פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 59410-08-26
לפני:
כבוד השופטת יעל וילנר
כבוד השופט חאלד כבוב
כבוד השופט יחיאל כשר
העותר:
דורון טלבי
נגד
המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
2. המוסד לביטוח לאומי
עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד יקטרינה חממי; עו"ד אוראל לוי
פסק-דין
השופט חאלד כבוב:
העתירה שלפנינו מופנית נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (כבוד ממלא מקום הנשיא א' איטח, השופטת ס' דוידוב-מוטולה, השופט א' סופר, נציגת ציבור (עובדים) ו' אדוארדס ונציג ציבור (מעסיקים) י' רייף) בעב"ל 68172-09-25 מיום 16.07.2026, בגדרו התקבל באופן חלקי ערעור העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה באר שבע (כבוד הנשיא צ' פרנקל) בב"ל 39214-11-23 מיום 31.08.2025.
רקע וההליכים בבתי הדין לעבודה
העותר הועסק בחברת אגד בע"מ (להלן: אגד) בין השנים 2023-1986. במהלך שנים אלו עבד במספר תפקידים, וביניהם מסגר רכב, נהג אוטובוס, מסגר מרכב ומחסנאי משק. בתוך כך, ביום 07.07.2022 הגיש העותר תביעה למוסד לביטוח לאומי, בה ביקש שיוכר כי ליקוי השמיעה והטנטון מהם הוא סובל נגרמו בשל תנאי עבודתו באגד, שכללו חשיפה לרעש מזיק. תביעה זו נדחתה ונקבע כי התסמינים מהם סובל העותר אינם תוצר לוואי של עבודתו.
ביום 19.11.2023 הגיש העותר תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, במסגרתה התבקש בית הדין לקבוע כי תסמיניו הרפואיים נובעים מעבודתו באגד, ולחלופין התבקש למנות יועץ רפואי שיבחן את הקשר הסיבתי בין השניים. בפסק דינו מיום 31.08.2025, בית הדין האזורי קבע כי העותר לא הוכיח שהיה חשוף בתפקידיו השונים לרעש מזיק העולה על 85 דציבל כטענתו, וכי לא הוכח כי מספר שעות העבודה שלו עומד ברף להכרה ברעש מזיק. לפיכך, נפסק כי דין התביעה להידחות, אף ללא צורך במינוי מומחה.
על פסק דינו של בית הדין האזורי הגיש העותר ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, שהתקבל, כאמור, באופן חלקי. בית הדין הארצי קבע כי לפחות ביחס לחלק מתקופת עבודתו באגד נחשף העותר לרעש מזיק, ומשכך "קיים טעם למינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי ולו בין ליקוי השמיעה לבין החשיפה לרעש מזיק". בהתאם לכך, עניינו של העותר הוחזר לבית הדין האזורי, על מנת שיכריע בשאלה מהן התקופות בהן נחשף העותר לרעש מזיק ואילו שאלות יש להפנות למומחה בנדון. לצד זאת, בית הדין הארצי דחה את טענותיו של העותר ביחס לתקופת עבודתו כמחסנאי בין השנים 2023-2004, זאת בהתבסס על דוח מדידת רעש שנערך בשנת 2022 שבחן את מידת החשיפה לרעש במוסך בו עבד העותר.
טענות העותר
העתירה שלפנינו מופנית כלפי קביעותיו של בית הדין הארצי בנוגע לתקופת עבודתו של העותר כמחסנאי משק בין השנים 2023-2004. בתוך כך, התבקש כי נורה על מינוי מומחה רפואי שיבחן גם את הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתו במהלך תקופה זו לבין תסמיניו הרפואיים. בעתירה נטען כי במשך כ-19 שנים עבד העותר כמחסנאי משק באגד, שם נחשף לרעש מזיק. לעמדתו, נתונים אלו אודות מיקום עבודתו, לצד בדיקות השמיעה שערך, מקימים "אפשרות סבירה" לחשיפה לרעש מזיק, המצריכה מינוי של מומחה מתאים. עוד נטען, כי עניינו מעלה שאלה משפטית עקרונית הנוגעת למחדלים ראייתיים, הנובעים מהתנהלותו של המעסיק, ומונעים את בירור עניינו הפרטני של עובד. בהקשר אחרון זה נטען, כי בעניינו נפסק ביגוד להלכה הנוהגת.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בעתירה ובפסקי הדין של בתי הדין לעבודה, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות.
הלכה היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה, וכי התערבותו מוגבלת אך למקרים בהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: "(1) נתגלתה טעות משפטית מהותית, ולעניין זה אין נפקא מינה אם שורשיה בנושאי סמכות או בנושאי מהות; וכן, יחד עם זאת – (2) הצדק מחייב התערבותו של בית-משפט זה, לאור נסיבותיו של העניין" (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 3408/24 סרוסי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 9 (28.05.2024)). עוד נקבע, כי בבואו של בית משפט זה לבחון האם נפלה טעות משפטית מהותית בפסק הדין, יבחן הוא את חשיבותה הציבורית הכללית של הבעיה, השלכותיה ועקרוניות הסוגייה שאותו מקרה מעורר (ראו למשל: בג"ץ 7600/23 שלמה נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 10 (17.12.2023)).
בלב העתירה שלפנינו עומדות טענות ערעוריות בעיקרן, העוסקות באופן ניהול ההליך, ובפרט בהחלטה בדבר מינוי מומחה – החלטה דיונית הכרוכה בהיכרותו של המותב עם חומר הראיות בתיק. טענות העותר אינן מגלות כל טעות משפטית בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, אשר דן בהן; ואף קיבל את ערעורו של העותר באופן חלקי. לבטח שאין מדובר במקרה המעלה שאלה עקרונית, אלא נהפוך הוא. המקרה נטוע עמוק בנסיבותיו הפרטניות של העותר. משכך, העתירה לא עומדת באמת המידה להתערבות.
העתירה נדחית בזאת. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ה תשרי תשפ"ז (06 אוקטובר 2026).
יעל וילנר
שופטת
חאלד כבוב
שופט
יחיאל כשר
שופט