פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 57348-07-25
לפני:
כבוד השופט עופר גרוסקופף
כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ
כבוד השופט חאלד כבוב
העותרים:
1. אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה
2. מרכז "מוסאוא" לזכויות האזרחים הערבים בישראל (ע"ר)
3. אזרחים למען הסביבה
נגד
המשיבים:
1. שר האוצר
2. משרד האוצר
3. המשרד להגנת הסביבה
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרים:
עו"ד אמל זיאדה; עו"ד ג'מילה הרדל;
עו"ד ריווה ח'טיב
בשם המשיבים:
עו"ד יונתן ברמן; עו"ד ידיד אור
פסק-דין
השופט עופר גרוסקופף:
עניינה של העתירה שלפנינו בטענה כי משרד האוצר הפר את חובתו להעביר למשרד להגנת הסביבה תקציב בסך של 50 מיליון ש"ח מדי שנה, בהתאם לסעיף 26(ד) להחלטת ממשלה מספר 550, העוסקת בתוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026 (להלן: החלטת ממשלה 550).
ביום 24.10.2021 התקבלה החלטת ממשלה מספר 550 בה נקבעה "התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית עד לשנת 2026". מטרתה של התוכנית הייתה להביא לפיתוח כלכלי-חברתי של החברה הערבית, תוך צמצום הפערים בינה לבין כלל האוכלוסייה. לצורך כך הקצתה הממשלה עד לשנת 2026 תקציב בסך של כ-27 מיליארד ש"ח לנושאים שונים. במסגרת זאת, הוחלט להקצות לנושא "הגנת הסביבה" סכום של 550 מיליון ש"ח, משני מקורות תקציביים שונים: 300 מיליון ש"ח מהקרן לשמירת הניקיון (הפועלת מכוח סעיף 10 לחוק שמירת הנקיון התשמ"ד-1984); ו-250 מיליון ש"ח שיועברו ממשרד האוצר אל המשרד להגנת הסביבה, בפריסה של 50 מיליון ש"ח מדי שנה (בשנים 2026-2022), וזאת לשם מימושה של "תוכנית סביבתית" שתיקבע כמפורט בסעיף 26 להחלטת ממשלה 550.
ביום 22.7.2025 הוגשה העתירה דנן, בה נטען כי חרף האמור בסעיף 26 להחלטת ממשלה 550, משרד האוצר לא העביר למשרד להגנת הסביבה את התקציב לשנים 2024-2023 (סה"כ 100 מיליון ש"ח. יוער, כי בהמשך העותרים ביקשו לתקן את העתירה כך שהיא תתייחס גם לתקציב שלא הועבר לטענתם גם ביחס לשנים 2025 ו-2026). העותרים הסבירו כי ההקצאה שנקבעה בסעיף 26 להחלטת ממשלה 550 נוגעת לאזור עדיפות לאומית (כמובנו בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009), ולכן, לפי סעיף 153 לאותו חוק, על מנת לבטל אותה נדרש היה לקבל את אישור ועדת הכספים של הכנסת – אישור שלא התקבל. על רקע האמור, העותרים הבהירו כי משרד האוצר היה חייב לבצע את ההעברה התקציבית, וכי הימנעותו מלעשות כן עולה כדי חריגה מסמכות והפרה של הבטחה מנהלית. יצוין, כי יחד עם העתירה הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים, אשר נדחתה בהחלטה מיום 25.7.2025.
ביום 27.11.2025 הגישו המשיבים הודעת עדכון מטעמם. במסגרת הודעת העדכון, צוין כי בסמוך למועד הגשתה הועברו ממשרד האוצר כ-65 מיליון ש"ח למשרד להגנת הסביבה, וזאת בהמשך לסך של למעלה מ-27 מיליון ש"ח שכבר הוקצה בשנים 2025-2023, בהתאם לדרישות פרטניות של המשרד להגנת הסביבה. עוד הוסבר, כי במסגרת מספר החלטות ממשלה שהתקבלו לאחר החלטת ממשלה 550 הוחלט על הפחתת סכומים מסוימים מהתקציב המקורי שנקבע בה (להלן: החלטות הממשלה הייעודיות).
ביום 11.12.2025 הגישו העותרים תגובה להודעת העדכון, בה הלינו על כך שקיים חוסר בהירות בנתונים הכספיים שמסרו המשיבים, וכן נטען כי לא הובא פירוט מספק ביחס לבסיס החוקי לניכויים התקציביים. במענה לכך, ביום 1.1.2026 הגישו המשיבים תגובה מקדמית, בה טענו כי הדיון בעתירה התייתר, שכן הסעד העיקרי שהתבקש – העברת תקציבים למשרד להגנת הסביבה מכוח החלטת ממשלה 550 – התייתר הלכה למעשה (להלן: התגובה המקדמית). המשיבים חזרו על כך שכבר הוקצו למשרד להגנת הסביבה תקציבים בסך של 92,550,000 ש"ח; וכי מקור הפער בין הסכום המקורי שנקבע בהחלטת ממשלה 550 לבין הסכומים שהועברו בפועל הוא בהפחתות שנעשו בהחלטות הממשלה הייעודיות. לצד זאת, המשיבים ציינו כי בשל קושי במימוש התקציב, המשרד להגנת הסביבה ניצל בפועל רק כ-13 מיליון ש"ח מתוך סך הכספים שהועברו אליו. בנסיבות אלו, המשיבים סברו כי דין העתירה להימחק. נוכח האמור בתגובה המקדמית, בהחלטתי מיום 4.1.2026 התבקשו העותרים להודיע אם הם עומדים על עתירתם.
ביום 26.1.2026 הודיעו העותרים כי הם עומדים על עתירתם, והגישו את התייחסותם לאמור בתגובה המקדמית (להלן: הודעת העותרים). תחילה, העותרים דחו מכל וכל את טענת המשיבים כי העתירה התייתרה, וטענו כי התגובה המקדמית לוקה בחוסרים ובאי-בהירויות, המלמדים כי חלק ניכר מהסכום שהוקצה בהחלטת ממשלה 550 טרם הועבר למשרד להגנת הסביבה. בין היתר, נטען כי לא הוצגו אסמכתאות לכך שההפחתות בתקצוב אושרו על ידי ועדת הכספים של הכנסת כנדרש. כן הוסבר כי הקצאת הכספים לשנת 2025 נעשתה רק ביום 19.11.2025, ובשל קוצר הזמן עד לתום שנת הכספים, לא ניתנה למשרד להגנת הסביבה אפשרות מעשית לנצל את מלוא התקציב, ומשכך נוצלו רק 13 מיליון ש"ח מתוכו (כפי שציינו המשיבים בתגובה המקדמית). לטענת העותרים מדובר בהתנהלות החורגת ממתחם הסבירות, שאף עולה כדי חוסר תום לב, ואשר מצדיקה בתורה כי נורה לשר האוצר להתיר את השימוש ביתרה בשנת הכספים העוקבת בהתאם לסמכותו.
ביום 24.2.2026 הגישו המשיבים את התייחסותם להודעת העותרים. המשיבים חזרו והבהירו כי העתירה, כפי שהוגשה, מיצתה את עצמה, שכן היא כוונה נגד אי-העברת הכספים שהוקצו מכוח החלטת ממשלה 550 למשרד להגנת הסביבה. משכך, הוסבר כי העתירה דנן אינה האכסניה המתאימה לברר את טענות העותרים לעניין דרך הקצאת הכספים, אופן מימוש התקציב בפועל על ידי המשרד להגנת הסביבה, או לגבי החלטות הממשלה הייעודיות.
לאחר שעיינו בכתבי הטענות השונים שהגישו הצדדים, מצאנו כי דין העתירה להימחק. כפי שהוסבר לעיל, הסעד העיקרי שהתבקש בעתירה הוא כי נורה על העברת הכספים שהוקצו מכוח החלטת ממשלה 550 למשרד להגנת הסביבה. אלא שמההבהרות שניתנו מצד המשיבים עולה כי הכספים הועברו בעיקרם, כאשר ההסבר לפערים שנותרו הוא בסכומים שהופחתו או מומשו בהחלטות ממשלה שהתקבלו לאחר מכן. אכן, לעותרים טענות נגד חוקיות ההחלטות שהביאו להפחתת התקציב שהועבר למשרד להגנת הסביבה במסגרת החלטת ממשלה 550, וכן טענות נגד האופן בו הועבר חלק מהתקציב (בסמוך לתום שנת הכספים). ברם, משעה שבבסיס העתירה עמדה הטענה כי התקציב כלל לא הועבר למשרד להגנת הסביבה – ההליך דנן אינו האכסניה המתאימה לבירורן של טענות אלו (ראו והשוו: בג"ץ 6059/23 עיריית נתיבות נ' מועצת מקרקעי ישראל, פסקה 5 (26.8.2024); בג"ץ 65686-11-24 עמותת חיל החלוץ הפלסטינית נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (6.3.2025)). לפיכך, דינה של העתירה להימחק, תוך שמירת זכויות וטענות הצדדים.
סוף דבר: העתירה נמחקת בזאת. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ג' אלול תשפ"ו (16 אוגוסט 2026).
עופר גרוסקופף
שופט
גילה כנפי-שטייניץ שופטת
חאלד כבוב
שופט