פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 50900-02-26
לפני:
כבוד השופטת דפנה ברק-ארז
כבוד השופט עופר גרוסקופף
כבוד השופט חאלד כבוב
העותר:
פהד עאשור (עציר)
נגד
המשיבים:
1. שופט צבאי משפטאי
2. המפקד הצבאי לאזור איו"ש
3. שירות הביטחון הכללי
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד חמזה אבו מיזר
פסק-דין
1. העתירה שלפנינו הוגשה ביום 16.2.2026, והיא מכוונת לביטול מעצרו המינהלי של העותר.
2. מהעתירה ומנספחיה עולה כי העותר שוהה במעצר מינהלי מיום 4.9.2024, וכי צו המעצר הנוכחי שהוצא בעניינו, הרביעי במספר (להלן: צו המעצר הנוכחי), עתיד להסתיים ביום 28.2.2026, דהיינו בעוד פחות משבועיים ממועד הגשת העתירה. כן יצוין, כי צו המעצר הנוכחי אושר בהחלטת בית המשפט הצבאי מיום 23.11.2025, וכי ערעור על החלטה זו נדחה על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים כבר ביום 14.1.2026 (להלן: פסק הדין של בית המשפט הצבאי לערעורים).
3. כידוע, שיהוי נמדד לא רק באופן כמותי, אלא גם בשים לב לדחיפות העניין (בג"ץ 3597/24 עודה נ' שופט צבאי משפטאי, פסקה 6 (2.5.2024); בג"ץ 33398-09-25 אל שלאלדה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (12.9.2025)). כפי שהובהר בעבר, כאשר עניינה של עתירה הוא צו מעצר מינהלי העתיד לפקוע בתוך פחות מחודש ימים, ולאור דחיפות הטיפול בה נדרש לתת לה קדימות הן מצד המשיבים והן מצד בית משפט זה, נדרש העותר מצדו להגיש את העתירה במהירות – ובוודאי שלא לשקוט על שמריו במשך כחודש ממועד מתן פסק דינו של בית המשפט הצבאי לערעורים (ראו: בג"ץ 60248-09-25 מסאד נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 3 (21.9.2025); בגץ 65322-09-25 אלחגה נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 3 (28.9.2025)). העתירה דנן לא הוגשה בתוך פרק הזמן האמור, ללא שצוינה כל הצדקה לסטייה מהכלל האמור, ולפיכך דינה להידחות על הסף מחמת שיהוי.
4. אשר על כן, העתירה נדחית.
ניתן היום, ה' אדר תשפ"ו (22 פברואר 2026).
דפנה ברק-ארז
שופטת
עופר גרוסקופף
שופט
חאלד כבוב
שופט