ראסם עסכר נ. המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 57045-03-26 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן העותרים: 1. ראסם עסכר 1. עלי עסכר 2. אמין עסכר נגד המשיב: המפקד הצבאי לאזור יהודה ושומרון עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד סאמי ארשיד בשם המשיב: עו"ד תהילה רוט; עו"ד אמיר בכר פסק-דין השופט אלכס שטיין: ביום 23.3.2026 הוגשה עתירה בעניין הוראה בדבר נקיטת אמצעי ביטחון מס' נק' 11/26 (יהודה ושומרון), התשפ"ו-2026 (להלן: ההוראה), שעניינה הסרת הצמחייה והעתקת עצי זית למיקום חלופי בחלקות המוחזקות בחלקן על-ידי העותרים. לצד זאת, הוגשה בקשה למתן צו ביניים המורה למשיב להימנע מביצוע של ההוראה. ביום 23.3.2026 נתן בית משפט זה (השופט א' שטיין) החלטה כדלקמן: "חזקה על המשיב כי יימנע מביצועו של הצו מושא העתירה, עד למתן החלטה אחרת, בכפוף לצרכי לחימה דחופים וצרכי ביטחון מובהקים [...]". בתוך כך, נחתמה על-ידי המפקד הצבאי הוראה נוספת – הוראה בדבר נקיטת אמצעי ביטחון מס' נק' 62/62/מ"ד (יהודה ושומרון), התשפ"ו-2026, אשר הורתה גם היא על פעולות חישוף צמחייה, לרבות מטעי זיתים, בחלקות צמודות לחלקות המנויות בהוראה מושא העתירה. כפי שהובהר על-ידי המשיב, הוראה זו וההוראה נושא דיוננו מורות על שתי מדרגות פעולה: בשלב הראשון, תיחשפנה החלקות הכלולות ב"מדרגה א'" אשר בעניינה לא הוגשה העתירה שלפנינו; ואילו בשלב השני – ככל שיהיה צורך ביטחוני בכך – תיחשפנה החלקות הכלולות במדרגה ב' המנויות בהוראה מושא העתירה. לדאבוננו, המשיב עדכננו כי ביום 5.4.2026 "בשל טעות אנוש [...] החלו הכוחות בביצוע פעולות חישוף גם בשטחי מדרגה ב', מושא העתירה. פעולות אלה [...] הובילו בסופו של דבר להסרה של כשליש מעצי הזית בשטח בו חלה הוראת הנקיטה מושא העתירה, ואשר בעניינה ניתנה החלטת בית המשפט הנכבד מיום 23.3.2026". ביום 9.4.2026 ניתנה החלטת בית המשפט (השופט שטיין) כאמור: "1. יש להצר על מה שקרה. 2. המשיב יגיש הודעת עדכון עד יום 23.4.2026, ובמסגרת זו יתייחס לאפשרות להחזיר את המצב לקדמותו". המשיב עדכננו ביום 10.6.2026 כי נוכח השתלשלות האירועים נערך תחקיר בפיקוד מרכז, אשר מצא כי במהלך האירוע פנו מספר תושבים לכוחות ההנדסה שפעלו בשטח, ואלו השיבו כי עליהם ליצור קשר עם המת"ק. בא-כוח העותרים פנה לקצין התיאום במת"ק הגזרה, אשר הפנה אותו באופן שגוי ליועמ"ש משרד הביטחון. במקביל, כוחות ההנדסה בשטח פנו לנגד המקרקעין כדי לברר את טענות התושבים, ובשיחה זו נאמר להם שניתן לפעול למימוש החישוף. בהתאם לכך, החלו הכוחות בשטח לפעול לחישוף מדרגה ב'. בתוך כך, מת"ק הגזרה פעל ליצירת קשר עם נציגי יועמ"ש איו"ש שהורו לכוחות ההנדסה לעצור את ביצוע העבודות. ברם, עד לעצירה זו, כוחות ההנדסה בשטח השלימו חישוף של כשליש מהעצים במרחב. התחקיר הוסיף וקבע כי האישור לכוחות ההנדסה בשטח להמשיך בחישוף מדרגה ב' ניתן בניגוד להחלטת בית המשפט מיום 23.3.2026, ובניגוד להנחיית מפקד הפיקוד שהורה על חישוף מדורג. כמו כן, פעולות החישוף שנעשו התבצעו על דרך של עקירת העצים באמצעות כלי הנדסי כבד, באופן שאינו מאפשר את העתקתם מחדש – זאת, בניגוד להוראה נושא דיוננו אשר קבעה כי נקיטת אמצעי הביטחון תיעשה בדרך של העתקת עצי הזית למקום חלופי. המשיב הבהיר כי יסוד ההפרה בטעות אנוש של נגד המקרקעין, אשר נעשתה בתום-לב, על רקע עומס משימות חריג ומתמשך. לבסוף, המשיב עדכן כי נוכח השתלשלות האירועים, ובשים לב לכך שבעת הנוכחית אין צורך ביטחוני בביצוע ההוראה נושא דיוננו – המפקד הצבאי החליט על ביטול ההוראה מושא העתירה, וביום 26.5.2026 חתם על צו המבטל את ההוראה. המשיב מוסיף כי במצב הדברים הקיים לא ניתן להשיב את המצב לקדמותו ולנטוע מחדש את העצים שנעקרו; וככל שהעותרים יבקשו לפעול לקבלת פיצוי עליהם לפעול במישור הנזיקי. לעמדת המשיב, בנסיבות אלה התשתית העובדתית בבסיס העתירה השתנתה והיא אינה אקטואלית עוד. לאור האמור, המשיב מבקשנו למחוק את העתירה. התנהלות המשיב והגורמים שפועלים תחתיו במקרה דנן – גם אם מקורה בטעות אנוש – ראויה לכל ביקורת. בשל התנהלות זו, שבגדרה הופרה החלטה שיפוטית שביקשה למנוע יצירת נזק בלתי-הפיך ולהגן על זכותם של העותרים כי טענותיהם יישמעו ויתבררו, העותרים מוצאים עצמם כעת בפני שוקת שבורה ומעשה עשוי. הפרת ההחלטה השיפוטית שללה מניה וביה את זכותם של העותרים כי בית המשפט יברר את השגותיהם בעניין העצים שנעקרו. קשה להלום מצב בו החלטות שיפוטיות מופרות, לא כל שכן כאשר ההפרה מתרחשת על-ידי כוחות הביטחון, אשר מופקדים על הבטחת ביטחון האזור ותושביו, לרבות שמירה על זכויות התושבים המקומיים (ראו: בג"ץ 10309/06 מועצה מקומית אלפי מנשה נ' ממשלת ישראל, פסקה 15 (29.8.2007)). חובת הציות לדין מוטלת על הציבור כולו, כחלק מעקרון כיבוד שלטון החוק שהוא הבסיס לכל משטר דמוקרטי. ברי הוא כי על רשויות השלטון אשר נהנות מחזקת התקינות המנהלית, מוטלת חובה כפולה ומכופלת לציית להחלטות ולצווים שיפוטיים (ראו: בג"ץ 8673/10 בראון נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסקה י (18.2.2013)). במבט צופה פני עתיד, על המשיב והכוחות שפועלים תחתיו לעשות כל שלאל ידם כדי שמקרה כגון-דא לא יישנה בעתיד. מצופה כי יופקו מסקנות מאירוע זה, אשר יתורגמו לנהלים שימנעו התרחשות מקרים כאמור. השתלשלות האירועים שתוארה לעיל, לרבות ביטול ההוראה מושא העתירה על-ידי המשיב, הובילה מניה וביה לשינוי התשתית העובדתית שבלב העתירה. לאור זאת, ובהסכמת העותרים, אני מורה על מחיקת העתירה. יובהר כי בפני העותרים פתוחה הדרך לתבוע פיצויים נזיקיים מהמשיב. סוף דבר: העתירה נמחקת בזאת, וזכויותיהם של העותרים שמורות להם; בנסיבותיו החריגות של מקרה זה, המשיב יישאו בהוצאות העותרים בסך כולל של 25,000 ש"ח. האגרה תוחזר בהתאם לתקנות. ניתן היום, ‏ו' בתמוז התשפ"ו (‏21.6.2026). אלכס שטיין שופט יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת