בג"ץ 50009-07-26 — אסתר לוי- אח' נ. ועדת החוקה חוק ומשפט

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 50009-07-26 בג"ץ 59580-07-26 בג"ץ 88952-07-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ העותרים בבג"ץ 50009-07-26: העותרים בבג"ץ 59580-07-26: העותרים בבג"ץ 88952-07-26: אסתר לוי ו-19 אח' אסתר וקסלר קייזלר ו-74 אח' 1. איגוד העמותות לזקן בישראל – הלב 2. עמותת מרווה – משפט רווחה והעצמה נגד המשיבות בבג"ץ 50009-07-26: המשיבים בבג"ץ 59580-07-26: המשיבים בבג"ץ 88952-07-26: 1. ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת 2. הכנסת ה-25 3. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 4. היועצת המשפטית לממשלה 1. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 2. שר הפנים 3. ממשלת ישראל 4. היועצת המשפטית לממשלה 5. הכנסת 1. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 2. מנכ"ל משרד הפנים 3. ממשלת ישראל עתירות למתן צו על-תנאי; הודעות עדכון מטעם ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 מיום 17.8.2026 ומיום 18.8.2026 תאריך הישיבה: כ"ח אב תשפ"ו (11.8.2026) בשם העותרים בבג"ץ 50009-07-26: בשם העותרים בבג"ץ 59580-07-26: בשם העותרים בבג"ץ 88952-07-26: בשם המשיבות 2-1 בבג"ץ 50009-07-26 והמשיבה 5 בבג"ץ 59580-07-26: בשם המשיבים 4-3 בבג"ץ 50009-07-26, המשיבים 4-1 בבג"ץ 59580-07-26 והמשיבים 3-1 בבג"ץ 88952-07-26: עו"ד יובל יועז; עו"ד דורון ברקת עו"ד גלעד ברנע עו"ד גיורא ארדינסט; עו"ד עמיחי וסרטיל; עו"ד נעם חפץ; עו"ד תמר יחזקאלי עו"ד יצחק ברט עו"ד יונתן ברמן; עו"ד אבי מיליקובסקי פסק-דין הנשיא יצחק עמית: עניינן של העתירות דנן במתכונת ההצבעה בבתי אבות ובמוסדות דיור מוגן (להלן: בתי אבות) בבחירות לכנסת ה-26, העתידות להיערך ב-27 באוקטובר 2026. בפרט, במוקד העתירות ניצבה השאלה אם יתאפשר לדיירי אותם המוסדות להצביע בבתי האבות עצמם – בדומה למתכונת שנהגה בשני סבבי הבחירות האחרונים – או שמא יידרשו לפנות לקלפיות הסמוכות לכתובתם הרשומה, העשויות להיות מרוחקות מבית האבות שבו הם מתגוררים בפועל. רקע ועיקרי התשתית הנורמטיבית 1. בטרם נדרש לטענות הקונקרטיות המועלות בעתירות שבפנינו, נפתח בתיאור קצר של עיקרי הרקע והתשתית הנורמטיבית הרלוונטיים לענייננו. כידוע, סעיף 7 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן: חוק הבחירות או החוק) קובע את המקום שבו רשאי בוחר להצביע: כל בוחר רשאי להצביע רק בקלפי אשר רשימת הבוחרים הקשורה אליה כוללת את שמו; הוראה זו לא תחול על מי שמצביע לפי סעיף 68א, סעיף 68ב או לפי פרקים ט', י', י'1, י'2, י'3 או י'4 או י'3ג בתקופת תוקפו. אם כן, הרישא של הסעיף קובעת את העקרון הידוע ככלל "הריתוק לקלפי", שימיו כימי המדינה, ולפיו כל בוחר משויך לקלפי מסוימת ורשאי להצביע רק בקלפי שהוגדרה עבורו. לצד זאת, הסיפא של הסעיף כוללת שורה של חריגים לעקרון "הריתוק לקלפי": הצבעה בקלפיות נגישות (סעיף 68א לחוק); הצבעת נשים השוהות במקלט לנשים מוכות (סעיף 68ב לחוק); הצבעת חיילים ושוטרים (פרק ט' לחוק); הצבעה בכלי שיט (פרק י' לחוק); הצבעה בבתי סוהר ובבתי מעצר (פרק י'1 לחוק); הצבעה בנציגויות הדיפלומטיות והקונסולריות של ישראל (פרק י'2 לחוק); הצבעה בבתי חולים ובמוסדות לאנשים המוגבלים בניידות (פרק י'3 לחוק); הצבעה של מזכיר ועדת קלפי, חברי ועדת קלפי, חברי הוועדה המרכזית ועובדי ועדות הבחירות (פרק י'4 לחוק); והוראת שעה מיוחדת לגבי הצבעה של מי שהתפנה מביתו עקב המצב הביטחוני (פרק י'3ג לחוק). כל המצביעים בקלפיות המיוחדות שפורטו לעיל, מצביעים ב"מעטפות כפולות" (ליתר דיוק, בשמן הרשמי – מעטפות חיצוניות), כאשר כל סוג של קלפי חריגה מקבל צבע מעטפה שונה. כך ניתן, לדוגמה, לזהות ולהבחין בין מעטפות של בוחרים בקלפיות בבתי הכלא ובין מעטפות של בוחרים בצבא. 2. בשים לב לכך, כל החרגה נוספת מעקרון "הריתוק לקלפי" – מעבר לאותם חריגים קונקרטיים שנקבעו בחוק – מצריכה הסדרה מתאימה בחקיקה ראשית. כך נקבע בבג"ץ 337/84 הוקמה נ' שר הפנים, פ"ד לח(2) 826, 830 (1984) (להלן: עניין הוקמה), שבו נדונה עתירה לאפשר לאסירים ולעצירים להצביע בבחירות לכנסת: "לאור דרכו של המחוקק עד כה במשך שלושים וחמש שנה ומעלה מאז הוחקה פקודת הבחירות לאסיפה המכוננת, תש"ט-1948, אין נוהגים הסדרי הצבעה, המיוחדים לסוגי אנשים, אלא אם נקבעו על־ידי המחוקק מפורשות, ואין צריך לומר, כי תהיה זו דרך בלתי רצויה מבחינה חוקתית, אם תיפתח האפשרות לקבוע הסדרי הצבעה מיוחדים לסוגי אנשים, בלי שהסדרים אלו מעוגנים בחוק החרות, היינו, בלי שינבעו מדברו של המחוקק. יש גם בעיות רבות, אשר להן השלכה על טוהר הבחירות, המתעוררות בקשר לקביעת דרכי הצבעה, והדברים מובנים. משמע, יש להיזהר מקביעת הסדרים, הפורצים גדרות מקובלים, כדי לפתור בעיה, שדרך המלך לפתרונה היא בידי המחוקק, אם ירצה בכך". במאמר מוסגר יוער כי בשנת 1986, כשנתיים לאחר פסק הדין בעניין הוקמה, הוסדרה הצבעת אסירים ועצורים בפרק י'1 לחוק הבחירות שנזכר לעיל. בכך בא לידי ביטוי הכלל האמור, ולפיו דרך המלך ליצירת החרגות נוספות לעקרון "הריתוק לקלפי" עוברת בתיקון חקיקה מתאים. 3. על רקע נקודת מוצא זו, שלוש העתירות שבפנינו מתמקדות בהחלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת (להלן: ועדת החוקה), שלא לאמץ את הצעתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 (להלן: ועדת הבחירות המרכזית), להוסיף לחוק הבחירות, לקראת מערכת הבחירות הקרובה, חריג נוסף לעקרון "הריתוק לקלפי" – הצבת קלפיות בבתי אבות. וזאת יש לדעת: על רקע התפרצות נגיף הקורונה, נחקקו כהוראות שעה עבור הבחירות לכנסות ה-24 וה-25, הסדרים דומים לזה שהוצע כהסדר קבע על ידי ועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות לכנסת ה-26. כפי שיפורט להלן, בשתי מערכות הבחירות הללו נקבעו הוראות מיוחדות אשר אפשרו הצבת קלפיות בבתי אבות (ככל שמתגוררת באותם המוסדות כמות דיירים מינימלית). כך, בית אבות הוגדר כלהלן: 'בית אבות' – כל אחד מאלה: מעון לזקנים כמשמעותו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965; בית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012; בית דיור לגיל הזהב שמשרד הבינוי והשיכון או מי מטעמו מנהל ומתגוררים בו במהלך חייהם הרגיל דיירים שנמצאו זכאים למגורים בו בהתאם לכללי משרד הבינוי והשיכון; מקבצי דיור לעולים. (ראו: סעיף 116יז2 לחוק הבחירות לכנסת העשרים וארבע (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"א-2020 (להלן: חוק הבחירות לכנסת ה-24). והשוו: סעיף 116יז2 לחוק הבחירות לכנסת העשרים וחמש (הוראות מיוחדות ותיקוני חקיקה), התשפ"ב-2022 (להלן: חוק הבחירות לכנסת ה-25)). בהמשך לכך, בסעיף 116יז3(א) לחוק הבחירות לכנסת ה-24 נקבע כי "במסגרת מיוחדת שמתגוררים בה במהלך חייהם הרגיל לפחות שלושים דיירים תוצב קלפי אחת לפחות; יושב ראש הוועדה המרכזית, בהסכמת סגניו, יקבע כללים בדבר המסגרות המיוחדות שמתגוררים בהן פחות משלושים דיירים שבהן יוצבו קלפיות". עוד נקבע כי "דייר רשאי להצביע בקלפי המוצבת במסגרת מיוחדת שבה הוא מתגורר" ו"מסגרת מיוחדת" הוגדרה כבית אבות או מוסד למוגבלים בניידות. מתכונת הצבעה זו הוחלה גם ביחס לבחירות לכנסת ה-25, ואולם לגביהן שונה מעט ההסדר, כך שבסעיף 116יז3(א) לחוק הבחירות לכנסת ה-25 נקבע כי "בבית אבות שמתגוררים בו במהלך חייהם הרגיל לפחות 75 דיירים תוצב קלפי אחת לפחות [...]". 4. בעיקרו של דבר, בשלוש העתירות דכאן נטען כי החלטת ועדת החוקה שלא לעגן הסדר מעין זה גם בבחירות הקרובות, פוגעת שלא כדין בזכות החוקתית לבחור ובמספר זכויות חוקתיות נלוות כמו עקרון השוויון וכבוד האדם. במסגרת העתירות נתבקשו סעדים בשני מישורים עיקריים: במישור החוקתי, ביקשו העותרים (בבג"ץ 50009-07-26 ובבג"ץ 59580-07-26) כי בית המשפט יורה על החלת הוראת השעה שנקבעה בשעתו בחוק הבחירות לכנסת ה-25 גם על הבחירות לכנסת ה-26. במישור המינהלי, ביקשו העותרים (בבג"ץ 59580-07-26 ובבג"ץ 88952-07-26) להורות על הפעלת סמכויות ועדת הבחירות המרכזית ושר הפנים לקביעת אזורי קלפי והצבת קלפיות בבתי אבות ובמוסדות דיור מוגן. 5. מנגד, הכנסת, ועדת הבחירות המרכזית ומשיבי הממשלה סבורים כי דין העתירות להידחות. כך, במישור החוקתי נטען, בין היתר, כי אין מקום לכך שבית המשפט יקבע בעצמו הסדר בנושא. לעניין זה הודגש כי נוכח עקרון הפרדת הרשויות על בית המשפט להימנע ממתן סעד חריג הכרוך בכניסה לנעליו של המחוקק. בנוסף, במישור המינהלי, נטען כי לא קמה כל עילה להתערבות בעבודת ועדת הבחירות המרכזית ומשיבי הממשלה, אשר ממילא פועלים בגדרי סמכויותיהם למתן פתרונות הולמים לסוגיות המועלות בעתירות. בין היתר, הודגש כי ועדת הבחירות המרכזית רואה חשיבות רבה בהענקת אפשרות לכל הקבוצות בישראל להצביע בבחירות לכנסת, וכי על רקע זה גורמי המקצוע בוועדה שוקלים חלופות שונות למקומות הצבת הקלפיות, לרבות בתוך בתי אבות שבהם הדבר מתאפשר. על כן הובהר כי העתירות מתפרצות למעשה לדלת פתוחה. 6. ביום 11.8.2026 התקיים דיון בפנינו, שבו הצדדים חזרו על עיקרי טענותיהם. לאחר הדיון, וכמפורט בהמשך, הורינו לוועדת הבחירות המרכזית להגיש הודעת עדכון נוספת באשר להתקדמות הצעדים למימוש מתווה הצבת הקלפיות, בהתאם להמלצת גורמי המקצוע. דיון והכרעה 7. נקדים אחרית לראשית ונציין כי נוכח הודעת ועדת הבחירות המרכזית, כפי שיפורט להלן, העתירות במתכונתן הנוכחית מיצו את עצמן, וההכרעה בהן התייתרה. לצד זאת, בשים לב לחשיבות המטריה והנושא שעל הפרק, ראינו לנכון להתייחס בקצרה לסוגיה שבמוקד העתירות. 8. ועדת הבחירות המרכזית היא גוף ממלכתי-עצמאי-מקצועי שתורתו-אומנותו ותפקידו הוא ניהול הבחירות, שמירה על תקינותן והגינותן (ראו: בג"ץ 5658/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת, פסקה 98 לפסק דיני (1.1.2024)). מתוך רציונאל זה, של שמירה על הגינות הבחירות והשוויון שלהן, נוספו בחוק הבחירות לאורך שנות קיומה של המדינה פרקים שמחריגים קבוצות מצביעים שונות מעקרון "הריתוק לקלפי". כך נעשה, מתוך התחשבות בחסמים אובייקטיביים שעומדים בפני אותן קבוצות מצביעים, המונעים מהן להצביע בקלפי הסמוכה למקום המגורים הרשום (חיילים, אסירים, מאושפזים בבתי חולים, מוגבלים בניידות ועוד). ודוק: מגמה זו משקפת את האינטרס הציבורי החשוב בסיוע להגברת יכולתן של אוכלוסיות שונות לממש את זכותן הדמוקרטית הבסיסית ביותר – הצבעה בבחירות לכנסת. בשים לב לכך, דומה כי לא ניתן לחלוק על כך שגם בפני השוהים בבתי אבות ניצב קושי אובייקטיבי של ממש המגביל את יכולתם להצביע בקלפי שבה הם רשומים. זאת, הן לנוכח גילם ומצבם הפיזי, הן מאחר שחלקם אינם משנים את כתובתם הרשומה בטרם מעברם לבית האבות, מסיבות שונות. 9. במובן זה, ההליך שבפנינו הוא בבחינת מקרה חריג שבו מגמת הנגשת הבחירות "הולכת לאחור", וזאת לפי החלטת הכנסת: בסירובה להחריג גם את אוכלוסיית בתי האבות והדיור המוגן מעקרון "הריתוק לקלפי", כפי שנעשה בסבבי הבחירות לשתי הכנסות הקודמות. בהקשר זה, נטען לפנינו, ונימוק זה עלה גם בדיוני ועדת החוקה – ששינויים הנוגעים לכללי ההצבעה בבחירות צריכים להתקבל בהסכמה רחבה. על כך אין חולק, במיוחד בתקופה הסמוכה למועד הבחירות. למרבה הצער, הסכמה רחבה כאמור לא הושגה ומשכך לא קודמה הצעת ועדת הבחירות המרכזית. 10. ויובהר: לא נעלם מעינינו כי ההסדרים שנקבעו לקראת הבחירות לכנסות ה-24 וה-25 היו הוראות שעה זמניות, וכל זאת על רקע התפרצות מגפת הקורונה (בבחירות לכנסת ה-25, הדבר נעשה בשלהי המגפה). ואולם, יש לתת את הדעת לכך שהרציונל הבסיסי שעמד ביסוד אותן הוראות שעה – הנגשת ההצבעה לאוכלוסייה בעלת צרכים מיוחדים על רקע מאפייניה ומגבלותיה – תקף אף כאשר מדובר בימי שגרה. במילים אחרות, ההצלחה המוכחת של הוראות השעה בתקופת מגפת הקורנה, היא שלימדה על הפוטנציאל הרב הגלום בהן אף במסגרת הסדר קבע. 11. ומזווית אחרת: מן המפורסמות הוא, שעם העלייה בתוחלת החיים בישראל צמח באופן טבעי גם גודלה של אוכלוסיית הקשישים. כתוצאה מכך, חל גידול מובנה אף במספרם של הקשישים השוהים בבתי אבות ובדיור מוגן וכן במספר הקשישים במוסדות אלה שמוגבלים ברמה כזו או אחרת בניידות. מצב דברים זה הוביל לאנומליה מוקשית: בעוד המחוקק אינו מכיר בצרכיה הגדלים והייחודיים של אוכלוסיית הקשישים בבתי אבות, הסדרים היסטוריים אחרים – כגון פרק י' בחוק הבחירות שעניינו מצביעים בכלי שיט – נותרו על כנם, וכל זאת על אף שהרלוונטיות שלהם למציאות החיים המודרנית מוגבלת. 12. לאחר שאמרנו דברים אלה במישור העקרוני, נפנה לסעדים שהתבקשו בעתירות. איננו רואים אפשרות להידרש לסעד החוקתי של "קריאה לתוך החוק" של ההסדר שחל בבחירות לכנסת ה-25 כפי שביקשו חלק מן העותרים. ויודגש: לא די בכך שמדובר בדרישה לקריאה לתוך החוק של פרק שלם שהכנסת הנוכחית בחרה שלא לחוקק, אלא שהקריאה המבוקשת, חורגת מגבולות סעד חוקתי חריג זה, שבו נעשה שימוש זהיר בפסיקה (בג"ץ 781/15 ארד-פנקס נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996, פסקאות 35-34 לפסק דינה של הנשיאה א' חיות (27.2.2020); בג"ץ 3734/11 דודיאן נ' מדינת ישראל, פ"ד סו(1) 65, 112-111 (2012). וראו גם: אהרן ברק "על תורת הסעדים החוקתיים" משפט ועסקים כ 301, 355-354 (2017)). הלכה למעשה, העותרים מבקשים כי בית משפט זה יחוקק בעצמו הסדר שלם להצבת קלפיות בבתי אבות, למרות שהכנסת החליטה שלא לחוקק הסדר מעין זה. סעד כאמור, עומד בניגוד לעקרון הפרדת הרשויות והכיבוד ההדדי בין הרשויות, בגינו נמנע בית המשפט מלהורות למחוקק לחוקק או לרשות המבצעת ליזום חקיקה (בג"ץ 50085-05-25 התאחדות הקבלנים בוני הארץ נ' ראש הממשלה, פסקה 3 לפסק דיני והאסמכתאות שם (27.7.2025)). כך נקבע בפסיקה עקבית של בית משפט זה: "בית משפט זה אינו יושב כרשות מחוקקת; אין זה מסמכותו לשנות או להוסיף סעיפי חוק [...] ואף אין הוא רואה להורות לרשות המחוקקת לעשות כן [...] אכן, הסמכות לתקן חוק נתונה לרשות המחוקקת, ועותרים המבקשים כי ייעשה תיקון כאמור נדרשים ככלל לפנות אליה, ולא לבית המשפט" (בג"ץ 4412/21 בר שלום נ' כנסת ישראל, פסקה 6 והאסמכתאות שם (30.6.2021). עוד ראו: בג"ץ 19271-04-25 ת.מ.י.ר – תאגיד מחזור יצרנים בישראל בע"מ נ' שר הכלכלה, פסקה 16 והאסמכתאות שם (4.6.2026)). אשר על כן, דין הסעד החוקתי שהתבקש להידחות. 13. אשר לסעד המינהלי שהתבקש, הרי שבנסיבות העניין, וכפי שיפורט, טענות העותרים זכו למענה לא מבוטל מצד ועדת הבחירות המרכזית – ועל כן הוא התייתר. הדברים באו לידי ביטוי כבר בהחלטה שניתנה על ידינו בתום הדיון ביום 11.8.2026, שם ציינו כי: "1. העתירות שלפנינו עוסקות בנושא חשוב הנוגע למימוש זכות ההצבעה של ציבור המתגוררים בבתי אבות ובמוסדות דיור מוגן (להלן: בתי אבות). ברקע לעתירות, החלטת הכנסת לדחות את פניית ועדת הבחירות המרכזית, שביקשה לעגן את ההסדר שהונהג במערכת הבחירות לכנסת ה-25 ולפיו הוצבו קלפיות בכל בתי האבות שבהם מתגוררים כדרך קבע 75 דיירים ומעלה (יוער כי הסדר דומה הונהג, בשינויים מסוימים, גם במערכת הבחירות לכנסת ה-24). על החלטה זו יש להצר, שכן היא מסיגה אחור את זכות ההשתתפות בבחירות, ועלולה לפגוע ביכולתו של ציבור הקשישים לממש את זכותו הדמוקרטית. על מנת להסיר חשש זה, ולמצער לצמצמו, טוב יעשו המופקדים על סדרי הבחירות אם ינקטו באופן דחוף בפעולות אשר יבטיחו את נגישות דיירי בתי האבות לקלפיות – ואכן, מתשובת המדינה לעתירות למדנו כי ועדת הבחירות המרכזית הציבה מטרה חיונית זו לנגד עיניה, ופועלת נמרצות להגשמתה. 2. רשמנו לפנינו את המאמצים הרבים שעושה ועדת הבחירות המרכזית על מנת לאפשר הצבת קלפיות במספר גדול ככל האפשר של בתי אבות, בהתאם למתווה שעליו עמד בא-כוח ועדת הבחירות המרכזית. על פי הנמסר, הצלחת המתווה תלויה בשיתוף פעולה מצד בתי האבות, ואנו תקווה כי מנהלי ומפעילי בתי האבות יגלו נכונות ראויה, וירתמו למשימה הנכבדה שעל הפרק – מתן אפשרות נוחה לכלל הדיירים בבתי האבות לממש את זכותם הדמוקרטית להשתתף בבחירות לכנסת ה-26". ואכן, מהודעות העדכון שהוגשו לאחר הדיון עולה כי המלאכה, עליה ביקשו העותרים כי נורה, נעשתה בחלקה הגדול על ידי ועדת הבחירות המרכזית. במצב דברים זה, אין לנו אלא לשבח את הוועדה על האופן המהיר והיעיל שבו פעלה במסגרת סמכויותיה, על מנת לאפשר לכל בעל ובעלת זכות בחירה לממש את זכותם ביום הבחירות בקלות ככל האפשר ובאופן שוויוני. 14. ככלל, הצבת קלפי היא עבודה מורכבת שמצריכה ביקור בשטח של גורמי מקצוע מטעם הוועדה, "גיוס" של אב הבית במקום הקלפי, והצבה של מספר לא מבוטל של חברי ועדת קלפי (הכוללים את חברי הקלפי, מזכירי הקלפי ומפקחי טוהר בחירות). בהינתן כי עסקינן בלמעלה מ-12,000 קלפיות ברחבי הארץ, ניתן להעריך את היקף העבודה העצום הכרוך באיתור מקומות להצבת קלפיות. בענייננו, ועדת הבחירות המרכזית הודיעה לבית המשפט כי פנתה ביוזמתה לבתי אבות על מנת לבחון את האפשרות להציב בהם קלפי רגילה שתשרת לא רק את דיירי בית האבות והדיור המוגן, אלא תשמש גם כקלפי כללית המיועדת לכלל הבוחרים הרשומים ברשימת הבוחרים שצמודה לאותה קלפי (במאמר מוסגר יוער כי בכך שונה הסדר זה מההסדר על פי הוראות השעה שהוחלו בבחירות לכנסות ה-24 וה-25, שם פעלו הקלפיות רק עבור דיירי המקום ועובדיו בהתאם לתנאים שנקבעו). כך, ובהתאם לנמסר ביום 17.8.2026, מתוך 290 בתי אבות ודיור מוגן שאליהם פנתה ועדת הבחירות המרכזית, ולאחר בדיקות שטח שבוצעו על ידי גורמי המקצוע בוועדה, המליצו האחרונים להציב 159 קלפיות באותם בתי אבות שהסכימו לתנאים שהציבה הוועדה (שעיקרם בהעמדת מקום קלפי ללא תשלום ומתן אפשרות כניסה למקום הקלפי לבוחרים המתגוררים מחוץ לבית האבות). על פי הנמסר, בשלב זה 127 ממקומות הקלפי המומלצים נבדקו ונמצאו כעומדים בדרישות הנגישות, ותתאפשר בהם גם הצבעה של בוחרים המוגבלים בניידות. לגבי יתר בתי האבות שהומלץ להציב בהם קלפיות, בחינת הנגישות שלהם תתבצע בהמשך, כך שייתכן כי מספר הקלפיות הנגישות שיוצבו בבתי אבות עוד יעלה (בקלפיות כאלה יכולים להצביע גם דיירי בית האבות שלא שינו את מקום מגוריהם הרשום, בכפוף לחתימה על הצהרה מתאימה, ומכאן היתרון הטמון בהם בהשוואה לקלפיות רגילות). 15. בהמשך לכך, הודיעה ועדת הבחירות המרכזית כי מליאת הוועדה אישרה את המתווה הנ"ל ביום 18.8.2026 – 70 יום לפני הבחירות, שהוא המועד האחרון לקביעת מקומות הקלפי לפי סעיף 68(ג) לחוק הבחירות. רשמנו לפנינו אפוא הודעה זו של ועדת הבחירות המרכזית, שיש בה כדי ליתן פתרון הולם בנסיבות העניין למצב שנוצר, הגם שאינו פתרון אופטימלי כפי שהוצע בהצעה המקורית שלא אומצה על ידי ועדת החוקה. בנסיבות אלה, בשים לב לצעדים שננקטו בפועל וללוחות הזמנים הרלוונטיים המתחייבים נוכח מועד הבחירות והצורך להיערך לקראתן, דומה כי התייתר המשך בירור טענות העותרים במישור זה. 16. אשר על כן: בכך מגיע לסיומו הטיפול בהליך דנן. בהינתן שוועדת הבחירות המרכזית החלה עוד לפני הגשת העתירות לפעול מיוזמתה, בהתאם לשיקול הדעת המקצועי המסור לה ביחס למיקום הקלפיות, באופן שהביא בסופו של דבר להתייתרות העתירות – אין צו להוצאות. ניתן היום, י"א אלול תשפ"ו (24 אוגוסט 2026). יצחק עמית נשיא עופר גרוסקופף שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת