פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 49494-11-26

מדינת ישראל נ. בית המשפט המחוזי בירושלים

עתירת המדינה נגד החלטת בית המשפט המחוזי שהגבילה את סגנון חקירתה (לחקירה חוזרת) לגבי עדי הגנה שלא זומנו על-ידה.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 19/11/2026 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 49494-11-26 — פורמט חדש: מספר סידורי-חודש-שנה.
נושא/קטגוריה סדר דין פלילי (כללי) — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירת המדינה נגד החלטת בית המשפט המחוזי שהגבילה את סגנון חקירתה (לחקירה חוזרת) לגבי עדי הגנה שלא זומנו על-ידה.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 49494-11-26 — מדינת ישראל נ. בית המשפט המחוזי בירושלים

עתירת המדינה נגד החלטת בית המשפט המחוזי שהגבילה את סגנון חקירתה (לחקירה חוזרת) לגבי עדי הגנה שלא זומנו על-ידה.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

מדינת ישראל הגישה עתירה לבג"ץ נגד החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים במשפט הפלילי המתנהל נגד בנימין נתניהו ואחרים. בית המשפט המחוזי קבע כי המדינה תחקור את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, פרופ' אביחי מנדלבליט (שהוזמן כעד הגנה), במתכונת של חקירה חוזרת ולא חקירה נגדית. המדינה טענה כי חוק סדר הדין הפלילי מקנה לה זכות לחקירה נגדית. לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי, הודיעה ההגנה בבית המשפט המחוזי כי היא מוסרת את התנגדותה ומסכימה שהמדינה תחקור את עדי ההגנה בחקירה נגדית. בית המשפט המחוזי אימץ הסכמה זו. לפיכך, קבע בג"ץ כי העתירה התייתרה ומחק אותה ללא צו להוצאות.

הנימוק המרכזי

מאחר שההגנה חזרה בה מהתנגדותה ובית המשפט המחוזי איפשר למדינה לחקור את עדי ההגנה בחקירה נגדית, הסעד המבוקש בעתירה הושג בפועל והדיון בה התייתר.

פרטי ההליך

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
שלב ההליך עתירה
הרכב השופטים יצחק עמית, יעל וילנר, חאלד כבוב
בדעת רוב 3/3
ארכיון חודשי פסקי דין מנובמבר 2026

ניתוח פסק הדין

תובעים

נתבעים

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • סעיף 174 לחסד"פ מעניק זכות לבעל הדין שכנגד לחקור עד בחקירה נגדית ובית המשפט אינו מוסמך לשלול זאת.
  • אין להחיל את הדין מההליך האזרחי (הלכת בוריסי) על הליך פלילי.
  • הגבלת החקירה פוגעת בבירור האמת ויוצרת השלכות רוחב שליליות.
טיעוני ההגנה
  • בבית המשפט המחוזי הודיעה ההגנה כי היא אינה עומדת עוד על התנגדותה מטעמים מעשיים ודיוניים, ולפיכך הסעד התייתר והעתירה צריכה להימחק.

הדגשים פרוצדורליים

  • ניתן צו על תנאי נוכח הדחיפות הנטענת, אך העתירה נמחקה בעקבות תפנית דיונית בערכאה הדיונית והסכמת ההגנה למתן האפשרות לחקור בחקירה נגדית.

תגיות נושא

  • סדר דין פלילי
  • חקירה נגדית
  • עדי הגנה
  • עתירה לבג"ץ

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • ביטול הצו על-תנאי מיום 17.11.2026
  • ביטול הדיון הקבוע

צווים וסעדים

צו על תנאי
הטענה הועלתה והתקבלה

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
הפניות לפסקי דין אחרים
  • ת"פ 67104-01-20

חקיקה שאוזכרה

שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 49494-11-26 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט חאלד כבוב העותרת: מדינת ישראל נגד המשיבים: 1. בית המשפט המחוזי בירושלים 2. בנימין נתניהו 3. שאול אלוביץ 4. איריס אלוביץ 5. ארנון מוזס 6. פרופ' אביחי מנדלבליט (פורמלי) עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים; הודעה מטעם המשיבים 4-3 מיום 18.11.2026; הודעת עדכון ובקשת הבהרה מטעם העותרת מיום 18.11.2026 בשם העותרת: עו"ד שוש שמואלי; עו"ד מיטל בוכמן-שינדל; עו"ד ענת גולדשטיין בשם המשיבים 4-3: עו"ד ז'ק חן פסק-דין עניינה של העתירה במתכונת שבה רשאית התביעה לחקור עד שזומן להעיד מטעם ההגנה בהליך פלילי. העתירה הוגשה על-ידי המדינה-המאשימה והיא מופנית נגד החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגנית הנשיא ר' פרידמן-פלדמן והשופטים מ' בר-עם ו-ע' שחם) בת"פ 67104-01-20, ההליך המתנהל נגד המשיבים 2–5 ומצוי בשלב פרשת ההגנה. משיב 2 זימן לעדות מטעמו את היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, הוא משיב 6, אשר לא נמנה עם עדי התביעה בכתב האישום. חקירתו בידי בא-כוח משיב 2 התנהלה, הלכה למעשה, במתכונת של חקירה נגדית. ביום 02.11.2026, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים בנדון, קבע בית המשפט המחוזי בתמצית כי "חקירת מר מנדלבליט על ידי המדינה, תיעשה במתכונת של חקירה חוזרת. אם וככל שבעניין נקודתי תבקש המדינה לחקור במתכונת אחרת, נידרש לכך". לפי המתואר בעתירה, קדמו להחלטה זו החלטות נוספות באותו הליך, שבהן הוגבלה חקירת המדינה גם לגבי עדי הגנה שנכללו ברשימת עדי התביעה ולא זומנו על-ידה. בין היתר נומק הדבר בכך שהעדים "מזוהים" עם התביעה, תוך הפניה לרע"א 7143/21 בוריסי נ' קרטין (04.12.2022) (להלן: עניין בוריסי). טענות המדינה, בתמצית, הן אלה: סעיף 174 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חסד"פ או החוק) קובע כי בעל הדין שכנגד רשאי לחקור את העד חקירה שכנגד, ובית המשפט אינו מוסמך לשלול זאת; כי סעיף 178 לחסד"פ, שעניינו עד תביעה שלא נקרא להעיד, אינו גורע מכך – הוא מרחיב את אפשרויות החקירה של הנאשם בלבד, ועל עד שלא נמנה עם עדי התביעה אין הוא חל כלל; וכי עניין בוריסי ניתן בהליך אזרחי, ואין להחילו בפלילים. המדינה הדגישה את הפגיעה בבירור האמת ואת השלכות הרוחב על הליכים אחרים, המצדיקות לשיטתה את התערבותנו החריגה בהחלטת ביניים בהליך פלילי. במישור הסעד, בקשתה היא כי נבטל את ההחלטה מיום 02.11.2026 ונקבע כי התביעה רשאית לחקור בחקירה נגדית עד שזומן מטעם ההגנה, בין שנכלל ברשימת עדי התביעה ובין שלא, ובלא תלות בשאלה אם הוא "מזוהה" עמה; כאשר בתוך כך היא הבהירה שהיא לא מבקשת לשוב ולחקור עדים שחקירתם הסתיימה. ביום 17.11.2026, ניתן על-ידינו צו על-תנאי "בשל הצורך הנטען בהכרעה מהירה ומטעמי יעילות הדיון", ונקבע כי תצהירי תשובה יוגשו עד למועד הדיון, 22.11.2026. מהודעה שהגישו משיבים 3–4 על דעת משיבים 2 ו-5 ומהודעת העדכון מטעם העותרת, למדנו כי למחרת מתן הצו חלה תפנית. בדיון בבית המשפט המחוזי הודיעה ההגנה כי אינה עומדת עוד על התנגדותה בהקשר מושא העתירה, וכזאת החליט בית המשפט המחוזי: "במהלך הדיון שהתקיים לפני שעה קלה, הודיעה ההגנה כי מטעמים מעשיים ודיוניים, ובלא לגרוע מצדקת טענותיה לגופם של דברים, להבא אין לה התנגדות שהמדינה תחקור עדים המובאים על ידי ההגנה, בין אם הופיעו ברשימת עדי התביעה ובין אם לאו, בחקירה נגדית. הובהר כי האמור חל גם על עדותו של היועץ המשפטי לשעבר מר מנדלבליט. נוכח הודעה זו, בכוונתנו לנהוג כך מכאן ולהבא, בלא שאנו משנים מהחלטות שנתנו בעבר בבקשות שהוגשו לנו לגבי עדים שהעידו לפנינו". המשיבים מבקשים כי העתירה תימחק, משהתייתרו הסעדים שהתבקשו בה; העותרת מבקשת כי נבהיר את הדין, שכן ההחלטה החדשה נשענת על הסכמה ולא על הכרעה, וכי נורה שסיפת ההחלטה תיקרא כמתייחסת רק לאי-השבתם של עדים שכבר נחקרו. לאחר ששקלנו את הדברים, מצאנו כי דין העתירה להימחק. כעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 18.11.2026, משיב 6, וכל עדי ההגנה שיבואו אחריו, ייחקרו על-ידי המדינה בחקירה נגדית, ובכך הושג הסעד המעשי שהתבקש. נציין כי ההחלטה מושא העתירה מעוררת שאלה של ממש שעניינה היחס בין הוראת סעיף 174 לחסד"פ, שלפיו עד נחקר תחילה בידי בעל הדין שביקש את שמיעת עדותו, ואחריו רשאי בעל הדין שכנגד לחקרו חקירה שכנגד, לבין הוראת סעיף 178 לחוק, שעניינו עד ש"צויין כעד התביעה בכתב האישום" ולא נקרא על-ידה להעיד. מבלי לקבוע מסמרות, נציין כי בע"פ 7653/11 ידען נ' מדינת ישראל, פיסקה 26 (26.07.2012) הובעה הדעה כי התביעה רשאית לחקור בחקירה נגדית עד שנכלל ברשימת עדיה, שעל העדתו ויתרה ושההגנה ביקשה להביא את גרסתו. השאלה אם ניתן להקיש לענייננו מן ההליך האזרחי – עניין בוריסי – אינה מובנת מאליה ומכל מקום טרם לובנה בפסיקתנו ואיננו נדרשים להכריע בה, ואף אין זה נכון שנעשה כן שעה שטענות המשיבים לגוף העניין לא נשמעו לפנינו. העתירה נמחקת. הצו על-תנאי מיום 17.11.2026 מבוטל, וכך גם הדיון הקבוע ליום 22.11.2026. אין צו להוצאות. ניתן היום, ט' כסלו תשפ"ז (19 נובמבר 2026). יצחק עמית נשיא יעל וילנר שופטת חאלד כבוב שופט