פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
עפ"ס 52203-08-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
המערער:
פלוני
נגד
המשיבים:
1. פיבקו בת ים בע"מ
2. אפוטרופוס לדין – עו"ד מיכה צמיר
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סג"נ ח' קיציס) בת"א 66837-03-23 מיום 9.8.2026; תשובת המשיבה 1 מיום 4.10.2026; תשובת המשיב 2 מיום 15.20.2026
בשם המערער:
בעצמו
בשם המשיבה 1:
עו"ד רותם מדואל; עו"ד עומר קלינמן
בשם המשיב 2:
בעצמו
פסק-דין
1. המשיבה 1, פיבקו בת ים בע"מ (להלן: המשיבה), הגישה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תביעה לאכיפת הסדר גישור שנחתם בינה ובין המערער, וכן ביקשה את פינויו של המערער מדירתו, בהתאם להתחייבויות שנטל על עצמו בהסדר הגישור ובהסכם פינוי בינוי שעליו חתם מולה (ת"א 66837-03-23). כחודש וחצי לאחר הגשת התביעה, ובעקבות מצבו הרפואי של המערער, מונה עו"ד צמיר כאפוטרופוס לדין של המערער.
2. המערער הגיש ביום 23.10.2025 בקשה לפסילת המותב שבגדרה טען, בעיקרם של דברים, לחשש כבד למשוא פנים קיצוני מצד המותב, לניגוד עניינים ולהטיה לטובת המשיבה. בכלל זאת, טען המערער כי המותב התעלם מראיות מרכזיות המבטלות את הסדר הגישור; פגע בזכויותיו הדיוניות; והותיר את מינויו של האפוטרופוס לדין שמונה לו הגם שהוא פועל, לפי הטענה, נגד טובת המערער (להלן: בקשת הפסלות הראשונה). באותו היום דחה המותב (סגנית הנשיאה ח' קיציס) את בקשת הפסלות תוך שקבע כי הדיון בטענות המערער ייעשה בנפש חפצה במסגרת דיוני ההוכחות ומתן פסק הדין. עוד נקבע כי הדרך להשיג על החלטות ביניים שניתנו על ידי המותב הינה במסגרת הליך ערעור ולא בבקשה לפסילת המותב. אשר למינויו של האפוטרופוס לדין נקבע כי הוא מונה על יסוד חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט ואין מקום לשחררו מייצוג נוכח האמור בחוות דעת זו. מכל מקום, הבהיר המותב כי למערער ניתנת ההזדמנות להגיש בקשות עצמאיות הגם שמונה לו אפוטרופוס לדין. המערער לא השיג על החלטה זו.
ביום 2.8.2026 הגיש המערער בקשה נוספת לפסילת המותב שבגדרה העלה טענות דומות במהותן לאלה שנטענו בגדרי בקשת הפסלות הראשונה וכן טען כי הפרוטוקולים המצויים בתיק בית המשפט שובשו בכוונת מכוון. ביום 9.8.2026 דחה המותב בקשה זו תוך שקבע כי המערער חוזר בבקשתו על טענות שכבר הועלו ונדחו. אשר לטענה בנוגע לפרוטוקולים קבע בית משפט קמא כי אלה תומללו בהתאם להקלטה ותוקנו בהסכמת באי כוח הצדדים לאחר קבלתם. המותב שב על כך שטענות המערער הנוגעות לתביעה עצמה, לרבות אי כשירותו לחתום על הסדר הגישור והסכם הפינוי בינוי יתבררו במסגרת פסק הדין.
מכאן הערעור שלפניי שבגדרו שב המערער על טענותיו, כפי שפורטו לעיל. יצוין כי המשיבה והאפוטרופוס לדין הגישו תשובות מטעמם לערעור, שבגדרן טענו, בעיקרם של דברים, כי טענות המערער אינן מקימות עילה לפסילת שופט וממילא הועלו בשיהוי רב המצדיק את דחיית הערעור על הסף.
3. דין הערעור להידחות. תחילה, בשל העלאת טענת הפסלות בשיהוי ניכר בניגוד להוראה הקבועה בתקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ובשל חזרתו של המערער על טענות שהועלו זה מכבר לפני בית משפט קמא ונדחו. אף לגופו של עניין, טענות המערער בעיקרן מופנות כלפי הפעילות השיפוטית עצמה וכלפי החלטות דיוניות שניתנו על ידי בית משפט קמא לאורך ההליך, והלכה היא כי הן יקימו עילת פסלות במקרים חריגים ונדירים בלבד (ראו "עשרת הדיברות" בדיני הפסלות: עפ"ס 41432-12-25 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (10.3.2026)). לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים חריגים או שמתקיימות בענייננו נסיבות שיש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984).
4. סוף דבר: הערעור נדחה. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, ב' כסלו תשפ"ז (12 נובמבר 2026).
יצחק עמית
נשיא