פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 53676-11-25
לפני:
כבוד השופט דוד מינץ
כבוד השופט אלכס שטיין
כבוד השופטת רות רונן
העותרים:
1. פייסל חסן חמיס
2. יוסף חסן חמיס
3. פהד פייסל חמיס
4. גאזי חסן חמיס
5. גלאל מוחמד אבו גראר
נגד
המשיב:
מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד היתם חטיב
בשם המשיב:
עו"ד יעל הרבסט
פסק-דין
השופטת רות רונן:
עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת המשיב (להלן: המפקד הצבאי) להוציא הודעות בדבר כוונה להריסה של מבנים המצויים בתחומי צו איסור בניה מס' 1/96, התשנ"ו-1996 (להלן: צו איסור הבנייה), ובהחלטותיו לדחות את ההשגות שהגישו העותרים נגד ביצוע הודעות ההריסה ובקשותיהם להחרגת המבנים מצו איסור הבנייה.
הרקע לעתירה
במוקד העתירה שישה מבנים המצויים בצמוד לכפר זבידאת, וממוקמים בקרבת כביש מס' 90 – המבנה הקרוב ביותר לכביש הוא במרחק של כ-20 מטר ממנו; והמבנה הרחוק ביותר – במרחק של כ-77 מטרים ממנו. המבנים משמשים את העותרים כסככות חקלאיות.
לעותרים נמסרו הודעות בדבר כוונה להריסת המבנים, כמפורט להלן: ביום 10.3.2025 נמסרו הודעות ביחס לשניים מהמבנים (מבנה מושא תיק בב"ח ה' 32/25 ומבנה מושא תיק בב"ח ה' 33/25); ביום 21.4.2025 נמסרו הודעות ביחס למבנה נוסף (מושא תיק בב"ח ה' 49/25); וביום 29.4.2025 נמסרו הודעות ביחס לשלושת המבנים הנוספים (מבנה מושא תיק בב"ח ה' 61/25, מבנה מושא תיק בב"ח ה' 62/25 ומבנה מושא תיק בב"ח ה' 63/25) (להלן ביחד, בהתאמה: הודעות ההריסה ו-המבנים). בכל אחת מהודעות ההריסה צוין כי בעלי המבנה או המחזיקים בו רשאים להשיג על הודעת ההריסה.
העותרים הגישו השגות על הודעות ההריסה, ובמסגרתן ביקשו לקבל היתר מהמפקד הצבאי להחרגת המבנים מצו איסור הבנייה. השגות העותרים נדחו בהחלטות המפקד הצבאי מיום 4.11.2025, מיום 9.11.2025 ומיום 18.11.2025 (להלן ביחד: ההחלטות). בהחלטות הובהר – במענה לטענות העותרים כי המבנים נועדו לשימושם הבלעדי של בעליהם ולכן אינם מהווים סיכון ביטחוני – כי לאור נתוני המבנים ומיקומם בסמוך לציר תנועה ראשי, הם עשויים לשמש גם גורמים נוספים למטרות שאינן כשרות, כך שיש בהם משום סיכון ביטחוני. על כן, לאחר שקילת הערכת המצב המבצעית למול האינטרסים של העותרים, החליט המפקד הצבאי כי לא ניתן לקדם הליך רישוי ביחס למקרקעין, וכי הליכי האכיפה יימשכו כסדרם.
טענות הצדדים
על רקע האמור הגישו העותרים את העתירה שלפנינו, המופנית נגד הודעות ההריסה וההחלטות. העותרים טוענים כי החלטות המפקד הצבאי נסמכו אך ורק על הימצאות המבנים בתחומי צו איסור הבנייה, תוך התעלמות משיקולים רלוונטיים אחרים. בין היתר, נטען כי הריסת המבנים תגרום לפגיעה קשה במקור הפרנסה של העותרים ושל משפחותיהם, פגיעה המצטרפת לקשייהם הכלכליים, מיעוט יכולת הפרנסה וקיומו של סגר כללי באזור. עוד נטען כי המבנים נבנו בהיתר מטעם הרשות הפלסטינית והוקמו בלב שכונות מגורים בכפר זבידאת, כפר אשר היה קיים עוד לפני שנסלל כביש 90 בסמוך לו ובטרם נחתם צו איסור הבנייה. לטענת העותרים, העובדה כי המבנים מצויים בתוך שכונות קיימות ובסמוך למבנים אחרים שלא הוצאו נגדם צווי הריסה, מצמצמת את הצורך הביטחוני בהריסתם.
העותרים מוסיפים וטוענים כי המפקד הצבאי חרג בהחלטותיו מאמות המידה שהופעלו על ידיו בעבר במסגרת בג"ץ 3246/17 אבו טיר נ' מפקד כוחות צה"ל (11.6.2019) (להלן: עניין אבו טיר), וכי היה עליו לפעול בזהירות ובקפדנות יתרה נוכח מיקום המבנים בשטחי B. עוד נטען כי היה על המפקד הצבאי לייחס משקל לכך שהמבנים הוקמו כסככות חקלאיות בלבד, וכי הן משמשות כמבני עזר למבנים קיימים ואינן מיועדות למגורים. על יסוד כל אלה, נטען כי החלטותיו של המפקד הצבאי, שלא התחשבו בשיקולים המתוארים, הן בלתי סבירות ואינן מנומקות כדין.
מנגד, בתגובה המקדמית מטעמו טוען המפקד הצבאי כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת עשיית דין עצמי וחוסר ניקיון כפיים של העותרים, אשר הקימו את המבנים ללא אישור של המפקד הצבאי בתחומי צו איסור הבנייה. עוד נטען כי דין העתירה להידחות גם לגופה, שכן היא אינה מגלה עילה להתערבות שיפוטית, בשים לב למתחם שיקול הדעת הרחב אשר נתון למפקד הצבאי בהחלטות מהסוג הנדון. המפקד הצבאי מציין בתגובתו כי סמכותו להטיל הגבלות על בנייה מטעמי ביטחון חלה גם בשטחי A ו-B בהם הועברו סמכויות אזרחיות, וכי העותרים רשאים לפנות לרשות הפלסטינית לקידום הליכי תכנון של בנייה מחוץ לתחומי צו איסור הבנייה.
לטענת המפקד הצבאי, בעניינם של העותרים נערכה בחינה יסודית, בין היתר לפי הקריטריונים שנקבעו בעניין אבו טיר, בשינויים המתחייבים מכך שעניין אבו טיר עסק במבנים המצויים בתחומי צו איסור בנייה של גדר הביטחון. בתוך כך, נשקלו מאפייני המבנים, לרבות טענות העותרים כי הם משמשים סככות חקלאיות בלבד, וכן ממדיהם, מיקומם בסמוך לציר התנועה, האיום הטופוגרפי הנשקף מהם ושלבי הבנייה בהם הם נמצאים. נטען כי ההחלטות שהתקבלו בעניינם של העותרים איזנו כראוי בין הצורך הביטחוני לבין האינטרסים של העותרים, על יסוד תשתית עובדתית מלאה. עוד נטען כי ההנמקה שנמסרה לעותרים בהחלטות שיקפה את הבחינה המעמיקה שנערכה בעניינם ולכן יש לדחות את טענתם כי ההחלטה אינה מנומקת כנדרש.
המפקד הצבאי מתנגד גם לטענת העותרים כי הריסת המבנים תפגע בפרנסתם. לגישתו, אין לעותרים זכות קנויה להקמת מבנים בניגוד לצו איסור הבנייה, בפרט כאשר הבינוי מנוגד לתכליות הביטחוניות של הצו. עוד הוא מתנגד לטענות העותרים בדבר המשמעות שיש לייחס לכך שהמבנים מצויים בסמוך למבנים נוספים בכפר זבידאת, שהיה קיים עוד לפני צו איסור הבנייה. לעמדת המפקד הצבאי, יש שוני רלוונטי בין המבנים נושא העתירה לבין מבנים ישנים בכפר, שהוקמו טרם כניסתו של הצו לתוקף. לכן, אין בהימצאותם של מבנים ישנים בכפר כדי להשפיע על תחולת הצו ביחס למבנים חדשים שהוקמו בניגוד לו. כמו כן, נטען כי טענות העותרים לאכיפה בררנית כלפי המבנים נושא העתירה נטענו בעלמא.
יצוין כי בד בבד עם הגשת העתירה, הגישו העותרים בקשה למתן צו ביניים. בהחלטתי מיום 19.11.2025, נתתי צו ארעי שאסר על הריסת המבנים נושא העתירה עד להחלטה אחרת, בכפוף למספר הסתייגויות מקובלות.
דיון והכרעה
לאחר עין בעתירה ובתגובה לה על נספחיהן, מצאנו כי דינה להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטות המפקד הצבאי.
סעיף 332 לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009 מסמיך את המפקד הצבאי להוציא צו האוסר על בנייה בשטח מסוים, אם הוא סבור שהדבר דרוש לביטחון האזור או להבטחת הסדר הציבורי. סעיף 332(ג) מוסיף וקובע כי לא יינתן היתר עבור מבנה שהוקם על מקרקעין המצויים בתחום צו איסור בנייה אלא באישור המפקד הצבאי או מי שהוסמך לכך על ידיו.
כפי שעולה גם מתגובת המפקד הצבאי, תכליתו של צו איסור הבנייה הרלוונטי לענייננו היא תכלית ביטחונית – הימצאותם של מבנים בסמוך לצירי תנועה מרכזיים באזור יהודה ושומרון עשויה להקל על ביצוע פיגועים כלפי המשתמשים בדרך או לשמש נקודת מסתור עבור מפגעים, ולהקשות על פעילות כוחות הביטחון לסיכול ולמניעה של פיגועים כאמור (ראו גם: בג"ץ 53509-11-25 פחידה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, פסקה 11 (7.5.2026); בג"ץ 14974-05-25 חטיב נ' מפקד כוחות צה"ל באזור איו"ש, פסקה 11 (9.11.2025)).
בהתבסס על תכלית זו, נקבע, כמתואר לעיל, כי כל בנייה בתחומי צו איסור הבנייה מחייבת קבלת אישור של המפקד הצבאי להחרגתה מתחולת הצו. בהחלטתו אם לתת אישור כאמור, נדרש המפקד הצבאי לאזן בין צרכי הביטחון הקונקרטיים אשר מצדיקים את איסור הבנייה, לבין האינטרסים הפרטניים של מבקש ההיתר ושל תושבי האזור.
לא אחת נפסק כי שיקול הדעת המוקנה למפקד הצבאי בענייני צבא וביטחון הינו רחב, וזאת משום שהשיקולים הביטחוניים והמקצועיים העומדים ביסוד החלטותיו בעניינים אלו מצויים בליבת מומחיותו. לפיכך, בית המשפט ייטה שלא להתערב בהחלטותיו של המפקד הצבאי אשר נסמכות על הערכות ביטחוניות ודרכי פעולה למניעת סיכון ביטחוני – ובכלל זה בהחלטותיו בבקשות מהסוג שנדון בעתירה שלפנינו, להחרגת מבנים מצו איסור הבנייה (בג"ץ 49338-09-25 אלמחד'י נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 9 (20.4.2026); בג"ץ 52341-01-25 חליף נ' מפקד כוחות צה"ל, פסקה 11 (3.7.2025); בג"ץ 32210-10-24 חטיב נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית, פסקה 10 (8.6.2025)).
בענייננו, העותרים אינם חולקים על כך שהמבנים הוקמו בתחומי צו איסור הבנייה מבלי שניתן לכך היתר המפקד הצבאי. כפי שעולה הן מההחלטות הן מתגובת המפקד הצבאי לעתירה, בעת קבלת ההחלטות בעניינם של העותרים עמדה לפני המפקד הצבאי תשתית עובדתית מלאה. ההחלטות נסמכו על בחינה פרטנית של הסיכון הביטחוני הנשקף ממאפייניהם הפיזיים של המבנים ומיקומם הגאוגרפי בסמוך לכביש 90. למול אלה, המפקד הצבאי שקל את הפגיעה שתיגרם לעותרים, תוך התייחסות לטענות שהעותרים העלו בפניו.
כמפורט בתגובה מטעמו, המפקד הצבאי שקל גם את ייעודם החקלאי של המבנים, וכן את דבר הקמתם בסמוך למבנים אחרים בכפר, שבחלקם הוקמו לפני כניסתו לתוקף של צו איסור הבנייה. למרות זאת, סבר המפקד הצבאי כי אין לקבל את השגות העותרים ואת בקשותיהם להחרגת המבנים מצו איסור הבנייה, נוכח מיקומם במרחב, קרבתם לכביש 90 וממדיהם.
איננו סבורים כי העותרים הצביעו בעתירתם על פגם בהחלטות המפקד הצבאי המצדיק התערבות בשיקול הדעת הרחב הנתון לו בקבלת החלטות מסוג זה. בשים לב לאמור, לא מצאנו גם כי יש ממש בטענות העותרים לפגם בהנמקה שניתנה להחלטות בעניינם.
סוף דבר: העתירה נדחית אפוא, ועמה נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 19.11.2025 – מבוטל בכפוף לכך שניתנת לעותרים שהות נוספת של 20 יום לצרכי התארגנות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ג תשרי תשפ"ז (24 ספטמבר 2026).
דוד מינץ
שופט
אלכס שטיין
שופט
רות רונן
שופטת