פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפ"ס 58456-09-25
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערער:
עידו קליין
נגד
המשיב:
אמנון קדמן
ערעור על החלטת בית המשפט השלום בנתניה (כב' השופטת ל' הר ציון) בת"א 61539-01-24 מיום 28.8.2025
בשם המערער:
עו"ד מרי אביב
פסק-דין
ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (השופטת ל' הר ציון) בת"א 61539-01-24 מיום 28.8.2025 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
1. עניינו של ההליך מושא ערעור הפסלות בתביעת לשון הרע שהוגשה על ידי המערער נגד המשיב במהלך חודש ינואר 2024. לאחר שהוגש כתב הגנה מטעם המשיב, ובעקבות בקשת המערער לתקן את כתב התביעה בכך שתוסר אחת מעילות התביעה, הורה בית המשפט ביום 5.2.2025 כי המערער "יגיש כתב תביעה מתוקן תוך 20 ימים. כתב הגנה מתוקן יוגש תוך 60 ימים". כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 18.2.2025, ומאחר שלא הוגש כתב הגנה מתוקן, הגיש המערער ביום 10.4.2025 בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. בתגובתו לבקשה זו טען המשיב שטרם חלף המועד להגשת כתב ההגנה. מנגד, המערער טען כי לפי החלטת בית המשפט היה על המשיב להגיש את כתב ההגנה המתוקן תוך 60 יום ממועד ההחלטה המתירה את תיקון כתב התביעה. לאחר מכן, ביום 27.4.2025 הגיש המשיב את כתב ההגנה המתוקן, וביום 18.5.2025 ניתנה החלטת פתקית המציינת כי "הוגש כתב הגנה".
2. בסמוך לכך, ביום 27.5.2025, התקיים דיון קדם משפט במהלכו התקיים שיח מחוץ לפרוטוקול על דעת הצדדים. כמו כן, בהסכמת הצדדים ניתן צו לקבלת מסמכים מתיק משטרה שעניינו לכאורה בתלונת המשיב ביחס לאחד מהאירועים הנוגעים לתביעה. עוד נקבע כי לאחר שיימסרו תוצאות הצו, תודיע באת-כוח המערער את עמדתה ביחס להמשך ההליך. עוד באותו היום, הודיע המערער כי לאחר בדיקת באת-כוחו בתחנת המשטרה, התברר כי לא קיימת תלונה שהוגשה על ידי המשיב, וכי המערער מעוניין בהמשך ניהול ההליך. לאחר מכן הגיש המשיב תגובה להודעת המערער, בה עתר בין השאר לסילוק התביעה על הסף. בהמשך, ביום 1.7.2025 הורה בית המשפט למערער להשיב לבקשת הסילוק.
3. על רקע האמור הגיש המערער ביום 22.7.2025 את בקשת הפסלות שבמוקד הערעור שלפניי. לדבריו, בית המשפט התעלם מטענותיו, ובכלל זה מבקשתו למתן פסק דין בהיעדר הגנה ומתגובתו לתשובת המשיב בעניין זה. המערער הצביע על כך שהמשיב הגיש את כתב ההגנה המתוקן ללא בקשת הארכה, כ-80 יום ממועד החלטת בית המשפט בעניין, מבלי שניתנה החלטה המתירה את הגשתו באיחור. עוד טען המערער לפגמים בניהול ההליך ובתיעוד פרוטוקול דיון קדם המשפט, וציין כי חלקים נכבדים מדבריו ומדברי באת-כוחו לא נרשמו. מעבר לכך, המערער הדגיש כי חרף עדכונו בדבר רצונו להמשיך לנהל את ההליך, לא ניתנה החלטה בנושא. המערער הוסיף וטען כי בית המשפט הורה לו להשיב לבקשה לסילוק על הסף, על אף שבקשה כזו לא הוגשה באופן פורמלי על ידי המשיב. בתוך כך המערער גרס כי התנהלות המותב מביאה להתארכות בלתי סבירה של ההליך ופוגעת בזכותו להליך הוגן. על יסוד דברים אלה טען המערער כי המותב מחזיק בדעה קדומה והחליט מראש על תוצאות ההליך.
4. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות בהחלטה מיום 28.8.2025. בפתח החלטתו, עמד בית המשפט על כך שפסילת שופט היא צעד חריג המיועד למקרים של חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים, וכי בקשה כזו יש להגיש מיד עם היוודע העילה. נקבע כי בקשת הפסלות הוגשה בשיהוי ניכר, שכן היא התייחסה להחלטות שניתנו חודשים קודם לכן (למעט ההחלטה מיום 1.7.2025 הנוגעת לבקשת הסילוק), ועל כן אינה עומדת בתנאים להגשתה. לגופם של דברים, נקבע כי ההחלטות שבמוקד הבקשה ניתנו כחלק משיקול דעת השיפוטי בעת ניהול ההליך ואין בהן כדי ללמד על משוא פנים. בית המשפט הוסיף כי התנהלות המערער היא שהביאה לעיכובים בהליך, בין היתר באמצעות בקשה לתיקון כתב תביעה בשלב מאוחר והגשת כתבי טענות שחרגו מהמסגרת שהותרה. כמו כן, צוין כי המערער לא הגיש בקשות מקדמיות אלא ביום דיון קדם המשפט, באופן שלא איפשר דיון ענייני, בניגוד להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). באשר לבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, נקבע כי המועד להגשת כתב ההגנה המתוקן טרם חלף בעת הגשתה, וכי ככל שהמערער סבור שנפלה טעות היה עליו לפנות לערכאת הערעור. בכל הנוגע לבקשת הסילוק על הסף, הובהר כי החלטת בית המשפט מתמצית במתן זכות תשובה למערער ואין בה כדי לקבע את החלטת בית המשפט בנדון, וממילא עניינים אלה נתונים לשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט דחה את טענות המערער ביחס לפרוטוקול דיון קדם המשפט, תוך שהובהר כי הפרוטוקול משקף את עיקרי הדברים. עוד הודגש בהקשר זה כי המערער לא הגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול בסמוך לדיון, ובכל מקרה אופן תיעודו וניהולו לא מעלה חשש למשוא פנים. בית המשפט סיכם כי בקשת הפסלות אינה מגלה תשתית ביחס למשוא פנים, וכי הוא פועל לקידום ההליך בהתאם למתווה שהוסכם בדיון קדם המשפט.
5. מכאן הערעור שלפניי, שבו שב המערער על עיקר טענותיו בבקשת הפסלות. המערער טוען כי שגה בית המשפט בקביעתו שהבקשה הוגשה בשיהוי, שכן טענותיו התייחסו להתנהלות רוחבית של בית המשפט לאורך זמן, ולא רק לנקודות מסוימות. המערער מוסיף ומדגיש כי נמנע ככל יכולתו מלהגיש את בקשת הפסלות קודם לכן, אלא שבהצטברות החלטות בית המשפט יש משום התארכות בלתי סבירה, דעה קדומה ומשוא פנים. כמו כן, המערער סבור כי היה על בית המשפט לתת החלטה בעניין המשך הטיפול בהליך סמוך להודעה מטעמו. המערער מוסיף ומדגיש כי המשיב לא הגיש את כתב ההגנה המתוקן במועד, וכי עד כה טרם ניתנה החלטה בבקשתו למתן פסק דין בהיעדר הגנה. עוד טוען המערער כי פרוטוקול דיון קדם המשפט לא משקף את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון. לטענתו, רישום פרוטוקול הכולל רק את עיקרי הדברים מחייב את הסכמת הצדדים, וכזו לא ניתנה. לבסוף, המערער סבור כי התנהלות בית המשפט מעלה חשש אמיתי למשוא פנים, להתמשכות בלתי סבירה של ההליך ולדעה קדומה, וכי החלטות בית המשפט מוטות לטובת המשיב.
6. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי למסקנה כי דינו להידחות, אף מבלי להידרש לתשובת המשיב. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם מתקיימות נסיבות שיש בהן כדי להעיד על חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא מצאתי כי נסיבות ענייננו מעוררות ולוּ חשש כלשהו מעין זה. רחוק מכך.
תחילה, בדין קבע בית המשפט כי מרבית טענות המערער הועלו בשיהוי – בקשת הפסלות הוגשה ביום 22.7.2025 והיא נסמכת בעיקרה על החלטות ואירועים שהתרחשו בחודש מאי 2025 (החלטת בית המשפט ביחס להגשת כתב ההגנה המתוקן ניתנה ביום 18.5.2025 והדיון המקדמי התקיים ביום 27.5.2025). במצב דברים זה, ובשים לב לתקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי המורה כי בקשת פסלות תוגש "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת", מרבית טענות הפסלות הועלו בשיהוי. לא מצאתי ממש בהסברו של המערער בהקשר זה שלפיו נמנע "ככול שיכל מלהגיש עוד דאז בקשת פסלות". טענת פסלות אינה בבחינת "נשק סודי" שאותו ניתן לשמור לעת מצוא. אם בעל דין סבור כי קיימת עילת פסילה, הרי שעליו להגיש בקשה בעניין זה מיד (עפ"ס 74242-05-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 6 (17.9.2025); עפ"ס 4666-02-25 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (20.5.2025)). די בהשתהותו של המערער כדי להורות על דחיית הערעור.
7. אף לגופן של הטענות, לא מצאתי כי הן מקימות עילה לפסילת המותב מלשבת בדין. עיקר טענות המערער מתמקד באופן שבו מנהל המותב את ההליך. כאמור, המערער מלין על התארכות ההליך ועל שורה של החלטות דיוניות הנוגעות לעצם הגשת כתב ההגנה המתוקן ולבקשת הסילוק מטעם המשיב. מדובר בהחלטות דיוניות מובהקות שכשלעצמן אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים, גם כאשר מדובר לכאורה ברצף החלטות או "הצטברות" של החלטות שאינן לרוחו של בעל הדין (ראו מיני רבים: עפ"ס 55943-03-25 פלונית נ' עו"ס לחוק הנוער המחלקה לשירותים חברתיים, פסקה 12 (24.6.2025); עפ"ס 5857-03-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (17.3.2025); עפ"ס 34885-01-25 א.ל.ס סער בע"מ נ' תמיר, פסקה 7 (27.2.2025)). האכסניה הראויה להשגותיו של המערער בהקשר זה אינה במסגרת הליכי פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (עפ"ס 57730-09-25 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 (25.12.2025)). הוא הדין בנוגע לטענות המערער ביחס לקצב הטיפול בתביעתו. טענות אלה עוסקות במישרין באופן ניהול ההליך, ונסיבות המקרה דנן אינן באות בגדר המקרים הנדירים שבהם סוגיה זו תקים עילה לפסילת המותב (ע"א 434/24 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (18.1.2024); ע"א 7077/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (13.12.2022)). באופן דומה יש לדחות את טענות המערער ביחס לאופן רישום פרוטוקול דיון קדם המשפט. מכיוון שהמערער סבור שדבריו ודברי באת-כוחו אינם מתועדים כראוי בפרוטוקול הדיון, היה עליו להגיש בקשה לתיקון פרוטוקול טרם העלאת הסוגיה בבקשת פסלות. בית משפט זה פסק לא אחת כי בקשת פסלות אינה בגדר תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול (עפ"ס 22616-06-25 או.אס.אמ. דן בע"מ נ' בלום, פסקה 9 (25.11.2025); ע"א 229/24 פלוני נ' פלוני, פסקה 7 (28.1.2024)). כך או אחרת, אף אם אצא מנקודת הנחה שפרוטוקול הדיון חסר ואינו משקף את שנאמר בדיון, איני סבור שיש בכך כדי ללמד על משוא פנים או על נעילת דעתו של המותב בנוגע להליך.
8. סוף דבר שהערעור נדחה. בנסיבות העניין המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ש"ח.
ניתן היום, כ"ח שבט תשפ"ו (15 פברואר 2026).
יצחק עמית
נשיא