פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 506-09-26
לפני:
כבוד הנשיא יצחק עמית
כבוד השופט אלכס שטיין
כבוד השופט יחיאל כשר
העותרת:
עמותת יה"ל – ייעוץ והדרכה לאלרגיות מזון
נגד
המשיבים:
1. שר החינוך
2. מנכ"ל משרד החינוך
3. משרד החינוך
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך ישיבה:
ב' בחשוון התשפ"ז (13 באוקטובר 2026)
בשם העותרת:
עו"ד גלעד יצחק בר-טל; עו"ד חן טלמור; עו"ד הילה אראל
בשם המשיבים:
עו"ד מיטל בוכמן שינדל; עו"ד שלי רובינסון
פסק-דין
השופט אלכס שטיין:
בעתירה זו מבקשת העותרת כי נוציא מלפנינו צו על-תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא יורו על הקפאה מיידית ומוחלטת של הפיילוט המתוכנן להחלפת סייעות רפואיות צמודות, אשר מלוות תלמידים המאובחנים עם אלרגיות למזון, באחיות כלליות בבתי הספר (להלן: הפיילוט), ומדוע לא יימנעו מהכנסתו לתוקף של הפיילוט בבתי הספר בהם עתיד להתחיל הפיילוט האמור עם תחילת שנת הלימודים הקרובה. בנוסף, מבוקש כי המשיבים ינמקו מדוע לא יפעלו לאלתר למתן התחייבות בכתב, כי אף תלמיד או תלמידה הזכאים לסייעת רפואית על-פי הקריטריונים הקיימים לא ייוותרו ללא המענה הרפואי והסביבתי, האפקטיבי והצמוד, הקיים כיום בדמות סייעת רפואית צמודה. לבסוף, העותרת מבקשת כי יינתנו לה פרטים מלאים אודות הפיילוט וכי תתקיים פגישת עבודה מקצועית ובהולה לצורך דיון משותף וקבלת החלטות מוסכמות.
העובדות
עניינה של העתירה שלפנינו בתכנית פיילוט חדשה המשותפת למשרד החינוך ולמשרד הבריאות, אשר מופעלת בשמונה בתי-ספר יסודיים ברחבי הארץ החל משנת הלימודים התשפ"ז. במסגרת פיילוט זה, מתן שירותי בריאות לתלמידים המאובחנים עם אלרגיות למזון יינתן על-ידי אחות מוסדית מוסמכת, אשר תועסק בבית הספר למשך חמישה ימים בשבוע – זאת, חלף המענה שניתן כיום על-ידי תומכות חינוך לצורך רפואי, המכונות סייעות רפואיות (להלן: סייעות רפואיות). עובר להחלטה על פיילוט זה, תלמידים המאובחנים עם אלרגיות למזון היו זכאים, בכפוף לעמידה במספר תנאים ובאישור בקשתם, לליווי צמוד על-ידי סייעת רפואית בעת שהותם בבית הספר. זכאות זו, שהוסדרה בחוזרי מנכ"ל, ניתנה לתלמידים בכיתות א' ו-ב' המאובחנים עם אלרגיות למזון מסכנות חיים, כאשר בכיתה א' ניתן ליווי מלא ואילו בכיתה ב' ניתן סיוע חלקי בהיקף של שלוש שעות ביום, בעיקר בזמני הארוחות.
ביום 1.9.2026 הוגשה העתירה שלפנינו, ולצידה בקשה למתן צו ביניים. באותו יום הוחלט שלא להיעתר לבקשה למתן צו ביניים. ביום 14.9.2026 קיימנו דיון בעתירה. במהלכו של דיון זה, חזרו בעלי הדין על טענותיהם ופירטו אותן.
טענות העותרת
לטענת העותרת, החלטת משרד החינוך לקיים את הפיילוט התקבלה במחשכים, באופן חד-צדדי, ללא קבלת הסכמתם המפורשת והחופשית של הורי התלמידים, ומבלי שניתנה להם אפשרות לסרב להשתתף בפיילוט. העותרת גורסת כי ביטול מערך הסייעות הרפואיות הצמודות שולל מהתלמידים מענה מציל חיים המבוסס על מניעה אקטיבית והגנה סביבתית רציפה בזמן אמת. לשיטתה, אחות בית-ספר, היושבת בחדרה המרוחק מכיתות הלימוד, אינה יכולה לשמש חומת מגן אפקטיבית במקרים של תגובה אלרגית חריפה, בה מרווח הטעות הוא אפסי.
עוד נטען כי מעבר לסיכון הפיזי המוחשי, הפקרת הילדים – כלשונה של העותרת – ללא השגחה צמודה תוביל להרחקתם ולבידודם מחשש לבריאותם ולחייהם, בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998. העותרת מוסיפה וטוענת כי החלטת המשיבים מהווה סטייה בוטה ובלתי-חוקית מחוזרי המנכ"ל המחייבים, אשר נעשתה ללא הפעלת שיקול דעת פרטני ביחס לכל תלמיד ותלמיד, כפי שדורשים כללי המשפט המינהלי. לבסוף, נטען כי הפיילוט אושר ללא תשתית רפואית מקצועית מוכחת, מבלי שפורטו השלכותיו על בטיחות התלמידים, וללא הצגת אמצעי בקרה חלופיים סבירים.
טענות המשיבים
מנגד, המשיבים מדגישים את החשיבות הרבה שהם רואים בהבטחת בריאותם ובטיחותם של כלל תלמידי ישראל, ושל תלמידים המאובחנים עם אלרגיות בפרט. לטענתם, המודל הקיים של סייעות רפואיות מלוות הוא מודל חריג שקיים בישראל בלבד, ואשר אין לו אח ורע בעולם. מודל זה סובל, לשיטת המשיבים, מחסרונות משמעותיים, כאשר חסרון מרכזי שבהם נוגע לעובדה שסייעות רפואיות אינן גורם רפואי והמענה שניתן על-ידן לא כולל ברוב המקרים מתן טיפול רפואי בזמן אמת. כמו כן, המשיבים מדגישים כי לאורך השנים חלה עלייה ניכרת בהיקף התלמידים המאובחנים עם אלרגיות, ובהתאם נדרשים משאבים רבים יותר להפעלת מערך הסייעות הרפואיות. יתרה מכך, המשיבים מוסיפים וטוענים כי קיים מחסור משמעותי בכוח אדם לאיוש תפקיד זה. המשיבים מבהירים כי מענה באמצעות אחות בית-ספרית מוסמכת יביא ליצירת סביבה מוגנת ומקצועית יותר. אחות מוסמכת תוכל לתת מענה רפואי במצבי חירום, ובתוך כך להעביר הדרכות מקצועיות לצוותים החינוכיים ולתלמידים.
המשיבים מוסיפים וטוענים כי הפיילוט גובש לאחר עבודת מטה מאומצת ובחינה מקצועית מעמיקה בשיתוף גורמי הבריאות והאיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה. נטען כי הפיילוט מיושם בצורה הדרגתית, מבוקרת ומצומצמת בשמונה בתי-ספר בלבד, וכי האחיות המשתתפות בו עברו הכשרה ייעודית בנושא אלרגיות. לבסוף, מדגישים המשיבים כי ההחלטה על עריכת הפיילוט מצויה בליבת שיקול הדעת המקצועי של הרשות המנהלית, ומלווה במחקר אקדמי שיבטיח הערכה אובייקטיבית ושיטתית של תוצאותיו של הפיילוט, ועל כן אין כל עילה משפטית להתערבות שיפוטית בהחלטה זו.
דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אשר הועלו לפנינו בכתובים ובעל-פה, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות – שכן, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת המשיבים לעריכת הפיילוט.
משרד החינוך הוא הרשות המנהלית אשר מופקדת על גיבוש המענה עבור תלמידים המאובחנים עם אלרגיות למזון מכוח חוזרי המנכ"ל הרלבנטיים. במסגרת אחריותו, משרד החינוך פועל בהתמדה כדי לשפר ולייעל את המענה שניתן לאותם תלמידים – זאת, בהתאם לידע המקצועי שבאמתחתו ולניסיון שצבר ביישום המדיניות בפועל.
הלכה היא עימנו כי למשרד החינוך שיקול דעת רחב בהחלטות המבוססות על ידע מקצועי ומומחיות. ביקורת שיפוטית על החלטות מקצועיות של משרד החינוך תיעשה במשורה ותהא מוגבלת למצבים בהם נפל פגם היורד לשורשה של ההחלטה. בית המשפט לא יבוא בנעלי הרשות ולא ימיר את שיקול דעתה בשיקול-דעתו שלו (ראו: בג"ץ 203/17 פלונית נ' משרד החינוך, פסקה 16 (26.1.2017); בג"ץ 6307/19 חמדאן נ' משרד החינוך – מינהל הרישוי, פסקה 9 (11.5.2020); בג"ץ 5146/15 חדד נ' משרד החינוך, פסקה 7 (21.9.2015); עע"ם 3680/13 פלונית נ' המועצה המקומית בסמ"ה, פסקה 10 (26.8.2013); בג"ץ 6269/12 הנהגת ההורים הארצית נ' שר החינוך, פסקה 16 (29.4.2015)).
לא שוכנעתי כי ההחלטה מושא העתירה לוקה בפגם קיצוני אשר מצדיק את התערבותנו. מדובר בהחלטה מקצועית במהותה המבוססת על עמדת גורמי המקצוע במשרד החינוך ובמשרד הבריאות וכן על עמדתו של האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה. החלטה זו אינה חורגת ממתחם הסבירות. טענת העותרת כי החלטה זו טומנת בחובה הפרת זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות נטענה בעלמא ללא כל אסמכתא משפטית.
עמדתו של האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה הייתה כי יש לצמצם את מודל הסייעות הרפואיות ולשקול מודלים חלופיים. האיגוד עמד על חשיבות יכולת הזיהוי של התגובה האלרגית ומתן מענה רפואי מהיר, ולכן המליץ כי הגורמים האמונים על מתן המענה לתלמידים יהיו בעלי הכשרה רפואית. כמו כן, האיגוד סבר כי יש לשלב הדרכות על מתן עזרה ראשונה ומצבי סיכון שיועברו לצוותי החינוך ולתלמידים. האיגוד הוסיף כי המודל הישראלי של סייעות רפואיות צמודות, הוא מודל חריג אשר אינו מקובל בעולם. אמות המידה הבינלאומיות אשר הובאו בנייר העמדה של האיגוד כוללות מתן השגחה במקרים מוגדרים בלבד – בעיקר לילדים צעירים שאינם נמנעים בעצמם מאכילת המזון האלרגני – ולא כמודל ליווי קבוע של תלמידים. לאור האמור, הוחלט במסגרת הפיילוט, שכאמור מתקיים בשמונה בתי-ספר בלבד, על החלפת המענה אשר ניתן באמצעות סייעות רפואיות, שעל-פי רוב אינן בעלות הכשרה רפואית או רקע רפואי מתאים, במענה בדמותה של אחות בית-ספרית בעלת הכשרה מקצועית. האחיות שנבחרו להשתתף במסגרת הפיילוט הן אחיות מוסמכות וותיקות, בעלות ניסיון מעשי במוסדות החינוך, אשר עברו הכשרה מקצועית ייעודית בנושא אלרגיות למזון. בכל בית-ספר בו נערך הפיילוט, האחיות קיימו פגישה אישית עם התלמידים המאובחנים כסובלים מאלרגיות כדי להכירם מקרוב, וכן העבירו הדרכות בנושא לצוותי החינוך. במסגרת הפיילוט, האחיות אינן מעניקות שירותים רק לתלמידים בכיתות א' ו-ב', אלא משמשות גורם מקצועי זמין לכלל תלמידי בית הספר. כפי שעולה מעמדת המשיבים, הפיילוט אינו מתמצה בהחלפת מענה מגורם אחד על-ידי גורם אחר. המודל החדש מבקש לשלב בין מתן מענה על-ידי גורם רפואי מוסמך לתלמידים, חיזוק יכולת המענה של הצוותים החינוכיים, הפיכת הסביבה הלימודית לבטוחה יותר, וכן קידום עצמאות התלמידים.
הנה כי כן, לפנינו החלטה סבירה על פניה, בעלת אופי מקצועי מובהק, אשר נטועה עמוק בשיקול דעתה המקצועי של הרשות. ההחלטה על עריכת הפיילוט התקבלה על-ידי משרד החינוך לאחר בחינה מעמיקה של הסוגייה ושקילת כלל השיקולים הרלבנטיים הצריכים לעניין – ובכלל זאת שיקולים רפואיים, חינוכיים, מערכתיים ותקציביים – וכאמור, היא לא נפגמה בשום פגם ואינה חורגת כהוא זה ממתחם הסבירות. זאת, על אחת כמה וכמה נוכח העובדה שמדובר בהחלטה מידתית בדבר עריכת פיילוט הדרגתי ומבוקר בשמונה בתי-ספר בלבד, אשר מטרתו היא לבחון את התאמת המודל החדש בטרם תתקבלנה החלטות סופיות. בנסיבות אלה, אין כל עילה להתערבותנו בהחלטה מושא העתירה.
זאת ועוד: סבורני כי יש לדחות את טענת העותרת לפיה הפעלת הפיילוט מעמידה את התלמידים בפני סכנת חיים. כפי שעולה מתגובת המשיבים, התמודדות עם אלרגיות למזון במערכת החינוך אינה נשענת אך ורק על הימצאותה של סייעת רפואית בבית הספר, אלא על מערך אמצעים רחב שנועד לתת מענה לסיכון – מערך אשר כולל, בין היתר, היערכות סביבתית על-ידי הכשרת צוותי החינוך, מתן הנחיות לתלמידים, והחזקת תכשירי אפינפרין לשימוש בעת הצורך. מערך אמצעים זה מופעל גם כיום במסגרת הפיילוט. משכך הוא, הפיילוט אינו גורע ממכלול ההסדרים והאמצעים המערכתיים אשר נועדו לספק סביבה מוגנת ובטוחה לתלמידים המאובחנים כסובלים מאלרגיות למזון, כי אם מתמקד בבחינת חלופת הסיוע אשר ניתן לתלמידים בכיתות א' ו-ב' בלבד.
סוף דבר
על יסוד השיקולים שמניתי לעיל, סבורני כי דין העתירה להידחות. במכלול הנסיבות, ובהתחשב בפועלה הציבורי של העותרת, אציע לחבריי כי לא נעשה צו להוצאות.
אלכס שטיין
שופט
הנשיא יצחק עמית:
אני מסכים.
יצחק עמית
נשיא
השופט יחיאל כשר:
אני מסכים.
יחיאל כשר
שופט
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט אלכס שטיין.
ניתן היום, ג' חשוון תשפ"ז (14 אוקטובר 2026).
יצחק עמית
נשיא
אלכס שטיין
שופט
יחיאל כשר
שופט