פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 53903-09-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
כבוד השופט עופר גרוסקופף
כבוד השופט אלכס שטיין
העותר:
אסמעיל טאה (עציר)
נגד
המשיב:
מפקד צבאי לאזור איו"ש
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד חמזה אבו מיזר
פסק-דין
1. העתירה שלפנינו הוגשה ביום 22.9.2026 והיא מכוונת לביטול מעצרו המינהלי של העותר.
2. מהעתירה ומנספחיה עולה כי העותר שוהה במעצר מינהלי מיום 14.4.2026, וכי צו המעצר הנוכחי שהוצא בעניינו, השני במספר (להלן: צו המעצר הנוכחי), עתיד להסתיים ביום 2.10.2026. דהיינו בתוך פחות משבועיים ממועד הגשת העתירה. כן יצוין, כי צו המעצר הנוכחי אושר בהחלטת בית המשפט הצבאי מיום 14.4.2026 וכי ערעור על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים כבר ביום 9.6.2026 (להלן: פסק הדין של בית המשפט הצבאי לערעורים).
3. כידוע, שיהוי נמדד לא רק באופן כמותי, אלא גם בשים לב לדחיפות העניין (בג"ץ 3597/24 עודה נ' שופט צבאי משפטאי, פסקה 6 (2.5.2024); בג"ץ 33398-09-25 אל שלאלדה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (12.9.2025)). כפי שהובהר בעבר, כאשר עניינה של עתירה הוא צו מעצר מינהלי העתיד לפקוע בתוך פחות מחודש ימים, ולאור דחיפות הטיפול בה נדרש לתת לה קדימות הן מצד המשיבים והן מצד בית משפט זה, נדרש העותר מצדו להגיש את העתירה במהירות – דהיינו, במקרה הרגיל, בתוך לא יותר משבוע ממועד מתן פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים – בוודאי לא בחלוף למעלה משלושה חודשים (ראו: בג"ץ 60248-09-25 מסאד נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 3 (21.9.2025); בג"ץ 65322-09-25 אלחגה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 3 (28.9.2025)). העתירה דנן לא הוגשה במהירות הראויה, ללא שצוינה כל הצדקה לסטייה מהכלל האמור, ולפיכך דינה להידחות על הסף מחמת שיהוי.
4. אשר על כן, העתירה נדחית.
ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ז (24 ספטמבר 2026).
יצחק עמית
נשיא
עופר גרוסקופף
שופט
אלכס שטיין
שופט