יחזקאל ורשויאר נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון עפס"פ 5804-06-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערער: יחזקאל ורשויאר נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט העליון (כב' השופט ח' כבוב) ברע"פ 46471-05-26 מיום 28.5.2026 בשם המערער: בעצמו פסק-דין 1. בתמצית, המערער הורשע בבית משפט השלום בעבירות של התעללות בבעל חיים וכניסה שלא כדין למקום קבורה, לאחר שכרת ראש של חמור והניחו על גדר של בית קברות מוסלמי בירושלים, במסגרת קיום מצוות "פטר חמור" לטענתו (ת"פ 12323-01-24). המערער נדון ל-16 חודשי מאסר בפועל וערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי התקבל במובן זה שנקבע כי יש להסתפק בתקופת מאסרו מאחורי סורג ובריח (ע"פ 28713-07-25). על פסק הדין הגיש המערער בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (רע"פ 46471-05-26). 2. ביום 28.5.2026 הגיש המערער, שאינו מיוצג, בקשה לפסילת המותב (השופט ח' כבוב) ולהעברת ההליך לדיון בפני הרכב. בבקשה נטען, בעיקרם של דברים, כי ההליך נוגע לחופש פולחן ודת ונוכח אופיו החריג של התיק והמותב שהתמנה לדון בתיק, למערער תחושה "אישית סובייקטיבית" כי קיים חשש לפגיעה במראית פני הצדק. המותב דחה את הבקשה תוך שקבע כי תחושה סובייקטיבית של בעל דין אינה מקימה עילה לפסילת המותב; ובכלל זה, כי אין בהשתייכות המותב לקבוצת התייחסות מסוימת כדי לפסול אותו מלשבת בדין. המערער הגיש נימוקים נוספים לבקשת הפסלות אולם המותב לא ראה לשנות מהחלטתו. מכאן הערעור שלפניי. 3. דין הערעור להידחות על הסף, משלא מצאתי כי מתקיימות בענייננו נסיבות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין הוא מבחן אובייקטיבי, ותחושות סובייקטיביות של בעל דין אינן מקימות עילת פסלות (ראו "עשרת הדיברות" בדיני הפסלות: עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 ‏(‏10.3.2026‏)‏). אשר ליתר טענות המערער, הרי שהן נטענו לראשונה בערעור מבלי שהייתה למותב שפסילתו התבקשה הזדמנות להתייחס, ודי בכך כדי לדחותן (ראו למשל: ע"פ 4575/07 ניר נ' מדינת ישראל, פסקה 4 ‏(‏10.6.2007‏)). 4. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, י' תמוז תשפ"ו (25 יוני 2026). יצחק עמית נשיא