכלל זה – לדרישה כי תינתן התראה מוקדמת והזדמנות לפרט להשמיע את טענותיו ולמצות הליכים על פי דין, בכפוף לקיומם של צרכי ביטחון דחופים ומובהקים (ראו והשוו: בג"ץ 3519/11 הדאלין נ' ראש המנהל האזרחי לאיו"ש (25.2.2014); בג"ץ 5923/11 אבו דאהוק נ' ראש המנהל האזרחי לאיו"ש (8.7.2015); בג"ץ 6476/20 דראגמה נ' ראש המינהל האזרחי (12.10.2020)). חזקה על המשיבים, כי יפעלו בהתאם לכללים ידועים אלו גם במקרה דנן.
העתירה נדחית, איפוא, תוך שמירת זכויות וטענות הצדדים. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ה' באב התשפ"ה (30.7.2025).
יעל וילנר
שופטת
עופר גרוסקופף
שופט
גילה כנפי-שטייניץ שופטת