בג"ץ 59038-10-26 — פלוני נ. צה"ל/אגף כח אדם

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 59038-10-26 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט יחיאל כשר העותרת: פלונית נגד המשיב: צה"ל – אגף כח אדם עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים בשם העותרת: עו"ד רוני קרדונר פסק-דין השופטת גילה כנפי-שטייניץ: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרת לקבל פטור משירות ביטחון מטעמים שבהכרה דתית, בהתאם להוראת סעיף 40 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: החוק). העותרת הגישה את התצהיר הנדרש לקבלת הפטור באיחור, ועתה היא מבקשת כי נורה למשיב לדון בערר שהגישה על ההחלטה שלא לקבל את תצהירה, ולבחון את בקשתה לגופה. לעתירה, שהוגשה אמש, צורפה בקשה למתן צו ביניים שיעכב את גיוסה, הקבוע להיום. 1. על מנת שבקשתה לפטור משירות ביטחון תידון, היה על העותרת להגיש תצהיר לפי תקנה 4(א)(1) לתקנות שירות בטחון (פטור נשים משירות בטחון מטעמים שבהכרה דתית), התשל"ח-1978 (להלן: התקנות), עד ליום 30.4.2026. העותרת הגישה את התצהיר ביום 16.6.2026, באיחור של 47 ימים. ביום 28.6.2026 החליטה מפקדת לשכת הגיוס באר שבע שלא לקבלו, משלא נמצאו "טעמים מיוחדים" לאיחור כנדרש בתקנה 4(ב) לתקנות. העותרת ערערה על ההחלטה, וביום 23.7.2026 ניתנה החלטה נוספת. החלטה זו זהה בעיקרה להחלטה הראשונה, ואף נחתמה בידי אותה מפקדת. נוסף בה כי "על אף שבקשתך לפטור נשללה, החליט הגורם המוסמך לבחון את ערעורך על החלטה זו. לאחר בחינת נימוקיך לערעור על ההחלטה, לא נמצאו טעמים מיוחדים שיש בהם כדי להצדיק את ערעורך". לצד זאת צוין בה, ככל הנראה בשגגה, כי העותרת רשאית להגיש ערר על ההחלטה בתוך 30 יום. 2. ביום 26.7.2026 שלחה העותרת "בקשת ערעור" נוספת על ההחלטה מיום 28.6.2026. ביום 28.7.2026, בתשובה לפניית ב"כ העותרת מאותו יום, השיבה יחידת מיטב כי העותרת ערערה על ההחלטה בעניינה "פעמיים שונות – ולאחר בחינתם [כך במקור] על ידי מפקדת לשכת הגיוס וסגנית מפקדת יחידת מיטב בהתאם, הוחלט להותיר את חובתה בגיוס על תוקפה המלא ובקשתה נשללה באופן סופי". עוד צוין כי פניית ב"כ העותרת אינה מציגה טעמים חדשים, ולכן "אין כל עילה לבחון את עניינה באופן חוזר". 3. ביום 20.8.2026 הגישה העותרת ערר על ההחלטה מיום 23.7.2026, ובו ביקשה כי עניינה ייבחן "לפנים משורת הדין". ביום 4.10.2026 השיבה יחידת מיטב כי "כלל הנסיבות המתוארות נבדקו לגופן", וכי העניין נבחן כבר פעמיים, בידי "שני פוקדים שונים, בדרגים שונים". ביום 14.10.2026 שלחה העותרת לפרקליטות הצבאית התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, וביקשה את עמדתה באופן מיידי. העתירה הוגשה ביום 20.10.2026, יום אחד לפני מועד הגיוס. 4. לטענת העותרת, משצוין בהחלטה שניתנה ביום 23.7.2026 כי לעותרת אפשרות להגיש ערר, היה על המשיב לדון בערר שהגישה. לגופו של עניין טענה העותרת כי האיחור בהגשת התצהיר נבע ממחלתו של סבה ומפטירתו. לטענתה, היה מקום לשקול את התקיימות התנאים המהותיים לפטור בעניינה גם בהחלטה אם לקבל את התצהיר באיחור, וזאת בשים לב לכך שלמדה כל שנותיה במוסדות חינוך דתיים. 5. לאחר עיון בעתירה על נספחיה, מצאתי כי דין העתירה להידחות על הסף, מחמת השיהוי שבהגשתה ובהיעדר עילה להתערבותנו. אשר לשיהוי – מועד הגיוס היה ידוע לעותרת מבעוד מועד. אף על פי כן, העתירה הוגשה "בדקה התשעים" (אם לא מאוחר מכך) – בערב יום הגיוס. בית משפט זה ציין לא אחת כי הגשת עתירה בנסיבות כאלה מציבה אותו "בסד זמנים דחוק, עד כדי בלתי אפשרי לבירור העתירה, המקים טעם של ממש לדחות עתירות כאמור מחמת שיהוי, גם כאשר מדובר בעתירה ראויה שנכון לבררה" (בג"ץ 7397/22 חברוני נ' מפקד יחידת מיטב, פסקה 19 (16.3.2023); ראו גם: בג"ץ 2772/23 זלמנוביץ' נ' מפקד יחידת מיטב, פסקה 7 (9.11.2023)). מיותר לציין כי אין בפנייה לפרקליטות הצבאית כדי לרפא את הפגם. הפניה נשלחה עשרה ימים לאחר שנתקבלה תשובה סופית לפניית העותרת, ונדרשה בה תשובה בתוך יום; ומכל מקום, נפסק לא אחת כי "עותר אינו יכול להתגבר על טענת שיהוי בכך שהוא מתעקש, אינו מוכן לראות בסירוב שהוא מקבל סוף פסוק, וממשיך להתכתב עם הרשויות" (בג"ץ 410/78 מילס ישראל בע"מ נ' שר האוצר, פ"ד לג(1) 271, 273-272 (1979)). 6. דין העתירה להידחות אף בהיעדר עילה להתערבות. סעיף 40(א) לחוק מעניק פטור למי שמסרה תצהיר, "באופן ובמועד שייקבעו בתקנות". התקנות קובעות מועד להגשת התצהיר, ומסמיכות את הפוקד המוסמך לקבל תצהיר באיחור "אם ראה לעשות כן מטעמים מיוחדים" (תקנה 4(ב) לתקנות). כפי שהודגש בפסיקה, הכללים בדבר המועד להגשת התצהיר "אינם עניין טכני בלבד. הם נועדו לוודא כי הבקשה לפטור מגיוס תוגש בראשית הדרך, ולא באמצעה, באופן שמאפשר תכנון מתאים, וכן לבטא עמדה אותנטית ביחס לסוגיית הגיוס" (בג"ץ 1193/22 איפרח נ' מפקד יחידת מיטב, פסקה 17 (21.6.2022) (להלן: עניין איפרח); וראו גם: בג"ץ 1448/21 פלונית נ' מפקד יחידת מיטב, פסקה 15 (4.10.2021) (להלן: עניין פלונית)). יתרה מזו, מאחר שמדובר בפטור מחובה המוטלת על כלל האזרחים, נקבע כי יש להקפיד הקפדה יתרה על התנאים למתן הפטור (בג"ץ 5838/24 מאניה נ' מפקד יחידת מיטב צה"ל, פסקה 8 (15.10.2024) (להלן: עניין מאניה)). 7. ההחלטה שלא לקבל את תצהיר העותרת מצויה בגדר שיקול הדעת של הפוקד המוסמך. היקפה של הביקורת השיפוטית על החלטות מסוג זה מצומצם. "הגם שמעשי המינהל נתונים לביקורת שיפוטית, בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה המקצועי של הרשות המוסמכת" (בג"ץ 8413/22 קלמפרט נ' מפקד יחידת מיטב, פסקה 19 (18.2.2024); וראו: בג"ץ 45325-08-24 אלחרר נ' שר הביטחון, פסקה 8 (14.4.2026)). אמת מידה זו מתחדדת בענייננו. תקנה 4(ב) מסמיכה את הפוקד לקבל תצהיר באיחור "אם ראה לעשות כן", ורק "מטעמים מיוחדים" שהוצגו. זהו החריג לכלל, וההכרעה אם התקיים טעם מיוחד מסורה לשיקול דעתו של הפוקד. בהתאם, בית משפט זה נמנע בעקביות מלהתערב בהחלטות שלפיהן לא הוצגו טעמים מיוחדים לאיחור (ראו למשל: עניין פלונית, פסקה 23; עניין איפרח, פסקה 18). לא מצאתי כי נפל בהחלטה זו פגם המצדיק התערבות. 8. בטרם סיום אעיר, כי התנהלות רשויות הגיוס בעניין זה לא הייתה מיטבית. ההחלטות מימים 28.6.2026 ו-23.7.2026 נוסחו באופן תבניתי, ולא התייחסו לנימוק הקונקרטי שהעלתה העותרת (אף לא ברור מן ההחלטה מיום 23.7.2026 מי הוא "הגורם המוסמך" שבחן את הערעור, שכן, כאמור, היא נחתמה בידי אותה מפקדת שנתנה את ההחלטה הראשונה; רק מהודעת הדוא"ל מיום 28.7.2026 עולה במפורש כי ערעור העותרת נבחן גם בידי סגנית מפקדת יחידת מיטב). ההכרעות בפניות שבאו לאחר מכן נמסרו בהודעות דוא"ל, מבלי לציין את זהות הגורם השולח. אין באלה כדי להצדיק התערבות, שכן נמסר לעותרת כי עניינה נבחן שוב ושוב, הן על-ידי מפקדת לשכת הגיוס הן על-ידי סגנית מפקדת יחידת מיטב, תוך שנמצא כי לא הוצגו טעמים מיוחדים לאיחור. עם זאת, ראוי כי החלטות בבקשות לפטור יינתנו תוך ציון זהות הגורם שקיבל את ההחלטה, תוך התייחסות קונקרטית לטעמים המיוחדים שהועלו (השוו: עניין מאניה, פסקה 13). 9. העתירה נדחית אפוא על הסף, וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. משלא התבקשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות. ניתן היום, י' חשוון תשפ"ז (21 אוקטובר 2026). יעל וילנר שופטת גילה כנפי-שטייניץ שופטת יחיאל כשר שופט