פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 58665-08-26

"בצלמו" ארגון זכויות אדם ברוח יהודית (ע"ר) נ. צה"ל/המטכ"ל

עתירה לחיוב משיבי הממשלה וזרועות הביטחון להקצות כוחות לתפיסת חזקה בנכסי אונר"א בהתאם לבקשת עיריית ירושלים ולפי חוק להפסקת פעילות אונר"א.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 16/09/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 58665-08-26 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה בג"ץ ובתי משפט לעניינים מינהליים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה לחיוב משיבי הממשלה וזרועות הביטחון להקצות כוחות לתפיסת חזקה בנכסי אונר"א בהתאם לבקשת עיריית ירושלים ולפי חוק להפסקת פעילות אונר"א.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 58665-08-26 — "בצלמו" ארגון זכויות אדם ברוח יהודית (ע"ר) נ. צה"ל/המטכ"ל

עתירה לחיוב משיבי הממשלה וזרועות הביטחון להקצות כוחות לתפיסת חזקה בנכסי אונר"א בהתאם לבקשת עיריית ירושלים ולפי חוק להפסקת פעילות אונר"א.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

עמותת בצלמו, יעקב סמרנו וח"כ יוליה מלינובסקי הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את גורמי הממשלה, צה"ל ומשטרת ישראל להקצות כוחות לסיוע לעיריית ירושלים בתפיסת חזקה במקרקעין לפי החוק להפסקת פעילות אונר"א, לאחר שפניית העירייה מחודש ינואר לא נענתה במשך שמונה חודשים. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף בשל היעדר זכות עמידה, וקבע כי ככלל אין מקום להיעתר לעתירה ציבורית כאשר קיים גוף הנוגע בדבר ישירות (עיריית ירושלים) אשר בחר שלא לעתור בעצמו לבית המשפט.

הנימוק המרכזי

כאשר ישנו גורם ישיר המושפע מהמצב (עיריית ירושלים) שלא בחר לפנות לבית המשפט, עותרים ציבוריים אינם רשאים 'להיכנס בנעליו' ולעתור במקומו.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים יעל וילנר, חאלד כבוב, יחיאל כשר
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מספטמבר 2026

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עמותת "בצלמו" ארגון זכויות אדם ברוח יהודית (ע"ר)
  • יעקב סמרנו
  • ח"כ יוליה מלינובסקי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • סעיף 2ה(ב) לחוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה-2024 קובע חובה על צה"ל ומשטרת ישראל להקצות כוחות ומשאבים לתפיסת חזקה לפי בקשת רשות מקומית.
  • עיריית ירושלים פנתה עוד בינואר בבקשה מתאימה ומאז חלפו כשמונה חודשים ללא נקיטת פעולות.
  • קיימת לעותרים זכות עמידה כעותרים ציבוריים מאחר שמדובר באכיפת הוראת חוק מפורשת שנקבע מועד לביצועה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • נספחי העתירה המעידים על בקשת עיריית ירושלים מחודש ינואר.

הדגשים פרוצדורליים

  • דחיית העתירה על הסף ללא צורך בקבלת תגובת המשיבים, בשל היעדר זכות עמידה של עותר ציבורי כשיש נפגע ישיר שנמנע מפנייה לערכאות.

תגיות נושא

  • זכות עמידה
  • עותר ציבורי
  • אונר"א
  • דחייה על הסף
  • בג"ץ
  • אכיפת חוק

סכום הוצאות משפט

0

הפניות לתיקים אחרים

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 58665-08-26 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופט יחיאל כשר העותרים: 1. עמותת "בצלמו" ארגון זכויות אדם ברוח יהודית (ע"ר) 2. יעקב סמרנו 3. ח"כ יוליה מלינובסקי נגד המשיבים: 1. צבא ההגנה לישראל 2. שר הביטחון 3. משטרת ישראל 4. השר לביטחון לאומי 5. ראש הממשלה 6. ממשלת ישראל 7. עיריית ירושלים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד יהודה פואה; עו"ד מיכאל ליטווק פסק-דין סעיף 2ה(ב) לחוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה-2024 קובע כי "לבקשת רשות מקרקעי ישראל או רשות מקומית, יקצו צבא הגנה לישראל ומשטרת ישראל כוחות ומשאבים, לשם תפיסת חזקה לפי סעיף זה [...]" (ההדגשה הוספה – ח' כ'). מנספחי העתירה עולה כי בקשה מעין זאת נעשתה על-ידי משיבה 7, עיריית ירושלים, בחודש ינואר השנה. מאז, חלפו-עברו להם כמעט שמונה חודשים. כעת, העותרים מבקשים מבית משפט זה כי נחייב את משיבי הממשלה לנקוט את הפעולות אותן ביקשה משיבה 7. לטענת העותרים, המקרה שלפנינו מעורר שאלה של אכיפת הוראת חוק מפורשת שנקבע מועד לביצועה, ולכן קיימת להם זכות עמידה לפעול כעותרים ציבוריים בנדון. ברם, כידוע: "בצד הרחבת תחום פרישתה של זכות העמידה בפני בית המשפט הגבוה לצדק נשמר העיקרון לפיו בית המשפט לא ייעתר, דרך כלל, לעתירה ציבורית מקום שברקע הענין מצויים אדם או גוף המהווים מושא ישיר סביבו נע נושא העתירה, וכאשר הם עצמם אינם פונים לבית המשפט בבקשת סעד בעניינם" (בג"ץ 962/07 עו"ד לירן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פיסקה 14 (01.04.2007)). כפי שפורט שם, הטעמים לעיקרון זה: "נעוצים, בין היתר, בתפיסה לפיה מקום שאדם המושפע מפעולה שלטונית אינו עותר כנגדה, משמעות הדבר היא כי אין מקום וצורך אמיתי בהתערבות שיפוטית; כן יש להניח כי עותר ציבורי המתערב במחלוקת לא לו אינו מצוייד במכלול הנתונים והפרטים הצריכים לענין, המצויים מטבע הדברים בידיו של הנוגע בדבר. ומעבר לכך: פעמים, עשויים עמדתו של העותר הציבורי והסעדים המבוקשים על ידיו לעמוד בסתירה ישירה לאינטרס של הפרט הנוגע בדבר, ואף לפגוע בו. בנסיבות כגון אלה, עלולה העתירה הציבורית להפוך חרב פיפיות, הפוגעת במי שמוחזק בעיניה כנפגע הטעון סעד" (שם). כוחם של טעמים אלה במותנם גם במקרה שלפנינו. כשם שמשיבה 7 פנתה לגורמי הצבא בבקשה בנדון, יכלה היא לפנות – בעצמה – לבית המשפט, אילו סברה שנכון לעשות כן. הנה כי כן, שעה שמשיבה 7 פעלה בנדון, לא מצאנו טעם מיוחד לאפשר לעותרים לפנות בעניין לבית משפט זה. העתירה נדחית אפוא בזאת על הסף. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ה' תשרי תשפ"ז (16 ספטמבר 2026). יעל וילנר שופטת חאלד כבוב שופט יחיאל כשר שופט